ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אחד השלבים היותר מיוחדים בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים המופיעה בתחילת פרשת אחרי מות הוא עניין שני השעירים והגורל - הפור המוטל ביניהם "ומאת עדת בני ישראל ייקח שני שעירי עזים לחטאת ... ולקח את שני השעירים ... ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד לד' וגורל אחד לעזאזל" (ויקרא ט"ז, ה-ח). נמנעתי מלכנות אותם קרבנות מכיוון שרק אחד מהם הופך לקרבן חטאת והשני נשלח ל"עזאזל המדברה" (עיין רמב"ן שם, שם ח). חז"ל במסכת יומא לומדים מן הפסוק "שני שעירי עזים - שני שעירי יום הכיפורים מצוותן שיהיו שניהן שווין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד" (סב ע"ב, רמב"ם ב' עבודת יום הכיפורים פ"ה הי"ד).חז"ל קושרים בין שני השעירים הללו ל"שני גדיי עזים טובים" שרבקה ציוותה על יעקב לקחת (בראשית כ"ז ח) וז"ל המדרש "מהו טובים א"ר ברכיה א"ר חלבו טובים לך, טובים לבניך שהם מתלכלכין מן העוונות כל ימות השנה ומביאים שני שעירים ביום הכיפורים והם מתקרבים ומתכפר להם" (פסיקתא רבתי פמ"ז).
בהפטרת פרשת קדושים מכריז הנביא עמוס "הלא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם ד' הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתים מכפתור וארם מקיר ... אפס כי לא השמד אשמיד את בית יעקב נאם ד'" (ט' ז-ח). פסוקים אלה מתארים תהליך היסטורי רב משמעות בתולדות המזרח התיכון ובתולדות העם היהודי. הקב"ה הוביל שלשה עמים, בשלשה ראשי חץ, באותה תקופה לכיוון ארץ ישראל. עם ישראל יצא ממצרים כדי להפך את ארץ כנען לארץ הקודש - ארץ ישראל. הפלשתים עזבו את כרתים - כפתור ונחתו בחוף הדרומי של ארץ כנען כדי להפוך אותה לפלשת. הארמים נדדו מאזור קיר (ארמניה?) לכיוון סוריה של היום במטרה להפוך את ארצנו לחלק מסוריה - ארם הגדולה. מדוע זכה העם היהודי לנצח בקרב המשולש אע"פ שגם הוא גלה מארצו (תושבי ממלכת ישראל הוגלו בידי האשורים באותו זמן שהאשורים הגלו את הארמים, והפלשתים. שני עמים אלה נעלמו זמן קצר מאוחר יותר - עיין עמוס א' ה, ח).
שמעתי ממו"ר הרה"ג שלמה פישר (מחבר ספרי הלמדנות והדרוש "בית ישי", דיין לשעבר בבית הדין הגדול בירושלים) את ההסבר הבא. גם יעקב ועשיו הם תאומים, לשניהם אותו יחוס, אותם הורים (להבדיל מיצחק וישמעאל) ושניהם גדלו באותו בית. למרות זאת "בחר ד' ביעקב". בחירה זו התבררה בעקבות לקיחת שני גדיי העזים הטובים. בחירה זו נעשתה על ידי יצחק אבינו שלא מדעת אלא בהחלטה אלוקית על פי נבואה (עיין רמב"ן בראשית כ"ז ד). מדי שנה בשנה מתבררת מחדש בחירה זו בשני ימים מיוחדים ובשניהם על פי הגורל ולא על פי שיקול דעת רציונאלי. האחד מהם הוא יום הכיפורים -יום הפור בהטלת הגורל בין שני השעירים. השני הוא יום הפורים בו מתברר שוב על פי הגורל שהקב"ה בחר ביעקב ובצאצאיו ולא בעשיו ובצאצאיו (עמלק).
זהו הרעיון המובא בנבואת עמוס, אף על פי שבניו של יעקב - ישראל, חטאו, בחירתו של הקב"ה בהם לא תתבטל. בחירה זו איננה פוטרת מעונשים על עוונות אבל מבטיחה שאף על פי שיגלו, סופה של הגאולה שתבוא "הנה ימים באים ... והטיפו ההרים עסיס ...ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ... ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ד' אלוקיך" (עמוס ט' יג-טו). השמדה טוטלית ח"ו או העלמת עמנו, לא תהיה.
מי ייתן ונזכה להמשך תהליך גאולתנו ופדות נפשנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
