ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
יש מחז"ל שסנגרו עליהם וז"ל הספרא: "כיון שראו בני אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, אמר לו נדב לאביהוא וכי יש לך אדם שמבשל תבשיל בלא אש, מיד נטלו אש זרה ונכנסו לבית קדשי הקדשים, שנאמר "ויקחו שני בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהם אש". אמר להם הקדוש ברוך הוא אני אכבד אתכם יותר ממה שכבדתם אותי אתם הכנסתם לפני אש טמאה אני אשרוף אתכם באש טהורה" (שמיני - מכילתא דמילואים כב).
יש גם שקיטרגו עליהם וז"ל הספרא (שם כא): "באותה שעה קפצה פורענות על נדב ואביהוא, ויש אומרים מסיני נטלו להם, שראו את משה ואת אהרן שהיו מהלכים תחילה הן באים אחריהם וכל ישראל אחריהם אמר לו נדב לאביהוא עוד שני זקנים הללו מתים ואנו ננהיג את הקהל, אמר הקדוש ברוך הוא נראה מי קובר את מי? הם קוברים אתכם ויהיו הם מנהיגים את הקהל!".
לא נמשיך לפרט את ההסברים כי רבים הם.
אחרי בקשת המחילה מן הקדמונים, נציע כיוון חדש.
הביטוי שְׁנֵי בְּנֵי (ויקרא ט"ז א) מזכיר לנו ביטוי מאוד דומה, המופיע בהצעתו המזעזעת של ראובן בכורו של יעקב אבינו. ראובן ניסה לשכנע את יעקב אבינו לשלוח עמו למצרים את בנימין אחיו הקטן, וז"ל הכתוב: "וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ" (בראשית מ"ב לז). על מה מבסס ראובן את הצעתו הקשה? נציע כי ראובן הבין ששני הבנים הגדולים של אחיו יהודה, ער ואונן הם התשלום על מכירת יוסף, שיהודה היה אחראי לה. כל גנב משלם כפל, גונב נפשות משלם בשתי נפשות. ראובן מכריז על כך שהוא מוכן למסור את נפשו על החזרת בנימין, על ידי הערבות הנוראה שהוא מוכן להפקיד בידי יעקב הזקן. יעקב אבינו כמובן דחה את ההצעה, כיוון שאם ראובן יכשל במשימה הוא ישלם בשלשה צאצאים נוספים (בנימין ושני בני ראובן).
ליהודה היו עוד שני שותפים פעילים לחטא מכירת יוסף, שמעון ולוי שהציעו להרוג את יוסף (רש"י בעקבות חז"ל על "ויאמרו איש אל אחיו"), איך הם שילמו על כך? שמעון שגרם ליוסף להגיע לבית האסורים במצרים, נענש מידה כנגד מידה וגם הוא נאסר בידי יוסף כמו שמפורש בכתוב: "וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם" (שם כד). מה עם לוי? התשובה שנציע היא ששני הבנים של אהרון הלוי, הם התשלום של לוי על מכירת יוסף. כיצד הדבר רמוז בכתוב? נסביר כך: ביום השמיני, לפני התחלת העבודה במשכן, בהנהגת אהרון וכתנאי להשכנת השכינה שם, נדרשו אהרון והעם להביא את הקרבנות הבאים: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְקֹוָק: וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה" (ויקרא ט' א-ג). מסביר המדרש כי עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת הוא לכפרה על חטא העגל (זהו המקום היחיד בכל התנ"ך שמופיע בו הביטוי עגל בן בקר לחטאת, תמיד כתוב פר). השעיר בא לכפר על חטא מכירת יוסף, בידי האחים שטבלו את כותנתו בדם השעיר ואח"כ ישבו לאכול מבשרו. לכן ברור למה עתה הגיע הזמן לשלם את התשלום של לוי, כדי להשלים את הכפרה לפני השכנת השכינה. (זו הסיבה שבכל יום כיפור שני החטאים הללו נמצאים כל הזמן ברקע).
הבה נתפלל כי נחזור ונזכה להשכנת שכינה בתוכנו, נזכה לתקן את דרכינו גם בבן אדם למקום (חטא העגל)
וגם בבן אדם לחברו (מכירת יוסף).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
