ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
דומני שהלקח שאנחנו יכולים ללמוד בימינו מהמילים שפותחות את הפרשה הזאת רלוונטי לחיינו באופן מצמרר. יעקב נאלץ לגור בסביבה עוינת. הסיפור על תקיפת דינה ומעשי האלימות ושפיכות הדמים שבאו אחר-כך בין בניו של יעקב לכנענים הם הרקע שמאפיין את החיים בארץ כנען.
יעקב חי ב"שכונה" לא טובה, בין אנשים רבים שרצו ברעתו וברעת משפחתו. הוא נאלץ להישען על חרבם של שמעון ולוי כדי להתקיים, אך זה לא התאים לאופיו או לתכלית החשובה של חייו. ארץ כנען איננה מקום שמסביר פנים ליעקב או להשקפת עולמו.
מלכי הפלשתים שרצו לחטוף ולשעבד את אמו ואת סבתו עדיין קיימים, אם לא הם, אז יורשיהם המשובטים. בלוויה של אביו במערת המכפלה הוא ודאי הרהר בצער במחיר המופקע שסבו נאלץ לשלם על חלקת הקבר הזאת.
ארץ כנען מתקשרת אצל יעקב להרבה דברים לא נעימים: התשלום העצום שהוא שילם לעשיו אחיו, האבן שהייתה למראשותיו, המפגשים עם היריב האלמוני שמהם יצא פצוע... כל אלה ועוד היו מנת חלקו בארץ כנען.
אז מה פשר החיבור העקשני של יעקב לארץ כנען? למה הוא חושב שבסופו של דבר הוא יצליח לגור בה בשלווה ובביטחון? התשובה היא שיעקב מבין שזאת ארץ אבותיו, שזאת הארץ שהקב"ה הבטיח לאבותיו כשכרת איתם את בריתו.
אמנם קוראים לה ארץ כנען, אבל לנצח היא תיקרא על שמו: ארץ ישראל. הארץ תדע עמים רבים שישתכנו בה ושליטים רבים שימלכו עליה, אך כל זה לא ישנה את טבעה הנצחי כארץ ישראל. הארץ הזאת היא ביתו של יעקב – הארץ של עברו ושל עתידו. זה מה שקושר אותו למורשת אבותיו האדירה ולשליחותו החשובה, ולקראת מותו, גם הוא יבקש להיקבר בה.
יעקב מתעלם מן הקשיים והאתגרים שכרוכים בחיים בארץ כנען, מפני שהוא לא חי רק בגבולותיה הגיאוגרפיים אלא גם בארץ האידיאלית של אבותיו – בארץ של ההתגלות האלוקית והשליחות הקדושה. יעקב עתיד לסבול עוד הרבה בארץ כנען לפני שישוב אליה למנוחה אחרונה, אך צאצאיו, עם ישראל, תמיד יזכור ויכיר אותה כארץ אבותיו, ארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
