ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(קג: באמצע – קה. 3+)
דיני הבדלה
אתמול (חלק ב, א) ראינו סיפור על רב יעקב בר אבא שאכל אצל רבא. כיון שאתמול גם דיברנו על הבדלה, הגמרא ממשיכה את סיפורם שגם עוסק בהבדלה, ונראה את הדינים שיוצאים מהסיפור.
א. הנר –
רבא - אפשר נר, עדיף אבוקה.
(קג: 8-)
ב. הנוסח –
א. כמה הבדלות בתוכן (עד מתחת לאמצע קד. + עולא בעמוד ב)
שיטה א – אחת ("המבדיל בין קודש לחול"),
שיטה ב – יותר.
מי אומר מה -
| שיטה א – אחת ("המבדיל בין קודש לחול") | שיטה ב – הרבה
|
המשך הסיפור | ר"י-רב – רבי אמר אחת. | שמשו של רבא אמר 4, כר"א-ר' אושעיא (3-7), |
מיתיבי (לר' אושעיא) | ברייתא א – מי שאינו רגיל אומר אחת |
|
תשובה – תנאי היא - | רי"ח - בנם של קדושים (ר' מנחם בן סימאי - תנא) אומר אחת | ונהגו העם לומר 3, |
|
| ברייתא ב – "סדר הבדלות", ומפורטים שם 7 הבדלות. |
עמוד ב | מסופר על עולא שאמר רק אחת "ברוך אתה ה'... המבדיל בין קודש לחול". |
|
הערות -
- 1.האחרון לא נחשב – (קד. 1+)
למה רבא עשה 4? ("בין קודש לחול, אור לחושך, ישראל לעמים, יום השביעי וימי המעשה, ברוך המבדיל בין קודש לחול")
תשובה – זה נחשב 3, כי האחרון לא נחשב, כי הוא רק הוסיף אותו כי צריך שהסוף יהיה מעין החתימה (ראה להלן ג).
- 2.מהן 7 ההבדלות? (קד.באמצע)
ריב"ל – הבדלות שכתובות בתורה.
מיתיבי מברייתא – "סדר הבדלות – 4 ההבדלות הנ"ל (נחשב 3), + 4 נוספים - טמא לטהור, ים לחרבה, מים עליונים לתחתונים, כהנים לויים וישראל". והרי ים לחרבה אינו בתורה?
תשובה – למחוק מהברייתא, וכהנים לויים וישראל נחשב לשתי הבדלות (סה"כ 7).
- 3.לגבי עולא (קד. בהתחלה)
רב יהודה כעס על ר' יצחק בנו ששלח את אביי לראות את מנהגו של עולא ולא הלך בעצמו.
(קד. 4-)
ב. החתימה
A. (עולא) - למי שאומר הבדלה אחת – רק פתח ולא חתם (קד:).
והרי בכל הברכות מלבד ברכת המצוות והנהנין צריך גם פתיחה וגם חתימה?
תשובה – כאן כיון שזה קצר עם תוכן אחד לא צריך חתימה.
B. למי שאומר כמה הבדלות –
בברייתת "סדר הבדלות" (קד. מתחת לאמצע)
ת"ק – ברוך סודר בראשית,
אחרים – ברוך יוצר בראשית,
רי"ס בר"י – ברוך מקדש ישראל (וכן רב),
באמוראים -
רב – מקדש ישראל (כרי"ס בר"י)
שמואל – ברוך המבדיל בין קודש לחול.
אביי/רב יוסף קילל את מי שעשה כרב.
ר' יהושע בן חנניא – מי שעושה כשניהם מאריכין ימיו,
ואין ההלכה כמותו, אלא כשמואל.
(קד. 3 – 12)
ג. סמוך לחתימה
סמוך לחתימה צריך שיהיה מעין -
שמואל – החתימה,
פומבדיתאי – הפתיחה,
בדרך כלל זה אותו דבר (כי פותחים וחותמים ב"בין קודש לחול"),
הנפק"מ היא בין שבת ליו"ט, שאז פותחים בין קודש לחול וחותמים בין קודש לקודש, ואז לשמואל צריך להוסיף בסוף – "בין קדושת שבת לקדשות יו"ט הבדלת".
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה מחבר שמיים וארץ?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מתגברים על מידות רעות?
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
