ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וּלְזֶה הָעִנְיָן• לֹא הָיוּ הַחֲסִידִים מַנִּיחִים תְּכוּנוֹת נַפְשׁוֹתֵיהֶם עַל הַתְּכוּנָה הַמְמֻצַּעַת בְּשָׁוֶה, אֶלָּא נָטוּ נְטִיָּה מְעַטָּה אֶל הַתּוֹסֶפֶת וְהַחֶסְרוֹן, עַל דֶּרֶך הַסְּיָג•. רְצוֹנִי לוֹמַר, שֶׁהֵם, לְמָשָׁל, נָטוּ מִן הַזְּהִירוּת אֶל הֶעְדֵּר הַהַרְגָּשָׁה בַּהֲנָאָה מְעַט, וּמִן הַגְּבוּרָה אֶל הַמְּסִירָה לַסַּכָּנוֹת מְעַט, וּמִן הַנְּדִיבוּת אֶל הַפַּזְּרָנוּת מְעַט, וּמִן הָעֲנָוָה אֶל שִׁפְלוּת הָרוּחַ מְעַט, וְכֵן בִּשְׁאָר הַמִּדּוֹת. וְזֶה הָעִנְיָן נִרְמָז בְּאָמְרָם: "לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין" (ברכות ז ע"א).
מעשי החסידים וטעות הכסילים
וְאוּלָם מַה שֶּׁעָשׂוּ הַחֲסִידִים בִּקְצָת הַזְּמַנִּים, וּקְצָת אֲנָשִׁים מֵהֶם גַּם כֵּן, מִן הַנְּטִיָּה• אֶל הַקָּצֶה הָאֶחָד, כְּמוֹ הַצּוֹם, וְהַקִּימָה בַּלַּיְלָה, וְהַנָּחַת אֲכִילַת• הַבָּשָׂר וּשְׁתִיַּת הַיַּיִן, וְהַרְחָקַת הַנָּשִׁים•, וּלְבִישַׁת הַצֶּמֶר וְהַשֵּׂעָר, וְהַשְּׁכִינָה בֶּהָרִים, וְהַהִתְבּוֹדְדוּת בַּמִּדְבָּרוֹת - לֹא עָשׂוּ דָּבָר מֵאֵלֶּה אֶלָּא עַל דֶּרֶך הָרְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ, וּלְהֶפְסֵד אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה• גַּם כֵּן; כַּאֲשֶׁר רָאוּ שֶׁהֵם נִפְסָדִים בִּפְגִישָׁתָם וּרְאִיַּת מַעֲשֵׂיהֶם, וְחָשְׁשׁוּ מֵהֶפְסֵד מִדּוֹתֵיהֶם בְּחֶבְרָתָם -הָלְכוּ מֵאִתָּם לַמִּדְבָּרוֹת, וּלְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם אָדָם רַע, עַל דֶּרֶך מַאֲמַר הַנָּבִיא: "מִי יִתְּנֵנִי בַּמִּדְבָּר" (ירמיה ט, א) וְכוּ'. וְכַאֲשֶׁר רָאוּ הַסְּכָלִים שֶׁאוֹתָם הַחֲסִידִים עָשׂוּ אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂים, וְלֹא יָדְעוּ כַּוָּנָתָם - חֲשָׁבוּם טוֹבוֹת, וְכִוְּנוּ אֲלֵיהֶם, בְּחָשְׁבָם שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹתָם, וְהִתְחִילוּ לְעַנּוֹת גּוּפוֹתֵיהֶם בְּכָל מִינֵי עִנּוּי, וְחָשְׁבוּ שֶׁהֵם קָנוּ לְעַצְמָם מַעֲלָה, וְעָשׂוּ טוֹב, וְשֶׁבָּזֶה יִתְקָרֵב הָאָדָם לה'; כְּאִלּוּ ה' שׂוֹנֵא אֶת הַגּוּף, וְרוֹצֶה לַהֲמִיתוֹ וּלְאַבְּדוֹ. וְהֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁאֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת רָעוֹת, וְשֶׁבָּהֶן תֻּשַּׂג פְּחִיתוּת מִפְּחִיתֻיּוֹת הַנֶּפֶשׁ. וְאֵין מְשָׁלָם אֶלָּא מְשַׁל סָכָל בִּמְלֶאכֶת הָרְפוּאָה, שֶׁרָאָה הַבְּקִיאִים מִן הָרוֹפְאִים שֶׁהִשְׁקוּ חוֹלִים נוֹטִים לָמוּת סַמִּים חֲרִיפִים, וְהִפְסִיקוּ מֵהֶם הַמָּזוֹן, וְהִבְרִיאוּ מֵחָלְיָם, וְנִצְּלוּ מִן הַמָּוֶת הַצָּלָה גְּדוֹלָה. וְאָמַר אוֹתוֹ הַסָּכָל: אִם אוֹתָם הַדְּבָרִים מַבְרִיאִים מִן הַחֹלִי, כֹּל שֶׁכֵּן שֶׁיַּעֲמִידוּ הַבָּרִיא עַל בְּרִיאוּתוֹ, אוֹ יוֹסִיפוּ בָּהּ, וְהִתְחִיל לָקַחַת אוֹתָם תָּמִיד, וּלְהִתְנַהֵג בְּהַנְהָגַת הַחוֹלִים - שֶׁהוּא יֶחֱלֶה בְּלֹא סָפֵק. כֵּן אֵלּוּ, חוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת הֵם בְּלֹא סָפֵק, בְּלָקְחָם הָרְפוּאָה עַל הַבְּרִיאוּת•.
___________________________________
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
1 - פרק ח חלק ו
2 - פרק ח' חלק ה
3 - פרק ח חלק ד
טען עוד
וּלְזֶה הָעִנְיָן – על פי מה שבארנו. דֶּרֶך הַסְּיָג – החסידים גדרו את עצמם ונטו מעט מן האמצע, כדי לאזן את הנטייה הטבעית הרעה הקיימת באדם לעבר הקצה האחר. מִן הַנְּטִיָּה – באופן שנטו. וְהַנָּחַת אֲכִילַת – מניעת אכילה. וְהַרְחָקַת הַנָּשִׁים – התרחקות מחיי משפחה. וּלְהֶפְסֵד אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה – כדי להתרחק מהשפעה שלילית של החברה. עַל הַבְּרִיאוּת – במצב בריא ומאוזן.
ביאורים
ישנם חכמים במהלך הדורות שהלכו בדרך קיצונית. האם דבר זה סותר את דברי הרמב"ם?
הרמב"ם עונה על קושיה זו בדבריו. התורה מנהיגה את האדם לחיות חיים ממוצעים. אין הכוונה לחיים בינוניים אלא חיים שכל כוח מופיע בגדלות ובעוצמה אך מונח ומופיע במקומו הראוי. החכמים שנוטים לקצוות עשו כך בגלל שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא כדי להתרפא. החידוש הנוסף שמבליע כאן הרמב"ם הוא שגם חכמים גדולים בחכמת התורה יכולים ליפול לחולי הנפש. עבודת המידות אינה שייכת רק לאנשים הקטנים אלא גם לגדולי הדור ומנהיגיו. אין זמן שבו האדם יכול לנוח על זרי הדפנה ולומר שסיים את העבודה. הסיבה השנייה היא שהדבר נעשה כדי שלא להינזק מחולאי החברה, ולכן האדם נוטה לכיוון השני השלילי כדי לשמור על האיזון בנפש. הרמב"ם מחדש שאפילו אם החכם עשה זאת לפרק זמן ארוך בחייו אין הדבר מעיד שזו הדרך הרצויה. צריך להתבונן על הדרכת התורה ועל פיה להבין את מעשי החסידים.
זה ההבדל בין סכל ובין חכם. סכל רואה את מעשי החסידים ומחקה אותם בלי להבין את מחשבותיהם. דבר שיכול להביא לסילוף האמת ולעיוות נפשי. לעומת זאת, החכם עומד על הטעם והסיבה להתנהגותם ועל פי זה מנהיג את אורחותיו. זהו 'שימוש תלמידי חכמים' אמתי – להבין את טעם דבריו של החכם ולא רק ללמוד ממעשיו. אם נתבונן על הדרכת התורה נבין את מעשה החכמים לעומק. זוהי רק דרך רפואה ולא ההנהגה הראויה לכתחילה.
הרחבות
מהי הנחת היסוד הרוחנית של הפרישות?
כְּאִלּוּ ה' שׂוֹנֵא אֶת הַגּוּף, וְרוֹצֶה לַהֲמִיתוֹ וּלְאַבְּדוֹ. כאן רומז הרמב"ם לדבריו במשנה תורה, שם הוא מתאר את דרך הפרישות כמאפיין של הכוהנים של עובדי הכוכבים [הלכות דעות ג, א]. היחס השלילי לגוף נובע מהשקפה נוצרית שרואה בו את הרוע בהתגלמותו. אם הגוף הוא חוטא חסר תקנה אין מנוס מלדכא אותו בשביל להגיע לצדקות.
שאלות לדיון
מהי מידת השפעת החברה על האדם? מה אפשר לעשות על מנת למנוע השפעה שלילית של החברה על האדם?
כיצד האדם יכול להחליט האם הנהגה שראה אצל זולתו מתאימה לו וראוי לאמצה או שאינה מתאימה לו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
