ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפרק חלק
וְאוּלָם "גַּן-עֵדֶן" – הוּא מָקוֹם דָּשֵׁן וְשָׁמֵן, מִבְחַר הָאָרֶץ. יֶשׁ בּוֹ נְהָרִים רַבִּים וְאִילָנוֹת עוֹשִׂים פֵּרוֹת; יְגַלֶּה אוֹתָם הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לִבְנֵי אָדָם לֶעָתִיד לָבֹא, וְיוֹרֶה אוֹתָם הַדֶּרֶךְ לְהַלֵּךְ אֵלָיו וְיִתְעַנְּגוּ בוֹ. וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּמְצְאוּ בוֹ צְמָחִים מֻפְלָאִים עַד מְאֹד, מוֹעִילִים תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה, עֲרֵבִים וּמְתוּקִים הַרְבֵּה, מִלְבַד אֵלֶּה הַיְדוּעִים וְהַמְפֻרְסָמִים אֶצְלֵנוּ. וְכָל זֶה אֵינוֹ מִן הַנִּמְנָע וְלֹא רָחוֹק; אֲבָל הוּא קָרוֹב לִהְיוֹת, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיָה כָתוּב בַּתּוֹרָה – כָּל שֶׁכֵּן שֶׁנִּתְבָּאֵר זֶה בַּתּוֹרָה וְנִתְפַּרְסֵם.
גיהינום
אָמְנָם "גֵּיהִנֹּם" – הוּא שֵׁם לַצַּעַר וְלָעֹנֶשׁ שֶׁיַּשִּׂיג לָרְשָׁעִים. וְלֹא פֹרַשׁ בַּתַּלְמוּד תֹּאַר זֶה הָעֹנֶשׁ, אֶלָּא יֶשׁ אוֹמְרִים כִּי הַשֶּׁמֶשׁ תִּקְרַב לָהֶם וְתִשְׂרְפֵם. וְרַאֲיָתָם עַל זֶה מַה שֶּׁנֶאֱמַר: "הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר" (מלאכי ג יט). וּקְצָתָם אוֹמְרִים: כִּי הוּא חֲמִימוּת זָרָה•, תִּתְחַדֵּשׁ בְּגוּפוֹתֵיהֶם וְתִשְׂרְפֵם. וְרַאֲיָתָם עַל זֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם" (ישעיה לג יא).
תחיית המתים
וּ"תְחִיַּת הַמֵּתִים" – הִיא יְסוֹד מִיסוֹדֵי תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְאֵין דָּת וְלֹא דְבֵקוּת בְּדָת יְהוּדִית לְמִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין זֶה – אֲבָל הוּא לַצַּדִּיקִים. וְכֵן הוּא לְשׁוֹן בְּרֵאשִׁית רַבָּה: "גְּבוּרַת גְּשָׁמִים• – לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים; וּתְחִיַּת הַמֵּתִים – לַצַּדִּיקִים בִּלְבָד" (בראשית רבה יג). וְאֵיךְ יִחְיוּ הָרְשָׁעִים – וְהֵם "מֵתִים" אֲפִלּוּ בְחַיֵּיהֶם! וְכֵן אָמְרוּ: "רְשָׁעִים אֲפִלּוּ בְחַיֵּיהֶם – קְרוּאִים מֵתִים; צַדִּיקִים אֲפִלּוּ בְמִיתָתָם – קְרוּאִים חַיִּים" (ברכות יח ב). וְדַע, כִּי הָאָדָם יֶשׁ לוֹ לָמוּת בְּהֶכְרַחַ, וְיִתְפָּרֵד וְיָשׁוּב לְמַה שֶּׁהֻרְכַּב מִמֶּנּוּ•.
___________________________________
זָרָה – שאין אנו מכירים, לא כאש וכדומה. גְּבוּרַת גְּשָׁמִים – ירידת הגשם בעולם הזה. יָשׁוּב לְמַה שֶּׁהֻרְכַּב מִמֶּנּוּ – העפר.
ביאורים
הרמב"ם עובר להסביר בקצרה כמה מושגים שהזכירו חז"ל בעניין הגמול העתידי.
המושגים הראשונים הם ' גן עדן ' ו'גיהינום'. גן עדן הוא מקום שאותו יגלה הקב"ה לבני האדם לעתיד לבוא, מקום שיש בו דברים טובים מאוד ושפע גדול, כצמחים ונהרות טובים. יש לשים לב שהרמב"ם עוסק כאן בגן עדן שעליו דיברה התורה בפתיחת חומש בראשית, וייתכן שלפיו חלק מדברי חז"ל על גן עדן כֻוונו לעולם הבא, והם השתמשו במושג בצורה מושאלת.
לעומת זאת 'גיהינום' הוא הצער שיהיה לרשעים לעתיד לבוא, והוא קשור לשריפה שיישרפו על ידי שֶּׁמש חיצונית או כתוצאה מחום פנימי שישרוף אותם.
המושג הבא הוא ' תחיית המתים '. לעתיד לבוא הצדיקים יזכו לשוב בחזרה לחיים ולחיות מחדש. הרמב"ם אינו מפרט כאן מה יהיה באותם חיים, וייתכן שבהם יוכלו הצדיקים להתקדם, להתעלות ולהתקרב יותר לבורא עולם. במקום אחר כותב הרמב"ם שגם לאחר תחיית המתים תהיה מציאות של מוות, וייתכן שלזה התכוון הרמב"ם במה שכתב כאן שיש לאדם למות בהכרח. עניינה של כל המציאות הזאת, להוביל אחר כך לחיי עולם הבא [על פי ביאורו של הרב שילת להקדמת הרמב"ם, עיין שם].
הרחבות
מהו גן עדן?
וְאוּלָם "גַּן-עֵדֶן" – הוּא מָקוֹם דָּשֵׁן וְשָׁמֵן, מִבְחַר הָאָרֶץ. הרמב"ם כותב שגן עדן הוא מקום שקיים במציאות וממוקם במקום מסוים על כדור הארץ. לעתיד לבוא הקב"ה יגלה לבני אדם את הדרך לגן עדן ואז נוכל להגיע לשם.
רבי אברהם אבן עזרא , בשם רס"ג, מביא דעה כזו על סיפור בריאת העולם. הוא מפרש ש'הנהרות היוצאים מעדן' הם מקומות קיימים בעולם שלנו: "שם האחד - אמר הגאון (רס"ג) כי פישון יאור מצרים וידוע כי גיחון קרוב מארץ ישראל..." ראב"ע מציין גם מקום ספציפי יותר: "וידענו כי גן עדן תחת הקו השוה שלא יוסיף היום ולא יחסר כל ימות השנה". [בראשית ב, יא-יב].
בהמשך דבריו כותב הראב"ע שיטה נוספת, לפיה גן עדן נמצא גם בעולם הזה וגם בעולם העליון. גם הרמב"ן סובר כך: " ודע והאמן כי גן עדן בארץ, ובו עץ החיים ועץ הדעת ומשם יצא הנהר וייפרד לארבעה ראשים הנראים לנו, כי פרת בארצנו ובגבולנו, ופישון הוא נילוס מצרים, כדברי הראשונים. אבל כאשר הם בארץ כן יש בשמים דברים יקראו כן. והם לאלה יסוד, כמו שאמרו 'הביאני המלך חדריו', מלמד שעתיד הקב"ה להראות את ישראל גנזי מרום החדרים שבשמים. דבר אחר, 'הביאני המלך חדריו', אלו חדרי גן עדן, מכאן אמרו כמעשה הרקיע מעשה גן עדן" [שם].
שאלות לדיון
מדוע מי שאינו מאמין בתחיית המתים אין בו לא דת ולא דבקות? מדוע אמונה בתחיית המתים היא מאוד בסיסית?
רשעים אפילו בחייהם קרואים מתים. מדוע? מהם 'חיים' ומהו 'מוות'?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
