ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(קיד. במשנה – קטו. 8+)
חלק א - סדר הברכות בקידוש
משנה + ברייתא:
ב"ש – יום, יין
- 1.שהיום גורם ליין שיבוא.
- 2.היום נכנס קודם.
בגמרא בהמשך – כמה שיותר להקדים עדיף).
ב"ה – יין, יום
- 1.בלי יין אין קידוש.
- 2.היין תדיר.
והלכה כב"ה.
למה נצרך, הרי יצאה בת קול שהלכה כמותם?
- 1.לפני הבת קול.
- 2.כרי' יהושע שאין משגיחין בבת קול.
(קיד. משנה שנייה)
חלק ב – כרפס ומרור
עקרונית עדיף שיאכל ירק אחד לכרפס וירק אחר למרור, ולכתחילה צריך שהמרור יהיה אחרי המצה ולא בזמן הכרפס.
אבל, אם אוכל לשניהם את אותו ירק - האם יצא בראשון (בכרפס) גם במרור (אפילו שלא התכוון)? תלוי האם מצוות צריכות כוונה.
ביאור המשנה –
"הביאו לפניו" את השולחן (תוס'), עושה שני דברים:
- 1.כרפס – "מטבל בחזרת" = מקיים את מצוות טיבול בחזרת, כדי להתמיה התינוקות (בעצם האכילה, בטיבול).
"עד שיגיע לפרפרת הפת" – עד שיגיע לשלב הבא שזה אכילת המרור שהיא "פרפרת הפת". - 2.מרור – "הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת" (תוס' – הכל היה לפניו בתחילת הסדר, אך מסלקים השולחן ומחזירים).
המחלוקת:
| ר"ל – מצוות צריכות כוונה | מצוות לא צריכות כוונה |
במשנה – מביאים לפני פעמיים, פעם בשביל כרפס ופעם בשביל מרור, ובשניהם מטבל. | הראשון לשם כרפס (היכר) | מטבל פעמיים בשביל יותר היכר לתינוקות, הראשון מרור, השני היכר,
|
למה המשנה דיברה שבשניהם השתמש במרור? | להשמיע שאפילו שהראשון מרור – לא יצא. | למה לסבך את המקרה שיצא ידי חובה בראשון? הרי המשנה יכלה לדבר על שהראשון ירק אחר, ולהתמקד בחידוש שצריך שני טיבולים? תשובה – היינו חושבים שאם יש לו רק חזרת, עדיף שידלג על הטיבול הראשון כדי לא לצאת ידי חובת מרור לפני המצה. קמ"ל שבכ"ז מטבל ויוצא במרור לפני הזמן. |
בברייתות | 2. רי"ס – למרות שאת הכרפס עשה עם חזרת, מצווה להביא שוב חזרת בשביל מרור. "מצווה" – משמע חובה של ממש, ולא רק להיכר התינוקות. | 1. "אכלן בלא מתכוון – יצא". |
מתי מברך ומתי עדיף שיצא ידי מרור? (קיד: 6-) אדמה – על הראשון, וכולל גם את השני. מרור – לפני האכילה שבה יותא ידי חובת מרור. | הדיון בגמרא: רב הונא – יברך מרור על השני. רב חסדא – לכתחילה עדיף שיכוון לצאת במרור בראשון ושם יברך. | בראשון. |
(קיד: שליש תחתון עד 6-)
חלק ג – שני תבשילים
שני התבשילים הם זכר לקרבן פסח וקרבן חגיגה (כדי שהפסח יאכל על השובע).
עד כמה צריך שיהיו דומים להם?
- A.האם דווקא בשר?
רב הונא – לא חייבים בשר, אלא אפילו סלק ואורז.
- 1.רבא רצה דווקא את זה, כיון שזאת הדוגמא שהביא רב הונא.
- 2.מכאן שלא חוששים לרי"ח בן נורי שאורז מין דגן הוא ונחשב חמץ.
רב יוסף – דווקא שני מיני בשר (כמו הקרבנות).
- B.האם ממש שני תבשילים נפרדים?
רב הונא ורב יוסף – משמע שנפרדים לגמרי.
חזקיה ורבינא – גם כשנעשו יחד –
חזקיה – דג וביצה שעליו.
רבינא – עצם עם בשר + רוטב שעליו.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?













