ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
אָמְנָם כָּל הַמִּין מִבְּנֵי אָדָם אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים כֻּלָּם בְּמַעֲלַת נַפְשָׁם. וְעִם שֶׁכָּל מִין בְּנֵי אָדָם שָׁוִים בְּתֹאַר פְּנֵיהֶם וּבְעִנְיְנֵיהֶם1 , אֵינָם שָׁוִים בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ חֵלֶק מֵהֶם יוֹתֵר אֱלֹהִי מִזּוּלָתָם. כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ, כִּי הַנְּבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהַשְּׁכִינָה, הָיוּ מְיֻחָדִים בּוֹ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִשְּׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְאֵין סָפֵק כִּי הַנְּבוּאָה הֲכָנָה בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם2 . וְתִמְצָא הֲכָנָה הַזֹּאת מְיֻחָדִים בָּהּ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר ה' יִתְבָּרַךְ. וּמִזֶּה תִּרְאֶה, כִּי הָעָם הַזֶּה הָיָה יוֹתֵר נַפְשָׁם אֱלֹהִית* מִצַּד הַהֲכָנָה הַזֹּאת.
בצד הטבעי שבאדם יש שוויון בעולם הזה, עולם הטבע
וְגַם זֶה מֻכְרָח לוֹמַר. וְזֶה, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר בּוֹ מִין בְּנֵי אָדָם, הוּא עוֹלַם הַטֶּבַע. וּלְפִיכָךְ, הַדָּבָר אֲשֶׁר הוּא טִבְעִי רָאוּי שֶׁיִּמָּצֵא בְּכָל הַמִּין בְּשָׁוֶה, בְּמַה שֶּׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא טִבְעִי בִּכְלָלוֹ. וְאִם יִמָּצֵא שִׁנּוּי בָּהֶם מִפְּנֵי שִׁנּוּי הַמְּקוֹמוֹת, דָּבָר זֶה אֵינוֹ נֶחְשָׁב שִׁנּוּי כְּלָל3 .
אם היה שוויון בצד הרוחני היה עולמנו עולם רוחני
אֲבָל הָאֱלֹהִיּוּת, לֹא יִמָּצֵא בְּשָׁוֶה לְכָל הַמִּין. שֶׁאִם הָיָה נִמְצָא לְכָל הַמִּין בְּשָׁוֶה, הָיָה עוֹלָם הַזֶּה עוֹלָם נִבְדָּל4 , מֵאַחַר כִּי בִּכְלָלוּתוֹ נִמְצָא הָאֱלֹהִיּוּת. אֲבָל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלַם הַטֶּבַע, וְאֵינוֹ עוֹלָם הַנִּבְדָּל, וְדָבָר זֶה מְחַיֵּב, שֶׁאֵין נִמְצָא הָאֱלֹהִיוּת לְכָל הַמִּין בְּשָׁוֶה, כִּי אִם בְּחֵלֶק מִמֶּנּוּ*.
___________________________________
לא כל בני האדם שווים במעלת נפשם הרוחנית. אמנם כל בני האדם שווים בצורתם החיצונית 1 ובצרכיהם הגשמיים אבל בענין הרוחני אינם שוים, יש שהם רוחניים יותר מאחרים. דבר ידוע הוא שהנבואה ורוח הקודש והשראת השכינה מיוחדים הם רק בעם ישראל, העם אשר בחר בו ה' יתברך משאר העמים. אין ספק כי 2 לנבואה יש צורך בתכונות מסוימות בנפש האדם, ותכונות אלה נמצאות בעם אשר בחר ה' יתברך. דבר זה מוכיח כי עם זה אלוקי יותר משאר העמים, שהרי בו נמצאות התכונות המתאימות לנבואה.
ענין זה, שאין כל בני האדם שווים במעלתם הרוחנית היא מסקנה הכרחית. עולמנו הוא עולם הטבע, עולם חומרי, לכן החומר שהוא הדבר המשותף לכל המין האנושי יש בו שוויון, כי עולם הזה המאפיין שלו הוא עולם הטבע. מה שנמצא שינוי בצורה האנושית במקומות שונים, 3 שינוי זה נובע מהאקלים ותנאי החיים ואין זה נחשב שינוי כלל.
אבל התכונות האלוקיות בהכרח לא ימצאו באופן שווה בכל המין האנושי. אם התכונות האלוקיות היו בכל המין האנושי באופן שווה היה העולם 4 עולם אלוקי, כי בכל המין האנושי הייתה נמצאת הרוחניות בשווה. אבל מאחר ועולם זה הוא עולם החומר ואינו עולם רוחני, מתחייב מכך שלא יהיה שוויון בין כל המין האנושי בענין הרוחני, והענין הרוחני ימצא רק בחלק ממנו.
ביאורים
בעולם שלנו, הגשמי, ראיית העיניים משפיעה מאוד. בדרך כלל האדם מפרש את המציאות ומתייחס אליה לפי מה שעיניו רואות, ולפי זה גם שופט את הזולת ואת מעשיו. לדוגמה, ישנם אנשים רבים שאם ייתנו להם מעיל פרווה חדש ויפה, ויספרו להם שמעיל זה נעשה במפעל שבו נוהגים להפשיט את הפרווה מבעל החיים באכזריות נוראית, הם ילבשו את המעיל ללא קושי רב. אולם אם הם יראו זאת במו עיניהם, הם יירתעו מאוד מלהשתמש במעיל. בנוסף, קל לבני האדם לתת אמון באדם בעל מראה מרשים. אם נפגוש אדם לבוש חליפה ארוכה, עם זקן שיבה ארוך, בדרך כלל נראה בו אדם אמין שניתן לסמוך עליו בדברים רבים, ורק אם אדם נאמן יסתור הנחה זאת נוכל בעמל רב להשתחרר ממנה.
העולם שלנו מלא בבני אדם, שפרצופיהם אמנם שונים, אך ניתן לומר שלמראית עין, באופן כללי, כולם שווים זה לזה: לכולם עיניים, אף ופה, כולם הולכים על שתי רגליים, ופועלים עם שתי ידיים. כולם נולדים ומתים. כולם אוכלים וישנים.
מציאות זאת 'מבלבלת' אותנו כשאנו באים לדבר על ייחודיותם של ישראל. הרי לפי ראות העין אין כל הבדל מהותי בין יהודי לבין גוי: שניהם נולדים, אוכלים, ישנים, מתפרנסים ובסוף מתים...
המהר"ל מלמד אותנו להתבונן פנימה. להבין שאמנם בצד החיצוני, לפי ראיית העין בעולם הטבעי, לא אמור להיות שוני בין בני האדם, אולם בודאי שאמור להיות שוני מהותי במה שמעבר לראיית העין החיצונית. ישראל במדרגתם הפנימית, שונים באופן מהותי משאר האומות. ישראל הם עם שראויים למדרגה אחרת, מדרגה של אנשים המוכנים לנבואה, "הֲשָמַע עַם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי" [דברים ד, לג]. זוהי מדרגה המייחדת אותם ומבדילה אותם משאר האומות. הנבואה אינה סתם 'העברת מסר' של בורא עולם לבני האדם, אלא מדרגה גבוהה מאד. מדרגה זו היא בעצם השמיעה והחיבור של בני אדם לדבַר ה' על אף היותם בעולם הזה.
הרחבות
* הגויים חטאו והורחקו מתכלית הבריאה
הָיָה יוֹתֵר נַפְשָׁם אֱלֹהִית. המהר"ל מבאר כי הגויים שונים מעם ישראל. אולם אנו מוצאים גם יחס אלוהי מיוחד לעם ישראל, יחס זה עלול לעורר תחושה של חוסר צדק. מענה לזה אנו מוצאים ברמח"ל , המבאר כי הגויים חטאו ונדחו. בדור הפלגה, בתקופה שבה התחילו להיווצר העמים, הקב"ה שפט את בני האדם. במשפט זה רק אברהם נמצא צדיק, ולכן הקב"ה רומם את צאצאיו ולקח אותם להיות לו 'עם סגולה'. שבעים האומות האחרות נמצאו רשעים, ועל כן נידונו להישאר בשפלות ובטומאה (עיין דרך ה' ב, ד). אם כן, בחירת ישראל אינה שרירותית, וריחוק הגויים נובע ממעשי אבותיהם (בעניין ענישת הבנים על מעשי אבותיהם עיין בדרך ה' ב, ג).
* תופעות כלל אנושיות הן מולדות
בְּחֵלֶק מִמֶּנּוּ. כאשר אנחנו רואים תופעה הנכונה בכל האנושות אנו מניחים שכנראה היא מולדת באדם . אין מסתבר לומר שתופעה כזו נובעת מהתפתחות מיוחדת , אלא היא ודאי נובעת מטבע האדם (ולכן היה ניתן לצפות מראש שעתידה להתפתח תופעה זו). וכפי שכותב המהר"ל במקום אחר: "המקרה לא יתמיד ואינו הרבה" (תפארת ישראל טז; 'מקרה' בהקשר זה משמעותו כל דבר שאינו טבע או חוק קבוע). אם כן, אילו האלוהיות הייתה בכל האנושות, מוכרח היה לומר שהיא עניין מולד. אולם, הקב"ה רצה שה'אלוהות' לא תהיה דבר מולד, אלא שהעולם יהיה טבעי, כדי שהוא ישיג לאט לאט את ה'אלוהיות' מתוך עבודה ועמל. על כן ה'אלוהיות' אינה נמצאת כיום בכל האנושות.
שאלות לדיון
"כִּי הַנְּבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהַשְּׁכִינָה, הָיוּ מְיֻחָדִים בּוֹ הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ". האם אנו משתוקקים לשובה של הנבואה? מדוע?
האם כיום ניתן לראות ביטוי להבדלים בין עם ישראל לשאר העמים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
