ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
מנהג מיוחד יש לחברת המחשבים המובילה במשק. בכל שנה, מתאספים כל עובדי החברה, לטקס הענקת פרסים ותעודות כבוד לעובדים המצטיינים. שמות הזוכים נשמרים בסוד עד לרגע בו קורא להם המנחה לעלות לבמה.
שמעון, איש שיווק בחברה, ישב על מקומו בדריכות רבה. השנה הוא סגר למען החברה עיסקה בסדר גודל חסר תקדים. מליונים רבים הרוויחה החברה בזכותו. אפשר לומר, שהוא הצעיד את החברה למחוזות חדשים. הוא יזכה בוודאי לפרס הגדול ביותר.
והנה, המנחה פותח בדברים, וכצפוי מציין את העיסקה הגדולה והמיוחדת שנחתמה השנה, לפיכך אני מתכבד להזמין את...
מה? שמעון שפשף את אוזניו, המנחה מציין את שמו של יוסף, איש שיווק אחר מהחברה כאחראי לעיסקה המיוחדת. המנחה גם טעה בשם הלקוח עימו הם חתמו על העיסקה. בעיניים כלות עקב שמעון אחרי יוסף, שעולה ללחוץ את ידו של מנכ"ל החברה, כשהוא זוכה למחיאות כפיים ממושכות.
סיפור משונה? לא בטוח!
מלחמה עקובה מדם מתחוללת בפרשתנו. שמעון ולוי חוגרים איש חרבם, נלחמים בתושבי שכם וכובשים אותה.
עוברים שנים, ויעקב אבינו לפני פטירתו נותן את העיר שכם ל... יוסף. בנוסף, אומר יעקב – "נתתי לך שכם אחד על אחיך, אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי". למרבה הפלא, רש"י מבאר – "מיד האמורי", מיד עשיו שעושה מעשה האמורי. וכך התמיהה גדלה כפליים – וכי מיד עשיו נלקחה שכם, והלא מיד עממי הארץ תושבי העיר, נטלוה שמעון ולוי? וכמובן – כיצד יעקב טוען שהוא כבש את שכם והלא שמעון ולוי כבשוה? ועוד - מדוע ניתנה שכם ליוסף ולא לשמעון?
התשובה נעוצה בשורשים הרוחניים שהביאו לירושת שכם. כולנו יודעים, ששני דרכים מצויים כל העת בפני האדם - דרך טובה ודרך רעה. אותם כוחות יכולים לפנות לטוב ויכולים לפנות לרע. ואכן, נשמת ישראל היתה שרויה במצב זה עד יעקב אבינו. לאברהם, שני בנים – יצחק וישמעאל, אחד צדיק ואחד רשע. ליצחק, שני בנים – יעקב ועשיו, אחד צדיק ואחד רשע. ויש צמדים נוספים – אברהם מול נחור, אברהם מול לוט, רבקה מול אחיה לבן. ולפתע, מיעקב ואילך מתרחש מהפך – כל הבנים צדיקים. מדוע?
התשובה נעוצה במהלכים העמוקים של יעקב. יעקב קונה את הבכורה, בכך קונה יעקב גם את חלקו של עשיו, והכוחות של שניהם מתרכזים אצל יעקב. אך המהלך עדיין בתחילתו. וכך צריך יעקב לזכות בברכת עשיו, בדרכים המאפיינות את עשיו, כדי שהכוחות ה'עשויים' יעברו אליו ('בכרה' אותיות 'ברכה').
ומכח זה – זוכה יעקב ברחל ובלאה. בתחילה – גם צמד זה היה עלול להתחלק, אחת לעשיו ואחת ליעקב, אלא שבזכות קניינו של יעקב הפכו שתיהן לנשותיו של יעקב. גם לאחר הנישואין, כל זמן שרחל לא זכתה לבנים, חשב עשיו שיגרשנה יעקב והוא יזכה ברחל (רש" ל, כב), ורק כשנולד יוסף הפכו השתיים לנשותיו של יעקב לנצח. לכן, יוסף הוא שטנו של עשיו, ואכן יוסף לוקח את הכוחות החומריים, שהם כביכול הכוחות של עשיו ומביאם פנימה לקדושה – לבית ישראל.
כעת, כח הצמד עובר ליוסף ולדינה. לפי תרגום יונתן בן עוזיאל, בתחילה יוסף היה עובר במעי לאה, ודינה במעי רחל, אולם כשהרגישה בכך לאה ברוח הקודש, התפללה על רחל שתזכה גם היא לבנים, ובא מלאך והחליף את העוברים.
דינה (אומר רש"י) היתה יכולה להתחתן עם עשיו, ולהשיבו בתשובה. כך היה נשלם מהלך הכנסת הכוחות של עשיו לבית ישראל. אולם, יעקב החביאה, ונענש בכך ששכם לקח את דינה, ונכנסו הכוחות בדרך לא כשירה. כך הפך שכם למקבילה של עשיו.
אולם סוף הכל לתיקון. משכם ודינה נולדה – אסנת. יוסף נושא את אסנת, ושוב נמצאים כל הכוחות בצורה מתוקנת בתוך ישראל. לזוג נולדים שניים – מנשה ואפריים, מנשה – איש המעשה, ואפריים – איש הרוח, ושניהם בקדושה.
לפיכך, נותן יעקב את העיר שכם ליוסף, כי ילדיו של יוסף הם נכדיו של שכם, ובלקיחת שכם הם לוקחים את חלקו של עשיו, מהטומאה לקדושה. (למילה – 'שכם', פירוש נוסף – 'חלק', הוא החלק שנלקח מעשיו). לכן בעיר שכם, מתרחש מעמד הקללה והברכה, כי שני הכיוונים מעלים את ישראל בסוף לקדושה.
ויהי רצון שנזכה בדורנו לירש את כל חלקי הארץ, ובכללם את עיר הברית שכם, ולהעלות הכל לקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
