ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
התחזיות שלהם לאירועים שיתרחשו היו רחוקות מאוד מלהיות מדויקות, והניתוחים שלהם למצבים התבררו כשטחיים ובעלי ערך אסטרטגי ממשי מועט ביותר. עם זאת, המשכתי לקרוא את השבועונים האלה, מפני שאמי שלחה לי אותם ותמיד שאלה אותי על רווחתם ועל תוכנם.
אבל החוויה הזאת של קריאה בשבועונים ישנים, שנמשכה שנים, ריפאה אותי מהאמונה במומחים פוליטיים, כלכליים ודומיהם. תמיד התרחשו אירועים בלתי צפויים ששמו ללעג את התחזיות ואת ההערכות שלהם. זה תמיד הזכיר לי את הפסוק "יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו".
מסיבה זו, למרות הכול, אימצתי לי הרגל לקרוא שבועונים ישנים, ובהבנה הכוזבת בעליל שלהם לאירועים המדווחים מצאתי לי הנאה מרושעת-משהו ותענוג מעוות. מאחר שרוב האנשים לא קוראים שבועונים ישנים, אלא אם כן הם בחדר המתנה של רופא, אני משער שהשבועונים האלה יכולים להמשיך להנפיק את ההערכות, התחזיות והניתוחים שלהם בלי לחשוש שהקוראים יגלו שהם טועים באופן עקבי... כפי שבאמת קורה.
לאחרונה קראתי גיליון ממארס 2011 של שבועון ישראלי פופולרי בשפה האנגלית. הוא היה מלא בכתבות ומאמרי מערכת על המזרח התיכון החדש שיבוא בעקבות "האביב הערבי" שהביא להדחת שליטי תוניסיה, מצרים ולוב, ובקרוב ידיח את שליטי סוריה, ירדן ומדינות המפרץ.
ובכן, "האביב הערבי" התברר ככישלון חרוץ שלא הביא בעקבותיו שום התקדמות פוליטית או כלכלית. מאות אלפי ערבים נהרגו מאז "האביב הערבי", וכמעט כולם על ידי אחיהם הערבים. חוסר היציבות והנפיצות של המזרח התיכון רק גברו, וכל התחזיות הוורודות על מזרח תיכון "חדש" נראות נלעגות במבט לאחור.
הרטוריקה הקבועה והשחוקה על הפלשתינאים והפיתרונות לבעיה זו שהוצגו בשבועון נראו רחוקים מאוד מהמציאות וכמעט מגוחכים. אין לי בררה אלא לתהות אם המנהיגים הדיפלומטיים והפוליטיים של העולם טורחים לפעמים לקרוא שבועונים ישנים. אני בטוח שאם כן, המדיניות, ההצהרות והמטרות שלהם יהיו הרבה יותר מציאותיות מכפי שהן עכשיו.
אין שום סיבה להמשיך להצליף בסוסים מתים ולשחזר כישלונות מהעבר. די לקרוא את השבועונים שמדברים על תקופת אוסלו כדי למרר בבכי. האירועים בשטח באמת שמים ללעג את חכמת העבר של העיתונאים והמומחים.
התורה מצווה אותנו לזכור את העבר באופן משמעותי. בציווי הזה היא מתכוונת שנזכור לא רק אירועים ואנשים בעבר - מה שבוודאי חיוני לחיים יהודיים משמעותיים בהווה - אלא שנזכור גם הערכות לא מדויקות שנחשבו לאמת ברורה בעבר.
עלינו לזכור מה אנשים חכמים אמרו פעם שלא ייתכן שיקרה ובכל זאת קרה, לזכור שכל בני האדם טועים ולזכור שגם אנשים דגולים מסוגלים לעתים קרובות לעשות טעויות מרות, לזכור שבמרוץ לא תמיד מנצח זה שמהיר יותר, ובקרב לא תמיד מנצח האמיץ או החזק - כל הדברים האלה צריכים להיות חלק ממאגר הזיכרונות של העם היהודי.
עלינו לזכור משיחי שקר שהסיטו אותנו מדרך הישר וחכמים גדולים שטעו בהערכות שלהם לגבי אירועים שעתידים לקרות לעם היהודי. זיכרון העבר מגביל את היוהרה, השחצנות והקנאות בהווה וגם מרסן חידושים פרועים. היו רבים שאמרו שהשואה לא תתרחש לעולם, אך היא התרחשה.
היו אחרים, מהקצה השני של העולם היהודי, שאמרו שמדינה יהודית לא תקום, ואם תקום, תיחרב בתוך 15 שנים מיום הקמתה. המציאות הוכיחה שהתחזיות שלהם היו מוטעות כמו גם ההבנה שלהם את רצון האל. אין זה מפחית מגדולתם, אבל זה כן מוכיח שהאנושות וכל מי שהוא בן אנוש יכול לטעות. אם יש לכם ספקות בעניין זה, רק תמצאו לכם שבועונים ישנים ותתחילו לקרוא אותם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















