ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- תפילות, קידוש וסעודות
הרי ששינו את המילים ויכל ביום השביעי בגלל הסיבה הנ"ל וכתבו לתלמי ויכל ביום השישי וישבות ביום השביעי.
במחזור ויטרי סימן קג מובא פירוש אחר למילה ויכל, על המילים בתפילה בשבת"חמדת ימים אותו קראת" . מבאר שם : שנאמר ויכל אלהים. ומתרגם בירושלמי וחמיד . או משום דאין ויכל אלא לשון חימוד. וכן הוא אומ' נכספה גם כלתה נפשי . ויש אומ' לא נקראת חמדת ימים בשום מקום. אלא מילתא בעלמא קאמרי' שנחמד הוא לישר' מכל הימים. שאותו קריאת קודש. שנאמר ויקדש אותו. והוא זכר למעשה בראשית. שבת הוא זכרון למעשה בראשית. שעשה כל מעשיו בששת ימי החול ונח בשביעי. וקדשו. לכך קידש את יום שביעי לעשותו חמדה לישר' מכל הימי' ועדות זו אנו מעידין עליו בכל שבת ושבת.
לפי דבריו שתרגם את הויכל – וחמיד הרי שיורדת הקושיה של הכופרים ואין צורך לשנות את המילים כהנ"ל מפני שאין הפירוש לש ויכל סיים אלא חמד, וכך הביא בתוספות יום טוב מסכת אבות פרק ג משנה יד על דברי המשנה חביבין ישראל שניתנה להם התורה , הרי שהתורה היא כלי החמדה שניתן לישראל, כלי חמדה . היא התורה שנקראת חמדה כמ"ש (תהלים י"ט) תורת ה' תמימה וגו' וכתיב בתריה הנחמדים מזהב ומפז רב. כך פי' במדרש שמואל בשם הר"ר ישראל ז"ל.
ול"נ שלכך קראה בכאן כלי חמדה. לפי שמדבר שבה נברא העולם . ובבריאת העולם נאמר חמדה כמו שתקנו חז"ל בברכת שבת לומר חמדת ימים אותו קראת. וטעמיה מתרגום ירושלמי דמתרגם ויכל וחמיד והכונה שתכלית הבריאה וכללה נחמד בעיניו יתברך. ולכן אמר עליהם כי טוב. והיינו דפי' הר"ב כי לקח טוב שהיא הבריאה שנאמר בו כי טוב.
ומוסיף שם לבאר : ולפי שהטוב שייך בדברים הגשמים והחמדה הוא יותר קרוב אל הדברים השכלים. שהחמדה הוא בנפש . לכך לא קראה כלי טוב כמו שנאמר בבריאה כי טוב.
אבל קראה כלי חמדה. ומקרא מלא הוא זה. שנאמר (בראשית ג') כי טוב העץ למאכל וגו' ונחמד העץ להשכיל. הרי שהטוב נאמר אצל אכילה גשמית. והחמדה נאמרה אצל השכלה עכ"ל.
נמצאנו למדים כי שבת נקראת חמדת ימים והתורה לקראת כלי חמדה מכיוון שהם "נחמדו", באופן מיוחד.
בראשונים ברשב"א ועוד יש שמצטטים שהמקור הוא תרגום ירושלמי וחמיד השם ביומא שביעאה, וראיתי שכתבו במספר מקומות: אולם חפשו טוב- אין דבר כזה בתרגום ולא נודע מקורם אבל כידוע הרב כשר בתורה שלימה בענייני התרגומים מספר על מציאת התרגום הירושלמי הנקרא ניאופיטי תרגום ארמי-ארץ ישראלי שלם לתורה, המכונה גם"תרגום ירושלמי השלם" . הוא נחשב לאחד התרגומים הארצישראליים החשובים והשלמים ביותר, כתב היד היחיד ששרד של התרגום נאופיטי שמור בספריית הוותיקן ברומא. הוא הועתק ברומא בשנת 1504, הפרסום: אלחנדרו דיאז מאצ'ו פרסם את התרגום המלא בין השנים 1968 ל-1979, ומאז הוא זכה להכרה רחבה בחשיבותו
והנה בקטע ירושלמי שנמצא באחד מכתבי היד, מופיע: ויכל אלוקים ביום השביעי "וחמיד השם ביומא שביעאה "
בבדיקה מהי המשמעות של המילה ו"חמיד", מצאתי בספר הערוך השלם
מהדורה מורחבת ומדעית של שנערכה על ידי הבלשן והרב ההונגרי-אמריקאי ד"ר חנוך יהודה קוהוט (1842–1894).
והוא מביא בערך חמד שהמילה חמד משמעותה מלשון חימום, ומביא שם שהרד"ק בספר השורשים כתב בשם רב האי גאון על הפסוק לחם חמודות שהוא לחם הפנים כי הוא היה חם, ומביא את המשנה בחולין פרק ג' עוף שנפל לאור ומעיו חמדו, הרי שחמד זה חימום, ומי שמאד רוצה וחומד משהוא כולו חם מרוב תשוקה. עיי"ש וממילא מובן מה כוונת התרגום וחמיד את השבת ומדוע היא נקראת חמדת ימים.
במשניות שלנו מודפס עוף שנפל לאור ומעיו חמרו, כנראה מלשון מעי חמרמרו, והנה כתב במשניות מהדורת ע"א פירושים בשינויי נוסחאות כתב : בכי"ק חמדו וטעות הוא. עיי"ש. אבל לפי הסברו של קוהט שחמדו התחממו אין כאן טעות.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שימוש נכון בתנור הביתי
האם מותר לפנות למקובלים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
