ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תשרי תשנ"ב
טקס בת מצוה בבית הכנסת ושירת הבנות במקהלה בציבור
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
143 - עריכת טקס בת מצוה בבית הכנסת
144 - שירת הבנות במקהלה בציבור
145 - מחיצת בית הכנסת.
טען עוד
כיצד יש לנהוג?
תשובה
אפשר לקיים טקס בת מצוה בבית הכנסת בתנאים מסוימים. יש להעדיף שהבנות תקראנה את התפילות מאשר תשרנה אותן 1 . אמנם, אם תהיה התמרמרות מצד הבנות או המשפחות, אם לא יותר להן לשיר, בעל "שרידי אש" מתיר 2 . יש להקפיד שהבנות תשרנה כל הזמן ביחד 3 , ושלא יבלוט קולה של נערה זו או אחרת 4 .
עיין עוד "במראה הבזק" (ח"א תשובה יז; ז3 במהדורה הראשונה) ובכרך זה בשאלה הקודמת.
^ 1. מכיוון שהפסק של בעל "שרידי אש" (ראה להלן) אינו מוסכם על הכול, ונאמר רק במקום הצורך, מן הראוי לבחור בקריאה ולא בשירה.
^ 2. ח"ב סי' ח. עי"ש שמתיר לבנים ולבנות לשיר שירי קודש ביחד במסגרת תנועות דתיות בשביל התחזקות הדת בקהילות הסובלות מהדרדרות צביונם הדתי עד כדי נשואי תערובת והתבוללות. על פי ההנחה שמצב זה קיים גם בקהילתכם (כמו ברובן של תפוצות ישראל, לצערנו) יש לחשוש לריחוק הממורמרים ממוסדות הדת. בעל "שרידי אש" מזכיר שתי סברות לקולא בנדון, ויש להקפיד על שתיהן:
א. קולות שבמקהלה אינם נחשבים קולות לענייננו, על פי הכלל "תרי קלי לא משתמעי". אולם בעל "שרידי אש" לא היה מרוצה מסברה זו שמקורה בתחום הלכי אחר.
אין לחוש שקול שירת שירי קודש יעורר הרהורי עבירה אצל השומעים.
^ 3. כדי להבטיח שמתקיימת הסברה הראשונה לקולא המובאת בהערה הקודמת.
^ 4. יתכן שעל ידי זה נרויח עוד צד חשוב להקל-נראה שבעיתיות הקולא של קבוצה השרה היא, שלמרות שלא נשמע כל קול ספציפי בבירור, הרי הוא יכול להיות ניכר ויכול אפוא לעורר הרהורי עבירה, במיוחד כאשר השומעים יושבים קרוב אל השרות ויכולים לזהות לפחות את קול השרות הנמצאות בקרבתם. והנה, אם קבוצה לא קטנה של שרות עומדת על דוכן במרחק מסוים מן השומעים ואף אחת אינה מרימה את קולה מעל קול חברותיה, נראה שאין כאן בעיה. דומה הדבר למי ששומע קול אשה ואינו מכיר את האשה, שרבו בה המקילים. עיין "הצנע לכת" לרב אליקים ג' אלינסון (פרק ב סי' כו), שהרי אינו יכול לקשר את הקול עם אשה מסוימת. יתר על כן, בנדון דידן אין הוא שומע קול אשה, אלא קול קבוצת נשים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
