ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפרק חלק
וְאוּלָם "גַּן-עֵדֶן" – הוּא מָקוֹם דָּשֵׁן וְשָׁמֵן, מִבְחַר הָאָרֶץ. יֶשׁ בּוֹ נְהָרִים רַבִּים וְאִילָנוֹת עוֹשִׂים פֵּרוֹת; יְגַלֶּה אוֹתָם הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לִבְנֵי אָדָם לֶעָתִיד לָבֹא, וְיוֹרֶה אוֹתָם הַדֶּרֶךְ לְהַלֵּךְ אֵלָיו וְיִתְעַנְּגוּ בוֹ. וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּמְצְאוּ בוֹ צְמָחִים מֻפְלָאִים עַד מְאֹד, מוֹעִילִים תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה, עֲרֵבִים וּמְתוּקִים הַרְבֵּה, מִלְבַד אֵלֶּה הַיְדוּעִים וְהַמְפֻרְסָמִים אֶצְלֵנוּ. וְכָל זֶה אֵינוֹ מִן הַנִּמְנָע וְלֹא רָחוֹק; אֲבָל הוּא קָרוֹב לִהְיוֹת, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיָה כָתוּב בַּתּוֹרָה – כָּל שֶׁכֵּן שֶׁנִּתְבָּאֵר זֶה בַּתּוֹרָה וְנִתְפַּרְסֵם.
גיהינום
אָמְנָם "גֵּיהִנֹּם" – הוּא שֵׁם לַצַּעַר וְלָעֹנֶשׁ שֶׁיַּשִּׂיג לָרְשָׁעִים. וְלֹא פֹרַשׁ בַּתַּלְמוּד תֹּאַר זֶה הָעֹנֶשׁ, אֶלָּא יֶשׁ אוֹמְרִים כִּי הַשֶּׁמֶשׁ תִּקְרַב לָהֶם וְתִשְׂרְפֵם. וְרַאֲיָתָם עַל זֶה מַה שֶּׁנֶאֱמַר: "הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר" (מלאכי ג יט). וּקְצָתָם אוֹמְרִים: כִּי הוּא חֲמִימוּת זָרָה•, תִּתְחַדֵּשׁ בְּגוּפוֹתֵיהֶם וְתִשְׂרְפֵם. וְרַאֲיָתָם עַל זֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם" (ישעיה לג יא).
תחיית המתים
וּ"תְחִיַּת הַמֵּתִים" – הִיא יְסוֹד מִיסוֹדֵי תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְאֵין דָּת וְלֹא דְבֵקוּת בְּדָת יְהוּדִית לְמִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין זֶה – אֲבָל הוּא לַצַּדִּיקִים. וְכֵן הוּא לְשׁוֹן בְּרֵאשִׁית רַבָּה: "גְּבוּרַת גְּשָׁמִים• – לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים; וּתְחִיַּת הַמֵּתִים – לַצַּדִּיקִים בִּלְבָד" (בראשית רבה יג). וְאֵיךְ יִחְיוּ הָרְשָׁעִים – וְהֵם "מֵתִים" אֲפִלּוּ בְחַיֵּיהֶם! וְכֵן אָמְרוּ: "רְשָׁעִים אֲפִלּוּ בְחַיֵּיהֶם – קְרוּאִים מֵתִים; צַדִּיקִים אֲפִלּוּ בְמִיתָתָם – קְרוּאִים חַיִּים" (ברכות יח ב). וְדַע, כִּי הָאָדָם יֶשׁ לוֹ לָמוּת בְּהֶכְרַחַ, וְיִתְפָּרֵד וְיָשׁוּב לְמַה שֶּׁהֻרְכַּב מִמֶּנּוּ•.
___________________________________
זָרָה – שאין אנו מכירים, לא כאש וכדומה. גְּבוּרַת גְּשָׁמִים – ירידת הגשם בעולם הזה. יָשׁוּב לְמַה שֶּׁהֻרְכַּב מִמֶּנּוּ – העפר.
ביאורים
הרמב"ם עובר להסביר בקצרה כמה מושגים שהזכירו חז"ל בעניין הגמול העתידי.
המושגים הראשונים הם ' גן עדן ' ו'גיהינום'. גן עדן הוא מקום שאותו יגלה הקב"ה לבני האדם לעתיד לבוא, מקום שיש בו דברים טובים מאוד ושפע גדול, כצמחים ונהרות טובים. יש לשים לב שהרמב"ם עוסק כאן בגן עדן שעליו דיברה התורה בפתיחת חומש בראשית, וייתכן שלפיו חלק מדברי חז"ל על גן עדן כֻוונו לעולם הבא, והם השתמשו במושג בצורה מושאלת.
לעומת זאת 'גיהינום' הוא הצער שיהיה לרשעים לעתיד לבוא, והוא קשור לשריפה שיישרפו על ידי שֶּׁמש חיצונית או כתוצאה מחום פנימי שישרוף אותם.
המושג הבא הוא ' תחיית המתים '. לעתיד לבוא הצדיקים יזכו לשוב בחזרה לחיים ולחיות מחדש. הרמב"ם אינו מפרט כאן מה יהיה באותם חיים, וייתכן שבהם יוכלו הצדיקים להתקדם, להתעלות ולהתקרב יותר לבורא עולם. במקום אחר כותב הרמב"ם שגם לאחר תחיית המתים תהיה מציאות של מוות, וייתכן שלזה התכוון הרמב"ם במה שכתב כאן שיש לאדם למות בהכרח. עניינה של כל המציאות הזאת, להוביל אחר כך לחיי עולם הבא [על פי ביאורו של הרב שילת להקדמת הרמב"ם, עיין שם].
הרחבות
מהו גן עדן?
וְאוּלָם "גַּן-עֵדֶן" – הוּא מָקוֹם דָּשֵׁן וְשָׁמֵן, מִבְחַר הָאָרֶץ. הרמב"ם כותב שגן עדן הוא מקום שקיים במציאות וממוקם במקום מסוים על כדור הארץ. לעתיד לבוא הקב"ה יגלה לבני אדם את הדרך לגן עדן ואז נוכל להגיע לשם.
רבי אברהם אבן עזרא , בשם רס"ג, מביא דעה כזו על סיפור בריאת העולם. הוא מפרש ש'הנהרות היוצאים מעדן' הם מקומות קיימים בעולם שלנו: "שם האחד - אמר הגאון (רס"ג) כי פישון יאור מצרים וידוע כי גיחון קרוב מארץ ישראל..." ראב"ע מציין גם מקום ספציפי יותר: "וידענו כי גן עדן תחת הקו השוה שלא יוסיף היום ולא יחסר כל ימות השנה". [בראשית ב, יא-יב].
בהמשך דבריו כותב הראב"ע שיטה נוספת, לפיה גן עדן נמצא גם בעולם הזה וגם בעולם העליון. גם הרמב"ן סובר כך: " ודע והאמן כי גן עדן בארץ, ובו עץ החיים ועץ הדעת ומשם יצא הנהר וייפרד לארבעה ראשים הנראים לנו, כי פרת בארצנו ובגבולנו, ופישון הוא נילוס מצרים, כדברי הראשונים. אבל כאשר הם בארץ כן יש בשמים דברים יקראו כן. והם לאלה יסוד, כמו שאמרו 'הביאני המלך חדריו', מלמד שעתיד הקב"ה להראות את ישראל גנזי מרום החדרים שבשמים. דבר אחר, 'הביאני המלך חדריו', אלו חדרי גן עדן, מכאן אמרו כמעשה הרקיע מעשה גן עדן" [שם].
שאלות לדיון
מדוע מי שאינו מאמין בתחיית המתים אין בו לא דת ולא דבקות? מדוע אמונה בתחיית המתים היא מאוד בסיסית?
רשעים אפילו בחייהם קרואים מתים. מדוע? מהם 'חיים' ומהו 'מוות'?
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
