ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפרק חלק
וְאוּלָם "גַּן-עֵדֶן" – הוּא מָקוֹם דָּשֵׁן וְשָׁמֵן, מִבְחַר הָאָרֶץ. יֶשׁ בּוֹ נְהָרִים רַבִּים וְאִילָנוֹת עוֹשִׂים פֵּרוֹת; יְגַלֶּה אוֹתָם הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לִבְנֵי אָדָם לֶעָתִיד לָבֹא, וְיוֹרֶה אוֹתָם הַדֶּרֶךְ לְהַלֵּךְ אֵלָיו וְיִתְעַנְּגוּ בוֹ. וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּמְצְאוּ בוֹ צְמָחִים מֻפְלָאִים עַד מְאֹד, מוֹעִילִים תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה, עֲרֵבִים וּמְתוּקִים הַרְבֵּה, מִלְבַד אֵלֶּה הַיְדוּעִים וְהַמְפֻרְסָמִים אֶצְלֵנוּ. וְכָל זֶה אֵינוֹ מִן הַנִּמְנָע וְלֹא רָחוֹק; אֲבָל הוּא קָרוֹב לִהְיוֹת, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיָה כָתוּב בַּתּוֹרָה – כָּל שֶׁכֵּן שֶׁנִּתְבָּאֵר זֶה בַּתּוֹרָה וְנִתְפַּרְסֵם.
גיהינום
אָמְנָם "גֵּיהִנֹּם" – הוּא שֵׁם לַצַּעַר וְלָעֹנֶשׁ שֶׁיַּשִּׂיג לָרְשָׁעִים. וְלֹא פֹרַשׁ בַּתַּלְמוּד תֹּאַר זֶה הָעֹנֶשׁ, אֶלָּא יֶשׁ אוֹמְרִים כִּי הַשֶּׁמֶשׁ תִּקְרַב לָהֶם וְתִשְׂרְפֵם. וְרַאֲיָתָם עַל זֶה מַה שֶּׁנֶאֱמַר: "הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר" (מלאכי ג יט). וּקְצָתָם אוֹמְרִים: כִּי הוּא חֲמִימוּת זָרָה•, תִּתְחַדֵּשׁ בְּגוּפוֹתֵיהֶם וְתִשְׂרְפֵם. וְרַאֲיָתָם עַל זֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם" (ישעיה לג יא).
תחיית המתים
וּ"תְחִיַּת הַמֵּתִים" – הִיא יְסוֹד מִיסוֹדֵי תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְאֵין דָּת וְלֹא דְבֵקוּת בְּדָת יְהוּדִית לְמִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין זֶה – אֲבָל הוּא לַצַּדִּיקִים. וְכֵן הוּא לְשׁוֹן בְּרֵאשִׁית רַבָּה: "גְּבוּרַת גְּשָׁמִים• – לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים; וּתְחִיַּת הַמֵּתִים – לַצַּדִּיקִים בִּלְבָד" (בראשית רבה יג). וְאֵיךְ יִחְיוּ הָרְשָׁעִים – וְהֵם "מֵתִים" אֲפִלּוּ בְחַיֵּיהֶם! וְכֵן אָמְרוּ: "רְשָׁעִים אֲפִלּוּ בְחַיֵּיהֶם – קְרוּאִים מֵתִים; צַדִּיקִים אֲפִלּוּ בְמִיתָתָם – קְרוּאִים חַיִּים" (ברכות יח ב). וְדַע, כִּי הָאָדָם יֶשׁ לוֹ לָמוּת בְּהֶכְרַחַ, וְיִתְפָּרֵד וְיָשׁוּב לְמַה שֶּׁהֻרְכַּב מִמֶּנּוּ•.
___________________________________
זָרָה – שאין אנו מכירים, לא כאש וכדומה. גְּבוּרַת גְּשָׁמִים – ירידת הגשם בעולם הזה. יָשׁוּב לְמַה שֶּׁהֻרְכַּב מִמֶּנּוּ – העפר.
ביאורים
הרמב"ם עובר להסביר בקצרה כמה מושגים שהזכירו חז"ל בעניין הגמול העתידי.
המושגים הראשונים הם ' גן עדן ' ו'גיהינום'. גן עדן הוא מקום שאותו יגלה הקב"ה לבני האדם לעתיד לבוא, מקום שיש בו דברים טובים מאוד ושפע גדול, כצמחים ונהרות טובים. יש לשים לב שהרמב"ם עוסק כאן בגן עדן שעליו דיברה התורה בפתיחת חומש בראשית, וייתכן שלפיו חלק מדברי חז"ל על גן עדן כֻוונו לעולם הבא, והם השתמשו במושג בצורה מושאלת.
לעומת זאת 'גיהינום' הוא הצער שיהיה לרשעים לעתיד לבוא, והוא קשור לשריפה שיישרפו על ידי שֶּׁמש חיצונית או כתוצאה מחום פנימי שישרוף אותם.
המושג הבא הוא ' תחיית המתים '. לעתיד לבוא הצדיקים יזכו לשוב בחזרה לחיים ולחיות מחדש. הרמב"ם אינו מפרט כאן מה יהיה באותם חיים, וייתכן שבהם יוכלו הצדיקים להתקדם, להתעלות ולהתקרב יותר לבורא עולם. במקום אחר כותב הרמב"ם שגם לאחר תחיית המתים תהיה מציאות של מוות, וייתכן שלזה התכוון הרמב"ם במה שכתב כאן שיש לאדם למות בהכרח. עניינה של כל המציאות הזאת, להוביל אחר כך לחיי עולם הבא [על פי ביאורו של הרב שילת להקדמת הרמב"ם, עיין שם].
הרחבות
מהו גן עדן?
וְאוּלָם "גַּן-עֵדֶן" – הוּא מָקוֹם דָּשֵׁן וְשָׁמֵן, מִבְחַר הָאָרֶץ. הרמב"ם כותב שגן עדן הוא מקום שקיים במציאות וממוקם במקום מסוים על כדור הארץ. לעתיד לבוא הקב"ה יגלה לבני אדם את הדרך לגן עדן ואז נוכל להגיע לשם.
רבי אברהם אבן עזרא , בשם רס"ג, מביא דעה כזו על סיפור בריאת העולם. הוא מפרש ש'הנהרות היוצאים מעדן' הם מקומות קיימים בעולם שלנו: "שם האחד - אמר הגאון (רס"ג) כי פישון יאור מצרים וידוע כי גיחון קרוב מארץ ישראל..." ראב"ע מציין גם מקום ספציפי יותר: "וידענו כי גן עדן תחת הקו השוה שלא יוסיף היום ולא יחסר כל ימות השנה". [בראשית ב, יא-יב].
בהמשך דבריו כותב הראב"ע שיטה נוספת, לפיה גן עדן נמצא גם בעולם הזה וגם בעולם העליון. גם הרמב"ן סובר כך: " ודע והאמן כי גן עדן בארץ, ובו עץ החיים ועץ הדעת ומשם יצא הנהר וייפרד לארבעה ראשים הנראים לנו, כי פרת בארצנו ובגבולנו, ופישון הוא נילוס מצרים, כדברי הראשונים. אבל כאשר הם בארץ כן יש בשמים דברים יקראו כן. והם לאלה יסוד, כמו שאמרו 'הביאני המלך חדריו', מלמד שעתיד הקב"ה להראות את ישראל גנזי מרום החדרים שבשמים. דבר אחר, 'הביאני המלך חדריו', אלו חדרי גן עדן, מכאן אמרו כמעשה הרקיע מעשה גן עדן" [שם].
שאלות לדיון
מדוע מי שאינו מאמין בתחיית המתים אין בו לא דת ולא דבקות? מדוע אמונה בתחיית המתים היא מאוד בסיסית?
רשעים אפילו בחייהם קרואים מתים. מדוע? מהם 'חיים' ומהו 'מוות'?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך עושים קידוש?
האם מותר לפנות למקובלים?
דיני פרשת זכור
איך מתגברים על מידות רעות?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
