^ 1.
ראה רמב"ן בראשית לח, ח.^ 2.
רמב"ם הלכות אישות א, ד.^ 3.
בראשית לח, כד.^ 4.
ראה רש"י בראשית לח, כד ורמב"ן שם, להסבר הענין מדוע היה דינה למיתה.^ 5.
בחידושי הריטב"א (מיוחס לו) בבא מציעא נט ע"א כתוב: "היא 'מצאת' בלא אל"ף, כמו 'ויצת אש', שכבר היתה האש ולא שלחה לו אלא ברמז, ואם לא היה מודה לה, לא היתה מפרסמתו. פר"ח". וראה פתח עינים שם.^ 6.
בראשית לח, כד-כה.^ 7.
ברכות מג ע"ב; בבא מציעא נט ע"א.^ 8.
שערי תשובה ג, אות קלט.^ 9.
כתובות סז ע"ב.^ 10.
אבות פ"ג, מי"א.^ 11.
בבא מציעא נח ע"ב.^ 12.
תוספות שם (ד"ה דאזיל סומקא) מבארים, שמה שנו רואים כי בתחילה כשאדם נעלב פניו מאדימות, זה מפני שהדמים מתאספים סמוך לעור, לפני שהם יוצאים מהפנים.^ 13.
בבא מציעא נט ע"א.^ 14.
תוספות סוטה י ע"ב ד"ה נוח לו לאדם.^ 15.
רמב"ם הלכות חובל ומזיק ג, ז.^ 16.
רמב"ם הלכות דעות ו, ח.^ 17.
ר' יצחק עטייה (ארם צובא), התקט"ו-התק"ץ - בנו של רבי ישעיה עטיה, בעל "בגדי ישע". רבי יצחק היה שליט במכמני התורה ובחיבורו "משרת משה", הוא שוטח בפני המעיינים חבילות חבילות של ידיעות הן מתורתם של מפרשי הש"ס והסוגיות והן משל גדולי הפוסקים ובעלי התשובות, וכל אותה בקיאות מופלאה מסייעת לו לדקדק היטב הדק בלשון הרמב"ם ולהאיר עיני הלומדים בקושיות ותירוצים בדברי הרמב"ם ונושאי כליו. רבי יצחק חיבר חיבורים נוספים, ובהם: "רב דגן" על מסכתות הש"ס, "זרע יצחק" ו"ויקרא יצחק" על התורה.^ 18.
משרת משה על הרמב"ם הלכות יסודי התורה ה, ז.^ 19.
שולחן ערוך חו"מ סימן תכ, לט.^ 20.
שערי תשובה שער ג, קלט.^ 21.
מאירי סוטה י ע"ב.^ 22.
רבי יעקב עֶטלינגר (קארלסרוהה-אלטונה), התקנ"ח-התרל"א - בימי נעוריו אביו לימדו תורה ולאחר מכן המשיך את לימודיו אצל רב העיר, רבי אשר (בנו של בעל ה"שאגת אריה"). בבחרותו עבר ללמוד בישיבת הרב אברהם בינג, אב בית הדין של וירצבורג שבבוואריה. לאחר הפרעות במקום נמלט לפיורדא, לבית המדרש של בעל "שער הזקנים" רבי אברהם בנימין זאב וולף המבורגר. הוא למד גם אצל רבי אשר וולרשטיין. תוך כדי לימודיו אצל הרב אברהם בינג בוירצבורג, למד גם באוניברסיטה של העיר, אך נאלץ לפרוש מהלימודים בעקבות גל אנטישמיות. התפרסם כמקובל וכבעל בקיאות עצומה בספר הזוהר. בשנת תקפ"ו התמנה לרבם של מחוז לאדנברג ואינגולשטאדט והתיישב במנהיים. הוא הקים שם ישיבה שהכשירה תלמידים לרבנות, ביניהם הרש"ר הירש. בשנת תקצ"ו מונה לרבה הראשי של העיר אלטונה, תפקיד שנשא עד סוף ימיו. גם שם הקים ישיבה ובין תלמידיו באלטונה היה הרב עזריאל הילדסהיימר. פעל לטובת היישוב היהודי המתחדש בארץ וכהוקרה על כך קיבל את תואר הכבוד "נשיא ארץ ישראל" מהרבנים הספרדיים והאשכנזים בירושלים. חיבר ספרים רבים, בהם: "ביכורי יעקב" - על הלכות סוכה, "ערוך לנר" - חידושים על הש"ס, שו"ת "בנין ציון", "מנחת עני" - דרשות על התורה ו"מנחת עני" על הגדה של פסח.^ 23.
שו"ת בנין ציון סימן קעב.^ 24.
הרב שלמה זלמן ליפשיץ (פוזנא-ורשה), התקכ"ה-התקצ"ט - רבה הראשון של העיר ורשה בפולין, ומחבר שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך. נולד לרב יצחק בן ר' יואל ליפשיץ בעיירה פוזנא שבפולין. למד אצל רבי יוסף מפוזנא. מילדותו הקדיש את כל זמנו ללימוד תורה. בגיל שבע עשרה התחתן עם בתו של ר' יקיר, מגדולי הגבירים של קהילת פוזנא, אשר נתן לו סכום רב כנדוניה, והתחייב לפרנסו במשך עשר שנים. לאחר שנים אחדות נפטרה אשתו הראשונה, אשר הולידה את בניו, ר' יואל ורבי שלמה. בנישואיו השניים התחתן עם אחותה, פייגיל. חותנו העניק לו שוב סכום כסף רב, והתחייב לפרנס אותו עוד עשר שנים נוספות. בגיל ארבעים, לאחר כעשרים ושתיים שנה בהן נסמך על שולחן חותנו, נאלץ למצוא מקור לפרנסתו. ובשנת התקס"ד קיבל על עצמו רבנות בעיר נאשלסק. בשנת התקע"ט התמנה לרבה של פראגה, פרבר של ורשה, ובשנת התקפ"א התמנה לרבה הראשי הראשון של ורשה. עמד בקשר מכתבים אמיץ עם רבי עקיבא איגר ועם רבי יעקב לורברבוים בעל "נתיבות המשפט", שהעריכו אותו ביותר. כל ימיו השתדל בכל מאודו לקיים את מצוות צדקה וגמילות חסדים, ופיזר מלבושים וממון רב לעניים ולנזקקים.^ 25.
שו"ת חמדת שלמה או"ח סימן לח, אות לא.^ 26.
הערות הגרי"ש אלישיב מסכת בבא מציעא דף נט עמוד א.^ 27.
שערי תשובה ג, אות קלט.^ 28.
ברכות יט ע"א; שולחן ערוך יו"ד סימן שג, א.^ 29.
מנחת שלמה ח"א סימן ז.^ 30.
ברכות יט ע"ב.