מדוע מר בריה דרבנא צם בשבת? | הרב יואל ליברמן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
הלכות שבת
תפילות, קידוש וסעודות

קטגוריה משנית

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
פסחים

2338

14 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מדוע מר בריה דרבינא [=מב"ד] צם בשבת?
1.מי הוא מר בריה דרבינא?
תולדותיו של מר בריה דרבינא : אמורא בבלי בדור הרביעי. תלמידו של רב ששת (שבת פ' ע"ב). מסר משם רב נחמן (ברכות נ"ח ע"ב). חברו של רבא (חולין מ"ג ע"ב). היה מופלג בחסידות וישב בתענית כל השנה כולה מלבד עצרת ופורים וערב יום כיפור (פסחים ס"ח ע"ב). אמרו עליו: "ירא שמים יוצא ידי שתיהן, ומנו: מר בריה דרבינא" (שבת ס"א ע"א). מסופר על נסים שנעשו לו (ברכות נ"ד ע"א). בחתונת בנו ראה שהחכמים התבדחו יותר מהראוי. ושבר כוס של זכוכית לבנה שערכה 400 זוז, ונעצבו (שם, ל' ע"ב). ממנו סיום תפילת "שמונה עשרה": "אלוקי נצור ..

2.באיזה אופן מותר להתענות בשבת?
מסכת שבת דף יא ע"א : אמר רב, יפה תענית לחלום כאש לנעורת. אמר רב חסדא, ובו ביום. ואמר רב יוסף, ואפילו בשבת.
מסכת ברכות דף לא ע"ב: אמר רבי אלעזר, כל היושב בתענית בשבת קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה. [פירש רש"י: אפילו נגזרה עליו גזרה מנעוריו, שימי שנותינו בהם שבעים שנה]. ואף על פי כן חוזרים ונפרעים ממנו דין עונג שבת. מאי תקנתיה? [מה תקנתו] אמר רב נחמן בר יצחק, הילכך ליתיב תענית לתעניתיה, [כלומר, שיתענה למחרת כדי לכפר על עוון תעניתו בשבת].

שולחן ערוך אורח חיים סימן רפח סעיף ד : מותר להתענות בו תענית חלום כדי שיקרע גזר דינו. וצריך להתענות ביום ראשון, כדי שיתכפר לו מה שביטל עונג שבת...

3. האם מותר לצום ביום טוב? למעשה התשובה לכך תלויה במחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע אם חובה לקבוע סעודה ביום טוב.
תלמוד בבלי מסכת ביצה דף טו עמוד ב: דתניא, רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא: או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר: חלקהו - חציו לה' וחציו לכם. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו. כתוב אחד אומר (דברים טז) "עצרת לה' אלהיך", וכתוב אחד אומר (במדבר כט) "עצרת תהיה לכם", הא כיצד? רבי אליעזר סבר: או כולו לה' או כולו לכם, ורבי יהושע סבר: חלקהו - חציו לה' וחציו לכם.

4. מה נפסק להלכה?
שולחן ערוך אורח חיים סי' תקכט סע' א: מצות יום טוב לחלקו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתייה...

5.איך א"כ נסביר את התנהגותו של מר בריה דרבינא שהרשה לעצמו להיות בתענית כל השנה?
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סח עמוד ב: דתניא, רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר: חלקהו, חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש... אמר רבי אלעזר: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא - יום שניתנה בו תורה הוא. אמר רבה: הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם...אמר רב יוסף: הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם... מר בריה דרבינא כולה שתא הוה יתיב בתעניתא, לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי. עצרת - יום שניתנה בו תורה, פוריא - ימי משתה ושמחה כתיב, מעלי יומא דכיפורי - דתני חייא בר רב מדפתי: (ויקרא כג) ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש וכי בתשעה (הם) מתענין? והלא בעשירי מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשעה בו - מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי.

בראשונים מצאנו כמה שיטות להסביר את התנהגותו של מר בריה דרבינא:

1) שיטת תוספות והרשב"א: מר בריה דרבינא הרשה לעצמו לצום בשבת בגלל תענית חלום

תוספות מסכת ברכות דף מט עמוד ב: והא דאמרינן בפרק אלו דברים (פסחים ד' סח:) מר בריה דרבינא הוה יתיב בתעניתא כולה שתא משמע שהיה מתענה ביום טוב מפרש ר"י דבתענית חלום קאמר אבל בשאר תעניות אסור.

שו"ת הרשב"א חלק ד סימן רסב . [בתחילה אומר הרשב"א לפי ההקשר נראה שהגמרא לא מדברת על תענית חלום אלא על תענית מחמת לימוד] ואלא מיהו, קושטא דמילתא, הכי משמע, דבתענית חלום קאמר, ולא בתענית דעלמא. דאף ר"א לא קאמר, או כולו לכם או כולו לבית המדרש. אבל לסגף עצמו, ושלא מחמת בית המדרש, לא אשכחן... [שאף שר' אליעזר אמר שמותר להקדיש יום לבית המדרש ואז אולי לא יקבע סעודה מסודרת הוא לא אמר לקבוע צום מראש] וכיון שכן, אילו באנו לפרש, דמר ברי' דרבינא הי' מתענה באותן הימים תענית נדבה, וצער את עצמו, א"א שיהא חולק אכולהו תנאי ואמוראי, אלא בתענית חלום קאמר.

2) שיטת רב האי גאון: מב"ד עצמו נהג כך בקיצוניות מסיבה אישית אבל למעשה אסור לצום]
רב האי גאון (מובא בהשגות הראב"ד על הרז"ה בפסחים סח) ובאוצר הגאונים פסחים סח: . אפשר שהגיע מעשה לידו שנתאבל עליו הרבה ולא נתקררה דעתו עד שקיבל תענית כל ימיו...ואין למדין מן המפליג אלא ביושב ושונה ולא במתענה לשום תשובה .
[בתחילה חשב שהלכה כמב"ד שהיה מתענה אפילו בשבת. אלא שלבסוף חזר בו רב האי גאון ואמר שבעצם מר בריה דרבינא הוא אפילו לא כר' אליעזר שאפשר לא לקבוע סעודה בחג משום שר' אלעזר לא אמר לקבוע צום מראש בחג ]

3) שיטת רב האי גאון המובא ברי"ץ גיאת: מב"ד לא היה מתענה בשבת ולא בשאר ימים שנאמר בהם "לכם."
הלכות רי"ץ גיאת הלכות תשובה : ואמר רבינו האיי לא חזינן למיתב בתענית בשבתא דהא ט' באב דהוא תענית צבור נדחה משום שבת... דתניא (תוספתא תענית פרק ג' ובבלי שם כ"ט) ט' באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו וכל שכן בשבתות אחרות ודרשו ה' בהמצאו לא תלי בתעניתא ועונג שבת מדרישת ה' הוא אבל ימים טובים מאן דניחא ליה למיתב בתעניתא יתיב לבר מיומא דעצרתא. ועקר הא מלתא אמור רבנן ר' יהושע לטעמיה דסבר דשמחת יום טוב מצוה דתניא [פסחים סח:] רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא אוכל ושותה או יושב ודורש ושונה ר' יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש... ואמרינן עלה הכל מודים בעצרת שכולו לכם מאי טעמא יום שנתנה בו תורה. אמר רבה הכל מודים בשבת שכולו לכם וקראת לשבת עונג כתיב (ישעיה כ"ח). אמר רבה הכל מודים בפורים שכולו לכם ימי משתה ושמחה כתיב (אסתר ט'). ובתרה אמרינן מר בריה דרבינא כוליה שתא הוה יתיב בתעניתא לבר מן יומא דעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכפורא מדתני חייא בר רב מדיפתי. אלמא הני יומא דאמר בהו כולהו לכם לא הוה יתיב בתעניתא. ומנה אמור רבנן דביומא דשבתא לא הוה יתיב בתעניתא דהא רישא דשמעתא הכין אמור אבל ביומי טבא כולהו הוה יתיב בתעניתא בר מיומא דעצרתא.

4) שיטת רבנו זרחיה הלוי: ישנן סוגי תעניות שונים והסוג שעשה מב"ד מותר בשבת ומב"ד אינו חולק על ר' אליעזר]
רבנו זרחיה הלוי,בעל המאור על פסחים סח: (כפי שמובאים במאירי פסחים בשם "קצת מפרשים": והשלישי לבקשת רחמים לקרוע גזר דין או חלום או תשובה ורוב תפלה והוא מותר בכל יום שבעולם אפילו בשבת אלא שמוציאין ממנו יום פורים משום פרסומי ניסא ויש בו רביעי שדומה במקצת לזה והוא שיושב ושונה והוא מותר בו בכל הימים חוץ משבת ועצרת ופורים וערב יום הכפורים: [אלא שהראב"ד כתב על זה "אני רואה הבל בכל דבריו" וגם המאירי חולק על דבריו]

5) שיטת הראב"ד : מב"ד לא התענה כל השנה אלא קיבל עליו לצום בשני וחמישי בלבד
השגות הראב"ד על הרז"ה בפסחים סח) : ולא חשש להוציא מכללם (של ימי ב' וה' של השנה] אלא אלו בלבד [שבועות,פורים וערב יום כיפור] ...וחס ושלום שהיה מתענה בשבתות

6) שיטת המאירי: מב"ד קבל עליו בנדר או בשבועה תענית לכל ימי השנה שמתענה אף בשבתות שנקרא "שבועה בכולל או איסור כולל) כלומר השבועה לא מתייחסת לשבת בפרט אלא לתקופה מסויימת ששבת "במקרה חלה בתוכה."

המאירי על מסכת פסחים דף סח/ב : נראין הדברים שמר בריה דרבינא היה דרכו לקבל עליו תעניות בכולל בשבועה או בנדר והתענית הל בכולל אף לשבתות וימים טובים... שאם קבל עליו בנדר או בשבועה תענית לכל ימי השנה או החדש או השבוע מתענה אף בשבתות ואם קבל עליו לכל שני וחמישי ואירע בו יום טוב מתענה בו... ולא בא מעשה שלו ללמד אם כר' אליעזר אם כר' יהושע שלדברי הכל כל שמקבל בכולל כך הוא הדין אבל כל שלא בדרך קבלה כל שבת ויום טוב אסור להתענות בהם לא לישב ולשנות ולא לשום סבה בעולם אפי' תענית שבדרך מקרה וכל שכן לנוין לקבוע בהם הענית. [כלומר המאירי לעצמו סובר שלקבוע תענית באופן ספציפי אסור אבל אם זה " איסור כולל" גם ר' אליעזר ור' יהושע מסכימים שמותר]

דעה זאת של המאירי מופיע גם בבית יוסף תי"ח ובשולחן ערוך:
שולחן ערוך אורח חיים סימן תקע סעיף ג: אם נשבע להתענות כך וכך ימים ואירעו בהם ימים הללו, השבועה חלה עליהם מטעם איסור כולל; אבל אם נשבע להתענות בשבת או בי"ט, בפירוש, לא חלה עליו שבועה דאין שבועה חלה על דבר מצוה, אלא לוקה על שנשבע לשוא.

7) שיטת ראבי"ה ואור זרוע: מב"ד סובר שהלכה כר' אליעזר. שניתן לעשות חג כולו לה'

ראבי"ה ח"ב - מסכת סוכה סימן תרלו: והא דאמרינן בפרק אלו דברים בפסחים [מר בריה] דרבינא הוה יתיב כוליה שתא בתעניתא לבד מעצרת וכו', נראה לי דסבירא ליה כרבי אליעזר דאמר או כולו לה' או כולו לכם, ואנו סבירא לן כרבי יהושע חציו לה' וחציו לכם. הילכך אסור בתענית:
ואע"פ שבשבלי לקט כתב ששמע בשם הראבי"ה שמב"ד צם בשבת בגלל תענית חלום ,לא מצאנו כך:
ספר שבולי הלקט סדר עצרת סימן רמ: יש מקשין על הא דמר בריה דרבינא היכי הוה מתענה בימים טובים ובראשי חדשים ומתרצין דיש לומר דסבר כר' אליעזר דאמר או כולו לה' או כולו לכם ואכתי איכא תימה תינח ימים טובים שבתות וראשי חדשים מאי איכא למימר. ושמעתי מפרשין בשם רבינו אליעזר בר' יואל הלוי זצ"ל הוה יתיב בתעניתא כלומר אילו היה מזדמן לו תענית חלום הוה יתיב בתעניתא בכל יומא בר ממעלי יומי דכפורי ויומא טבא דעצרתא ויום דפוריא דאי הוה מזדמן ליה לא הוה יתיב אבל הא פשיטא דלא הוה יתיב בחנם:

ספר אור זרוע ח"ב - הלכות ראש חודש סימן תנג ד"ה כשהיו מקדשין: הא לא קשיא שהרי הוא היה מתענה אפי' בחג הפסח ובחג הסוכות וסבר כר"א דאמר או כולו לה' או כולו לכם.

8) שיטת התשב"ץ: אין איסור מפורש לצום בשבת
שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן רצח: ועוד אכתי איכא איסור הספד ותענית באותו יום דאיפשר דמשום שבת גופיה לא מיתסר בהספד דלא אשכחן דשבת איקרי יום שמחה אלא עונג באכילה ויש אבלות בשבת בצנעה ומשום פורים מיתסר ויש כן בתענית למאן דציים כוליה שתא כמר בריה דרבינא בפ' אלו דברים בפסח (ס"ח ע"ב) משום איסור וכדאמר' התם מר בריה דרבינא כוליה שתא יתיב בתעניתא לבר מיום דעצרתא ופורייא ומעלי יומא דכפורי ומשמע דכל שתא ציים בר מהני יומי ואפי' בשבת דאי לאו הוה אמרינן בפירוש ובר משבתא וכדאמר רבא התם (שם /פסחים ס"ח ע"ב/) הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם.
ונראה שדומה לזה מה שכותב בזה המגן אברהם
מגן אברהם אורח חיים סימן קסז ס"ק מא: וטעמא משום דאכילת שבת ויו"ט אינו חובה על האדם אלא משום הנאתו דהא מצטער פטור..

חלק ב

שיטת ההלכה
ראינו בפרק הקודם מספר שיטות בהסבר התנהגותו של מר בריה דרבינא:

1.איזה שיטה מביא הבית יוסף להלכה?
הבית יוסף הביא שלוש דעות:
בית יוסף אורח חיים סימן רפח:
א) הכל בו :כתב הכל בו סימן נ"ח (יז ע"ד) אפשר לומר דדוקא להתענות מחמת עסקיו או מחמת יאוש שמחת יום טוב הוא שאסור אבל המתענה מחמת תשובה וחסידות תעניתו לו תענוג ומותר ומכל מקום אין ראוי לאדם להרגיל על זה ולא תמצא מי שמופלא בחסידות שמתענה בשבתות וימים טובים:
[מצד אחד אומר שמותר להתענות מחמת חסידות או תשובה אבל מצד שני אומר שלא תמצא מישהו כזה. ובתורה שלימה לרב מ"מ כשר זצ"ל, כרך ד', במילואים אחרי פרשת בשלח עמ' שיב ( מהד' תשנ"ב, החדשה) מדייק מלשון זה של הכל בו שהוא חולק על הגהות מימוניות (מובא להלן). אלא שלדעתו יש טעות סופר בדברי הכל בו וכן בב"י בדפוס שמביא דבריו. ובמקום "ולא תמצא מי שמופלא" (ובמהדורת רב כשר "ואם לא ימצא מי שמופלא) צריך להיות "ואעפ"כ נמצא מי שמופלג בחסידות" כלשון הארחות חיים הלכות יו"ט אות ג'. ואם כן הכל בו מכוון לברי הגהות מימוניות.]
{מחבר הכל בו והאורחות חיים הוא ,ר' אהרן ב"ר יעקב הכהן מנרבונה שבפרובנס (נוהגים לכנותו ר' אהרן הכהן מלוניל, אך הוא היה כנראה בן העיר נרבונה) נולד באמצע המאה הי"ג (ראשית האלף השישי בשנת ס"ו (1306) גורש עם כל יהודי צרפת, והתיישב באי מיורקה שליד ספרד. הוא נפטר בערך בשנת ה"א צ' (1330). הספר 'כלבו' הוא כנראה המהדורה הראשונית של ספרו הידוע 'ארחות חיים', שנכתב שנים אחר כך. }

ב) הגהות מיימוניות: [ג] והגהות מיימון [ר' מאיר הכהן, תלמיד המהר"ם מרוטנברג] כתבו בפ"א מהלכות תענית (אות ב) אדם המתענה בכל יום ואכילה בשבת צער הוא לו מפני שינוי וסת ראינו כמה חסידים ואנשי מעשה שהתענו בשבת מטעם זה וכן שמעתי על רבי יהודה החסיד שהיה עושה כן וכן אמרינן בפסחים (סח:) מר בריה דרבינא הוה יתיב בתעניתא כולי שתא בר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכפורי אבל בלא כהאי גוונא אסור עכ"ל:

לפי הרב כשר, תורה שלימה הנ"ל על פי המובא באוצר הגאונים ביצה, ישנם שני אופנים שהתירו להתענות בשבת: א) מי שמענה בכל יום והשינוי וסת צער לו. ב) המתענה מחמת תשובה וחסידות שהתענית הוא תענוג ומותר.

ג) הרשב"א [ששיטתו כבר ראינו] אבל הרשב"א כתב בתשובה (ח"ד סי' רסב) דההיא דמר בריה דרבינא הוה יתיב בתעניתא וכו' בתענית חלום דוקא הוא דאי לאו הכי אסור וכן צריך לפרש כדי שלא יחלוק אכולהו תנאי ואמוראי ואת"ל דבתענית דעלמא קאמר לא שבקינן כולהו תנאי ואמוראי ועבדינן כיחידאה וכל שכן בשל תורה והאריך להביא ראיות לדבר:

2.מהי שיטת הרמב"ם?
רמב"ם הלכות שבת פרק ל הלכה ט: חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת אחת ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה, וצריך להזהר בשלש סעודות אלו שלא יפחות מהן כלל, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה סועד שלש סעודות, ואם היה חולה מרוב האכילה או שהיה מתענה תמיד פטור משלש סעודות...

מגיד משנה הלכות שבת פרק ל הלכה ט: ומ"ש או שהיה מתענה וכו' כגון תענית חלום כנזכר פ' ראשון מהלכות תענית או על עיר שהקיפוה עובדי כוכבים ומזלות כמו שיתבאר לפנינו:

כסף משנה הלכות שבת פרק ל הלכה ט: ואם היה חולה מרוב אכילה או שהיה מתענה תמיד פטור משלש סעודות. מדברי הרב המגיד נראה שלא היה גורס תמיד שהוצרך להעמידה בתענית חלום וגירסת תמיד היא הנכונה: [וראה עוד גירסת רב קאפח זצ"ל ]

הרב כשר,בתורה שלימה הנ"ל : נראה שהרמב"ם כוון להא דפסחים ופי זה הגירסה ',תמיד' נכונה.
[יוצא לפי זה שלדעת הרמב"ם אם היה מתענה תמיד ,ולאו דווקא תענית חלום, כמו מב"ד פטור מלאכול שלוש סעודות בשבת.]

3.איך פסק השולחן ערוך להלכה? כשיטת הגהות מיימוניות:

שולחן ערוך אורח חיים סימן רפח סעיף ג: אדם המתענה בכל יום ואכילה בשבת צער הוא לו מפני שינוי וסת (פי' דבר קבוע), י"א שראו כמה חסידים ואנשי מעשה שהתענו בשבת מטעם זה, וכן אמרו שכך היה עושה הר"י החסיד ז"ל.
כלומר השולח ערוך , למרות התנגדות הרשב"א לתענית בשבת הביא את השיטה שסוברת שמותר.

4. האם יש ראשונים נוספים שמתירים לצום על יסוד התשובה והחסידות?
ספר צרור חיים- הדרך האחד עשר ענייני תענית ותשעה באב. לרב חיים בן שמואל תלמיד הרשב"א- :ענין התענית הוא מדרכי התשובה, והוא שאדם מקריב דמו וחלבו. ובשבתות ובימים טובים וראשי חדשים או בחנוכה ופורים או בחולו של מועד לא הותר התענית. מיהו יש מן החכמים שהיו מתענין אפי׳ בשבתות וימים טובים, כל שהוא על דרך תשובה, כמו שמצינו במר בריה דרבינא שהיה מתענה כולה שתא לבד מערב יום הכפורים ויום עצרת. ואמרו המפרשים ז״ל דהואיל ועל דרך תשובה היה עושה גדולה תשובה וגדול העונג מן הצער. ומן הטעם הזה אמרו (שבת י״א, א׳) יפה תענית לחלום כאש לנעורת, ואמרו: ובו ביום, ואפילו בשבת, דהואיל ועל דרך תשובה הוא עושה גדול תענוג התשובה ומה שאדם שמח במה שמתכפר באותו תענית והוא ניצול מצער החלום, ממה שמצטער בעינוי.

נראה משיטת צרור החיים א. חולק על רבו הרשב"א ב. כל תענית שעל דרך תשובה מותר להתענות בו אפילו בשבת מר בריה דרבינא ג. יסוד ההיתר הוא כמו בתענית חלום.

5. מי חולק על דברי צרור החיים?

ספר יוחסין לרבי אברהם זכות, עמ' 167: [ר' אברהם זכות היה ממגורשי ספרד. היה אסטרונום, והיסטוריון. היה תלמידו של ר' יצחק אבוהב, שחיבר פירוש על ספר הטורים,(מוזכר בשולחן ערוך סי' קמא:ח) אין להחליפו עם ר' יצחק אבוהב (הראשון) שחיבר ספר מנורת המאור]

מר בריה דרבינא מתענה כל השנה חוץ מג' ימים. ופירש ר' חיים תלמיד הרשב"א כי היה מתענה לעשות תשובה ולכן היה מתענה שבתות וי"ט. וזה סמך למתענין בר"ה ובשבת בנתים ולא נהירא לי דעתו כי בתלמוד לא נזכר שהיה בעל תשובה כי אם ירא שמים. ונראה כפי' הגאונים והתוספות על תענית חלום היה מתענה.[בעל היוחסין דוחה שיטת צרור החיים מחמת הסיבה שלא מצאנו בתלמוד שהיה "בעל תשובה."]

6. מי עוד מהראשונים סובר שמותר להתענות מחמת תשובה וחסידות?
ספר ההשלמה,לר' משולם בן משה מברדיש מסכת ביצה טו:
ודמר בריה דרבינא דהוה יתיב כולה שתא בתעניתא דילמא [סבירא] ליה כר' אליעזר ויושב ושונה היה. ועוד יש להפריש בין תענית לתענית ודמר בריה דרבינא וכל אדם שמתענה מחמת תשובה וחסידות תעניתו זהו תענוגו ואפי' לר' יהושע מותר ודמי למאי דאמרי' יפה תענית לחלום כאש לנעורת ואפי' בשבת. מאי טעמא זהו תענוגו. והא דאמרי' התם שבתות ימים טובים הן מן התורה באדם מתענה מחמת עסקיו או מחמת יאושו (מחמת) [בשבת ו]יום טוב וזה אסור בכל אדם ואפי' לר' אליעזר ואפילו הוא אוכל פירות. וזה הטעם קבלתי מאבא מרי ז"ל.
[מדברי ר' משולם עולים שני דברים. א. ייתכן שמר בריה דרבינא סובר כר' אליעזר שמותר לעשות יום טוב כולו לה' כר' אליעזר ב. הסבר שני בשם אביו ר' משה שמותר להתענות מחמת תשובה וחסידות. דבריו דומים לדברי הכל בו שהיה אחריו מבחינה היסטורית. דבריו הובאו גם בספר המאורות.]

ספר המאורות , רבי מאיר ב״ר שמעון המעילי מחכמי פרובאנס למסכת ביצה, הוצאת הרב משה בלוי, ניו־יורק (תשכ״ז), עמ׳ כט.
יש להפריש בין תענית לתענית ומר בדיה דרבינא וכל אדם שמתענה מחמת תשובה וחסידות תעניתו זהו תענוגו ומותר ודמי למאי דאמרינן יפה תענית לחלום כאש לנעורת ואפילו בשבת מאי טעמא שתעניתו זהו תענוגה וכי אמרינן דשבתות וימים טובים אסורים בתענית מן התורה באדם שמתענה מחמת עסקיו או מהמת יאוש משמחת יו״ט וזה אסור לכל אדם וזה הטעם קבלנו מהרב דודי נ״ע ( ר׳ משולם ב״ר משה בעל ההשלמה ) שקבל מהרב אביו ( ר׳ משה ב״ר יהודה ) ומכל מקום אין ראוי להרגיל בני העולם על זה ומי ימצא מי שמופלג בחסידות שיתענג בתעניתו בשבת ויו״ט [השווה לדברי הכל בו- הלכות חול המועד סימן ס']
7. האם יש אחרים שסוברים כשיטתו של צרור החיים ובעל ההשלמה?
סדר היום לר' משה בן מכיר,סדר אלול
גם מי שרואה את עצמו מובדל ומרותק מאת אלהיו יתברך, מצד מעשיו הרעים ודרכיו המקולקלים, ועתה בא לשוב לדרך הטובה והישרה ולהתקרב לפני חנון המרבה לסלוח, והוא אינו יודע את עתו אם יניחו לו לשוב תשובה שלמה וראויה לכובד עונותיו ופשעיו, ומקבל עליו להתענות ימים אחדים והיו בהם שבתות וימים טובים, אין בזה עוון אשמה, אלא אדרבא צדקה תחשב לו, וזכות שמזכה את נפשו העגומה כדי לטהרה לשוב אל בית אביה כנעוריה. ויש להביא ראיה אף על פי שאינה צריכה, ממר בדיה דרבינא דהוה כל שתא יתיב בתעניתא בר מעצרתא ופוריא וכו', נראה שלא היה חושש על שום יום של ימות השנה כי אם על אלו מן הטעם שאומר שם בתלמוד, אבל כל שאר הימים לא היה חושש לכבודם ולשמחתם שכוונתו היתה לשמים, והיא סברא נכונה למי שהוא בעל שכל ושוקל הענינים כאשר הם, ואין כאן מקום להאריך.

8. מי חולק על דברי ר' משה בן מכיר?
השל"ה [שני לוחות הברית לר' ישעיה הורוביץ] תחילת מסכת ראש השנה ו עמוד הדין :
אין נראה בעיני להסכים עם דבריו להתענות בשבתות ויו"ט, וגם הראיה ממר בריה דרבינא אינה ראיה מוכרחת לפי מה שפירשו דקאי אתענית חלום, ובודאי מר בריה דרבינא חלילה לא הוה חוטא שנאמ' שהתענה בשבתות וי"ט מפני חטאיו חלילה. [אבל לא הזכיר השל"ה את צרור החיים או בעל ההשלמה.]

9. מה יעץ רבי יהודה החסיד שאת התנהגותו הביא השולחן ערוך?

ספר חסידים לר' יהודה החסיד סע' נב ( עמ' קיב הוצאת מוסד הרב קוק): נזיר שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא וצריך כפרה, המונע עצמו מכל דבר עאכו"כ. לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מן הדברים שמנעה תורה בלבד ולא יהי' אוסר עצמו בשבועות ובנדרים על דברים המותרים ועוד אמרו ז"ל "לא דייך מה שאסרה התורה אל אתה אוסר עליך דברים אחרים." ובכלל זה אותם המתענים תמיד אינם בדרך טובה וכן אמרו המסגף עצמו בתענית נקרא חוטא.

הערת רב ראובן מרגליות ז"ל על ספר חסידים עמ' קיב : [ז] ואם כי רבינו החסיד התענה יום יום ואפילו בשבת עי' שו"ע או"ח ס" רפ"ח סע' ג זהו לאשר כל אוכל תעבה נפשו בהדבקו בחורתו ובתפילתו ולא הרגיש כלל עינוי התענית, זהו ארחות גבר מורם מעם שהפריש עצמו מכל עניני עוה"ז זולת המוכרח בשביל קיום הגוף לעבודת ה'.
[בסיכום ראינו הסברים שונים לתעניתו של מר בריה דרבינא. רבים סברו שאין הלכה כמותו, אך בשולחן ערוך על פי הגהות מיימוניות, פסק שבתנאים מסויימים מותר לנהוג כמותו. וראה עוד בנושא זה ב: שו"ת ציץ אליעזר חלק ו סימן לז

כיצד פסקו למעשה פוסקי דורנו לגבי תענית חלום בשבת?
שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן כד: הרואה חלום רע בליל שבת, אין לו להתענות בשבת, אפילו אם החלום הוא אחד משלשה חלומות רעים שהוזכרו בשלחן ערוך (או"ח סימן רפ"ח). אלא יקדיש את יום השבת ההוא לקריאת ספר תהלים ובעסק התורה כפי כחו, וימנע משיחת חולין, ונרצה לו לכפר עליו. ורק אם לבו דוה עליו ונפשו עגומה מאוד, ומצטער צער גדול, מותר לו להתענות בשבת, וכל היום ישב בבית הכנסת ויעסוק בתורה כפי כוחו, ואחר השבת יתענה יום אחר כדי לכפר על עוון ביטול עונג שבת. ושב ורפא לו.

הרב יואל ליברמן

תורה בכותרות
אכילה לפני תקיעות בראש השנה
תשרי תשע"ב
תורה בכותרות
מנהג אמירת שירי הייחוד בליל יום הכיפורים
אלול תשע"ג
הלכות ראש השנה
שינה בראש השנה
תשע"ג
תורה בכותרות
למה? כובע. למה כיפה?
תמוז תשע"א

תפילות, קידוש וסעודות

תפילות, קידוש וסעודות
הלכות קידוש א'
הרב אליעזר מלמד | שבט תשע"א
3 דק'
הלכה בטעמה
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
הלכה בטעמה - הלכות שבת
הרב אריאל כהן סקלי | י' סיון תשפ"ב
חמדת השבת
חמדת השבת: באלו תנאים ניתן לאכול אחרי השקיעה בצאת השבת
הרב בצלאל דניאל | כ"א חשוון תשפה
46 דק'
שבת
"וקראת לשבת עונג"
שיעור כללי במסכת שבת
הרב חיים כץ | ב' אדר תשע"ז

תפילות, קידוש וסעודות

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליקים לבנון
הרה"ג יעקב אריאל
הרב חגי לונדין
הרב ינון גרוסברג
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו