ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם: וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ:... וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ:
כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ: וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי" (דברים כ"ו א-יג).
הפרשיה הראשונה עוסקת בהבאת הביכורים והפרשיה השניה עוסקת במילוי החובות בתחום הפרשת המעשרות הן ללוים והן לעניים.
בדברינו לשנת תשס"ד עסקנו בנושא כפיות הטובה, הפעם נרחיב בענין חשוב זה מכיוון שונה.
החובה להכיר טובה באה לידי ביטוי בהתייצבות לפני הכהן בבית המקדש "וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם" שמשמעותה התייצבות "לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ". האפשרות להתייצב בבית המקדש היא פועל יוצא של הנהגה ציבורית ושלטון עצמי (גם אם הוא מוגבל, כפי שהיה רוב ימי הבית השני). לאנשים פרטים אין אפשרות ואסור לבנות את בית המקדש. זו מצווה ציבורית ואי אפשר לקיימה על ידי יחידים. חלק מההתייצבות דווקא בבית המקדש, משמעותה הודאה לקב"ה גם על עצמאותנו, המאפשרת לנו בנין ועבודה בבית המקדש. (מבחינה היסטורית ברור שככל שהייתה יותר עצמאות מדינית, כך האפשרות לעבוד את הקב"ה בבית המקדש היתה יותר פשוטה. במשך תקופה ארוכה בימי בית ראשון, בלחץ מעצמה זרה, בית המקדש הפך למרכז אלילי).
גם בימינו עלינו לזכור ולהזכיר שמציאותה של מדינת ישראל, היא המאפשרת לנו חיי רווחה גם מבחינה רוחנית ולימוד תורה (גם בימים של קיצוצים בתקציב הישיבות) וגם מבחינה סוציאלית ודאגה לגר, ליתום ולאלמנה (וגם בזמן קיצוץ בקצבאות הילדים).
עלינו להכיר בכך שקיומה של המדינה היא המבטיחה בטחון, הן בהגנה מפני אוייבים חיצוניים והן במתן הגנה ובטחון אישי בתוכה.
עלינו להכיר בכך שדווקא מדינה עצמאית, היא הערובה לקיומה של מערכת חינוך פורמלית ובלתי פורמלית כולל בניית תשתיות של בתי ספר, ספריות ומתנ"סים.
עלינו להכיר בכך שמדינת ישראל כמדינה, היא זו שמפעילה מערכת בריאות הדואגת לאזרחיה ולכלל הציבור מיום היוולדם ועד ליומם האחרון. מדינת ישראל כמדינה היא זו שמפעילה שרותי רווחה המטפלים בבעיות סוציאליות רבות ומגוונות. בהזדקקות לכל השירותים הללו מבלי להכיר תודה - יש חשש גדול של מעבר על הדרכת התורה: " וְאָמַרְתָּ אֵלָיו - שאינך כפוי טובה". הכרת הטוב איננה סוגרת את הדרך בפני ביקורת בונה ושאיפה לשפר ולשכלל בכל התחומים הללו. ביקורת המבוססת על הכרת טובה ואי כפיות טובה תתקבל ותשפיע הרבה יותר.
הבה נתפלל לתיקון גם בתחום חשוב זה מצד כל חלקי החברה בישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
