ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפרק חלק
וְאוּלָם "גַּן-עֵדֶן" – הוּא מָקוֹם דָּשֵׁן וְשָׁמֵן, מִבְחַר הָאָרֶץ. יֶשׁ בּוֹ נְהָרִים רַבִּים וְאִילָנוֹת עוֹשִׂים פֵּרוֹת; יְגַלֶּה אוֹתָם הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לִבְנֵי אָדָם לֶעָתִיד לָבֹא, וְיוֹרֶה אוֹתָם הַדֶּרֶךְ לְהַלֵּךְ אֵלָיו וְיִתְעַנְּגוּ בוֹ. וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּמְצְאוּ בוֹ צְמָחִים מֻפְלָאִים עַד מְאֹד, מוֹעִילִים תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה, עֲרֵבִים וּמְתוּקִים הַרְבֵּה, מִלְבַד אֵלֶּה הַיְדוּעִים וְהַמְפֻרְסָמִים אֶצְלֵנוּ. וְכָל זֶה אֵינוֹ מִן הַנִּמְנָע וְלֹא רָחוֹק; אֲבָל הוּא קָרוֹב לִהְיוֹת, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיָה כָתוּב בַּתּוֹרָה – כָּל שֶׁכֵּן שֶׁנִּתְבָּאֵר זֶה בַּתּוֹרָה וְנִתְפַּרְסֵם.
גיהינום
אָמְנָם "גֵּיהִנֹּם" – הוּא שֵׁם לַצַּעַר וְלָעֹנֶשׁ שֶׁיַּשִּׂיג לָרְשָׁעִים. וְלֹא פֹרַשׁ בַּתַּלְמוּד תֹּאַר זֶה הָעֹנֶשׁ, אֶלָּא יֶשׁ אוֹמְרִים כִּי הַשֶּׁמֶשׁ תִּקְרַב לָהֶם וְתִשְׂרְפֵם. וְרַאֲיָתָם עַל זֶה מַה שֶּׁנֶאֱמַר: "הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר" (מלאכי ג יט). וּקְצָתָם אוֹמְרִים: כִּי הוּא חֲמִימוּת זָרָה•, תִּתְחַדֵּשׁ בְּגוּפוֹתֵיהֶם וְתִשְׂרְפֵם. וְרַאֲיָתָם עַל זֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם" (ישעיה לג יא).
תחיית המתים
וּ"תְחִיַּת הַמֵּתִים" – הִיא יְסוֹד מִיסוֹדֵי תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְאֵין דָּת וְלֹא דְבֵקוּת בְּדָת יְהוּדִית לְמִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין זֶה – אֲבָל הוּא לַצַּדִּיקִים. וְכֵן הוּא לְשׁוֹן בְּרֵאשִׁית רַבָּה: "גְּבוּרַת גְּשָׁמִים• – לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים; וּתְחִיַּת הַמֵּתִים – לַצַּדִּיקִים בִּלְבָד" (בראשית רבה יג). וְאֵיךְ יִחְיוּ הָרְשָׁעִים – וְהֵם "מֵתִים" אֲפִלּוּ בְחַיֵּיהֶם! וְכֵן אָמְרוּ: "רְשָׁעִים אֲפִלּוּ בְחַיֵּיהֶם – קְרוּאִים מֵתִים; צַדִּיקִים אֲפִלּוּ בְמִיתָתָם – קְרוּאִים חַיִּים" (ברכות יח ב). וְדַע, כִּי הָאָדָם יֶשׁ לוֹ לָמוּת בְּהֶכְרַחַ, וְיִתְפָּרֵד וְיָשׁוּב לְמַה שֶּׁהֻרְכַּב מִמֶּנּוּ•.
___________________________________
זָרָה – שאין אנו מכירים, לא כאש וכדומה. גְּבוּרַת גְּשָׁמִים – ירידת הגשם בעולם הזה. יָשׁוּב לְמַה שֶּׁהֻרְכַּב מִמֶּנּוּ – העפר.
ביאורים
הרמב"ם עובר להסביר בקצרה כמה מושגים שהזכירו חז"ל בעניין הגמול העתידי.
המושגים הראשונים הם ' גן עדן ' ו'גיהינום'. גן עדן הוא מקום שאותו יגלה הקב"ה לבני האדם לעתיד לבוא, מקום שיש בו דברים טובים מאוד ושפע גדול, כצמחים ונהרות טובים. יש לשים לב שהרמב"ם עוסק כאן בגן עדן שעליו דיברה התורה בפתיחת חומש בראשית, וייתכן שלפיו חלק מדברי חז"ל על גן עדן כֻוונו לעולם הבא, והם השתמשו במושג בצורה מושאלת.
לעומת זאת 'גיהינום' הוא הצער שיהיה לרשעים לעתיד לבוא, והוא קשור לשריפה שיישרפו על ידי שֶּׁמש חיצונית או כתוצאה מחום פנימי שישרוף אותם.
המושג הבא הוא ' תחיית המתים '. לעתיד לבוא הצדיקים יזכו לשוב בחזרה לחיים ולחיות מחדש. הרמב"ם אינו מפרט כאן מה יהיה באותם חיים, וייתכן שבהם יוכלו הצדיקים להתקדם, להתעלות ולהתקרב יותר לבורא עולם. במקום אחר כותב הרמב"ם שגם לאחר תחיית המתים תהיה מציאות של מוות, וייתכן שלזה התכוון הרמב"ם במה שכתב כאן שיש לאדם למות בהכרח. עניינה של כל המציאות הזאת, להוביל אחר כך לחיי עולם הבא [על פי ביאורו של הרב שילת להקדמת הרמב"ם, עיין שם].
הרחבות
מהו גן עדן?
וְאוּלָם "גַּן-עֵדֶן" – הוּא מָקוֹם דָּשֵׁן וְשָׁמֵן, מִבְחַר הָאָרֶץ. הרמב"ם כותב שגן עדן הוא מקום שקיים במציאות וממוקם במקום מסוים על כדור הארץ. לעתיד לבוא הקב"ה יגלה לבני אדם את הדרך לגן עדן ואז נוכל להגיע לשם.
רבי אברהם אבן עזרא , בשם רס"ג, מביא דעה כזו על סיפור בריאת העולם. הוא מפרש ש'הנהרות היוצאים מעדן' הם מקומות קיימים בעולם שלנו: "שם האחד - אמר הגאון (רס"ג) כי פישון יאור מצרים וידוע כי גיחון קרוב מארץ ישראל..." ראב"ע מציין גם מקום ספציפי יותר: "וידענו כי גן עדן תחת הקו השוה שלא יוסיף היום ולא יחסר כל ימות השנה". [בראשית ב, יא-יב].
בהמשך דבריו כותב הראב"ע שיטה נוספת, לפיה גן עדן נמצא גם בעולם הזה וגם בעולם העליון. גם הרמב"ן סובר כך: " ודע והאמן כי גן עדן בארץ, ובו עץ החיים ועץ הדעת ומשם יצא הנהר וייפרד לארבעה ראשים הנראים לנו, כי פרת בארצנו ובגבולנו, ופישון הוא נילוס מצרים, כדברי הראשונים. אבל כאשר הם בארץ כן יש בשמים דברים יקראו כן. והם לאלה יסוד, כמו שאמרו 'הביאני המלך חדריו', מלמד שעתיד הקב"ה להראות את ישראל גנזי מרום החדרים שבשמים. דבר אחר, 'הביאני המלך חדריו', אלו חדרי גן עדן, מכאן אמרו כמעשה הרקיע מעשה גן עדן" [שם].
שאלות לדיון
מדוע מי שאינו מאמין בתחיית המתים אין בו לא דת ולא דבקות? מדוע אמונה בתחיית המתים היא מאוד בסיסית?
רשעים אפילו בחייהם קרואים מתים. מדוע? מהם 'חיים' ומהו 'מוות'?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
