ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
במהלך שהותו בצרפת החל מרדכי להתקרב לקדוש ברוך הוא דרך חב"ד. יום אחד אמרה לו בת דודתו: "אתה לא מכיר אנשים ולא את השפה. בוא תצא איתי ועם שתי חברותי".
כך הכיר את אסתר, נערה שבגיל שתים עשרה החליטה לחזור בתשובה וסחפה אחריה את בני משפחתה. מרדכי החל לבקר בבית הכנסת וראה את אסתר מרחוק כשנכנסה לעזרת הנשים. המתפללים שהיו כבני משפחה שידכו ביניהם, כעבור כמה חודשים התחתנו בצרפת, וכעבור מספר חודשים נוספים עלו לארץ והתגוררו בשכונת הר נוף בירושלים. אך במשך תקופה ארוכה לא נפקדו.
הגיע ג' בתמוז, יום הסתלקות הרבי מליובאוויטש, ובשכונת רמות נערכה התוועדות של חסידי חב"ד. מרדכי רצה ללכת להתוועדות, אבל אסתר לא הסכימה. הוא לא התווכח וקיבל את עצתו של רבי נחמן שלא להיות בעצבות, כי זה רצונו של הקב"ה. אז החליט להתוועד עם אשתו. הוא סידר סעודה והביא משקה חריף וביקש מאשתו לעשות איתו 'לחיים'. אסתר לא רצתה לשתות מהטיפה המרה, ומרדכי ביקש שרק תטעם טיפה כדי שיצאו ידי חובת ההתוועדות החסידית.
"אם כבר, אז כבר", אמרה אסתר והציעה לפתוח ב'אגרות קודש' של הרבי. היה להם כרך אחד מתורגם לצרפתית. הם הניחו בעמוד אקראי דף בקשה להיפקד בזרע של קיימא, פתחו אותו ובראש העמוד הראשון התנוססו המילים: "שלום לך אסתר". כמו כן היו כתובים דברים על כך שההריון יעבור בשלום וכן היה כתוב: "לא לשכוח לומר לבעלך לבדוק את התפילין והמזוזות!"
מרדכי הנרגש קיבל על עצמו למסור את התפילין והמזוזות שלו לבדיקה אצל גיסו הסופר המתגורר באשדוד, אולם העניין התעכב וחלפו שבועיים. יום אחד נסע מרדכי בירושלים עם נהג מונית ערבי ושכח אצלו את התפילין של רש"י ורבנו תם ואת הטלית. הוא היה בצער גדול והתקשר לארבעים וארבע תחנות מוניות בירושלים ונענה על ידי כולן בשלילה. המצב היה כלאחר ייאוש, אבל הוא החליט לאחוז במשפטו של רבי נחמן שאין ייאוש בעולם כלל.
באותו ערב היה בכותל המערבי עם אשתו וחמיו וחמותו שבאו לביקור בארץ, שם התפלל ואמר לקב"ה: "אם נגזרה עלי גזירה, אני מקבל אותה. אבל אם בגלל שלא בדקתי מיד את התפילין איבדתי אותן, אני מקבל על עצמי שאם תימצאנה אלך מיד לבודקן".
קרוב לחצות לילה יצאו בני המשפחה מהכותל, וחמיו של מרדכי הציע שילכו לאכול גלידה במדרחוב. מרדכי לא נהג ללכת למקום שבו קשה לשמור את העיניים, אבל החליט לכבד את חמיו. הם ישבו בגלידרייה. לפתע שמע מרדכי צעקה מקצה המדרחוב: "הלו! הלו! אתה שכחת את התפילין שלך אצלי במונית!"
מרדכי נדהם לראות את נהג המונית הערבי שעימו נסע לפני כמה ימים. הנהג הביא לו את שני זוגות התפילין והטלית שנמצאו בתחנת המוניות של המדרחוב.
למחרת הלך מיד לבדוק את התפילין אצל גיסו ולהחליף את המזוזות. התברר כי באחת הפרשיות, בתפילין של רש"י, יש במילה "בניך" רווח הפוסל את התפילין, אך ניתן לתקנו ואכן הגיס תיקן זאת.
זמן קצר לאחר מכן אסתר התעברה ובכ"ב שבט ילדה בן בבית החולים 'שערי צדק'.
בגלל שהלידה התרחשה ביום רביעי, היה עליה להישאר בבית החולים גם בשבת. מרדכי הצטער כי לא היה מוכן לכך בגשמיות וברוחניות, והכניסה לשבת נעשתה באיחור ובעצבות. הוא נזכר שהתרופה לכל המחלות היא שמחה וניסה לדבוק בעצה. מישהו הכריז בסעודת ליל שבת שייערך 'שלום זכר', ומרדכי חש שהנה הקב"ה שולח לו בדיוק מה שהוא צריך.
לאחר הסעודה היה עליו לחפש מקום לינה. מרדכי נזכר כי קרא פעם בכתבי ברסלב כי הדבר היחיד שזכור מ'הספר השרוף' של רבי נחמן הוא תורה על מעלת סידור המיטה לאורח. מיד החליט לקיים זאת בהידור והחל לדאוג למיטות עבור האורחים בקומה הרביעית המיועדת לכך. לעצמו הותיר מזרון שהושם בלית ברירה במקום שבו הריח מי שופכין. הוא אמר: "ריבונו של עולם, תראה איפה אני ישן... עשה שזה יכפר על עוונותיי".
באותו לילה הופיע בחלומו צדיק מואר פנים שלא זיהה ואמר לו: "בזכות החסד שעשית תזכה גם בכ"ב בשבט הבא לבן זכר!"
אסתר התעברה כשלושה חודשים לאחר הלידה. עברו החודשים וההריון לא עבר בקלות. אחד הרופאים הציע לבני הזוג לעשות בדיקות נוספות כדי לוודא שהכל בסדר, והם ערכו כמה בדיקות אולטרא סאונד. בני הזוג לא רצו לדעת את מין העובר, ובכל זאת התברר להם כי יש להם בת. בדיקה נוספת אימתה זאת. בני הזוג החליטו לקרוא לתינוקת הצפויה חיה-מושקא על שם אשתו של הרבי מליובאוויטש שנפטרה בכ"ב בשבט.
ואכן הלידה התרחשה במועד המיוחל. אסתר היתה עם אמה בעת הלידה, ומרדכי שמע את חמותו קוראת מעבר לפרגוד: "או, זה בן!". הוא אמר לעצמו שכנראה היא מתבלבלת מחמת התרגשותה וניגש לשאול אחות שיצאה מחדר הלידה. האחות ענתה: "אני מתפלאת שלא שמעת! נולד לכם בן"...
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".













