ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תמוז, ה'תשנ"ו
שאלה
בקהילתנו יהודי שנשא לתומו (לא להכעיס) אינה יהודיה (לטענתו כדי לקרבה) והוא רוצה להבחר כמנהל בית הספר היהודי, כיצד עלינו לנהוג?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
155 - קביעת הבימה בסמוך לארון-הקודש
156 - מינוי מי שנשוי לנכריה למנהל בית-הספר היהודי
157 - דיבור לצורך אחר קריאת-שמע שעל המיטה
טען עוד
תשובה
בעל עברות, ובייחוד אם נשא נכרית 1 , אסור לו לחנך 2 , ואפילו לא לשמש בתפקיד ניהולי 3 , ואסור לכבדו בדבר שנתן להסיק ממנו הסכמה למעשיו הרעים 4 .
ויראו לטפל בנושא זה מצד אחד בתקיפות ומאידך גיסא בדרכי נועם, כדי למנוע מחלוקת ושנאת חינם, שגם הן אסורות.
^ 1. יש שרצו לצרף בעל נכרית למניין. נגד זה כתב בשו"ת "חכם צבי" (סי' לח) "דעד כאן לא אמרינן הכי אלא בעובר לפרקים, אבל העושים ביד רמה בשאט נפש ופורקים מעליהם עול מצוות אפ' מצוה אחת קלה, הרי הוא מאותם שאין להם חלק לעולם הבא כמ"ש הרמב"ם בהלכות תשובה, וכתב (הרמב"ם) ז"ל בריש חולין שהעובר על מצוה אחת שחייב עליה מיתה או שאין בידינו לדונו עתה, מחרימים אותו חרם עולם והנה הבועל ארמית בפרהסיא עד שמפני זה דינו שיהרג ואל יעבור... ואיך יתכן שיעלה לתורה, הלא אין לך חילול השם וכיבוי מאור הדת גדול מזה".
ועיין שו"ת "שרידי אש" (ח"ב סי' ו) שאם היה אפשר, ודאי מחויבים לנדות הנושא נכרית משום מגדר מלתא.
עיין שו"ת "מנחת יצחק" (ח"ג סי' סה) שהסברות המקילות של "תינוק שנשבה" וכיוצא בזה לא שייכות לעניין נישואי נכרית, "לפי שאין רוב ישראל נכשלים בזה, וחייבים לעמוד בפרץ בכל האפשרות".
^ 2. שו"ע (יורה דעה סי' רמו סעיף ח): "הרב שאינו הולך בדרך טובה, אף-על-פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו, אין למדין ממנו עד שיחזור למוטב" - על-פי מסכת מועד קטן (יז ע"א), ושם אמר בעניין זה ר' יוחנן את הפסוק "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ד' צבאות הוא", אם דומה הרב למלאך ד' - יבקשו תורה מפיו, ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו.
^ 3.עיין "אגרות משה" (יורה דעה ח"ב סי' ק) שאוסר לאנשים יראי שמים להשתתף בועדת דת או חינוך עם פורקי עול (קונסרבטיבים) ומורה להם להפריד קהילתם.
^ 4. ועוברים על איסור חנופה הנלמד במס' סוטה (מא ע"ב) וכמה מן הראשונים מונים אותו כאיסור תורה. מהרש"ל ("ים של שלמה" ב"ק לח) מסביר שמהות האיסור היא הסכמה על דבר עבירה. ולכן, כשהסכמה זאת מפורשת, הרי הוא ככופר בדין מדיני התורה, וחייב למסור על זה את הנפש. על-פי זה מסביר בשו"ת "אגרות משה" (אורח חיים ח"ב סי' נא) את המקרים המובאים בסוטה שם ובתוס' שם, דגם כשאין הסכמה מפורשת רק דיבור או מעשה שיכול להתפרש בתור הסכמה יש בזה איסור מדבריהם ונענשים עליו כפי שנענשו עם ישראל כשחיזקו את ידי אגריפס על אף שהיה ממשיך למלוך ממילא, כמפורש בתוס' שם ע"ב ד"ה אותו היום.
סודו החינוכי של חודש שבט
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכלוך הקדוש
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
