ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- זהירות בדרכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
הכוונה ללימוד המקורות.
1. איפה כתוב שאסור לנהוג ללא רשיון נהיגה? האם נכון לומר שהנוהג ללא רשיון עושה שלא כהלכה מבחינה הלכתית? עיינו במקור 1,2.
דינא דמלכותא פרושו שיש תוקף הלכתי לדין המלך. (קיימת מחלוקת אחרונים האם יש תוקף לדיני המלך כאשר דיניו נוגדים את חוקי התורה, אך אין מחלוקת זו רלוונטית לענינינו שהרי ודאי אין חוקי התנועה נוגדים את חוקי התורה).
הראשונים חולקים האם יש תוקף הלכתי לחוקי המלך גם כאשר חוקיו הם בין אדם לחבירו או רק כאשר יש הנאה למלך מכך. לדעת הר"ן שתמיד יש למלך תוקף הלכתי ודאי שיש תוקף הלכתי לחוקי התנועה, ויש לומר שגם לדעה הראשונה המובאת בר"ן יהיה תוקף הלכתי מפני שיש אינטרס למלך בחוקי תנועה שהרי כל פצוע עולה למדינה כסף רב בתשלומי ביטוח לאומי לנפגע, צורך בתקציב גדול יותר לבתי חולים.
2. עיינו במקור 3,4. על פי הר"ן אין אומרים דינא דמלכותא דינא במלך ישראל בארץ ישראל, אך השולחן ערוך פסק שבין במלך גוי בין במלך ישראל אומרים דינא דמלכותא דינא.
אם כן, אדם הנוסע בניגוד לחוק, לענינינו ללא רשיון נהיגה, עובר על ההלכה ואין לו צדוק לטעון שהוא יודע לנהוג יותר טוב מהרבה אחרים וכדומה.
בררנו בקצרה שהנוהג לא עושה כשורה , וכעת נראה מה מוטל על היודע מכך.
3. עיינו במקור 5. אדם הנוהג ללא שקבל את הסמכות לכך מסכן את הציבור, והיכול למנוע מצב זה מחויב לעשות זאת מדין לא תעמוד על דם רעך.
4. עיינו במקור 6. כאשר אדם יודע על דבר איסור יש לו החובה לדוח על כך גם אם הוא אדם חשוב. על פי דברי התוספות יוצא שכאשר ביצוע המעשה האסור מתאפשר בעקבות שתיקתו של היודע בדבר, נחשב זה שיודע כשותף פעיל במעשה!; אנו עוסקים במעשה שלא רק שהינו אסור אלא גם מסוכן וכידוע חמירא סכנתא מאיסורא.
5. עיינו במקור 7. לפעמים יש לאדם הרגשה לא נעימה "אני לא רוצה להלשין על החבר שלי, אני ארחם עליו".
הרמב"ם מבהיר בצורה חד משמעית מהם הרחמים האמיתיים. אדם המסכן את הציבור הרחמים הם מסירתו למשטרה ובכך מניעת נזק העלול לבוא. הרבה פעמים מסירה למשטרה אינה רק רחמים על הציבור אלא גם על הפושע עצמו, מפני שהמשטרה אולי תספיק לעצור אותו לפני שיעשה דברים שיזיקו גם לעצמו.
לסיכום ראינו שיש לחוקי התנועה תוקף הלכתי על בסיס הכלל דינא דמלכותא דינא. הנושא שעסקנו בו יותר חמור מאיסור אחר מפני שחריגה מהחוקים כרוכה בפעמים רבות בסכנת נפשות. היודע על עבירה על החוקים ולא מונע בעצמו, או מדווח למשטרה על כך, עובר על לא תעמוד על דם רעך, ויש מקום להחשיבו כשותף אקטיבי בעבירה. אל לו לאדם להרגיש לא טוב בכך שמדווח על חברו למשטרה מפני שאלו הרחמים האמיתיים לציבור בכללו, ובמקרים רבים גם לעבריין.
מקורות:
1. גיטין י, ב
דינא דמלכותא דינא.
2. ר"ן גיטין ד' עמוד א' בדפי הרי"ף
יש מי שפרש...דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא אלא בדברים שהם להנאת המלך...אבל מידי דלא שייך ביה מלכא לא אמרינן דינא דמלכותא דינא.
ולא נהירא מדאמרינן התם בפרק חזקת הבתים: אמר רבה הני תלת מילי אשתעי לי עוקבא בר
נחמיה משמיה דשמואל- דינא דמלכותא דינא אריסא דפרסאי ארבעין שנין. כלומר דמלכא אמר והנהיג שתועיל חזקה לעובד כוכבים בארבעין שנין והכא ליכא הנאה ותועלת בכך למלך.
3. ר"ן בנדרים כח' עמוד א'
...דדווקא במלכי עובדי כוכבים אמרינן דינא דמלכותא דינא, מפני שהארץ שלו, ויכול לומר, אם לא תעשו מצוותי, אגרש אתכם מן הארץ. אבל במלכי ישראל - לא, לפי שארץ ישראל כל ישראל שותפים בה.
4. שו"ע חו"מ שסט, ו
אבל מוכס שפסקו המלך ליטול דבר קצוב, ואפילו צוה שישראל יתן יותר מעכו"ם מכל מקום מקרי דבר קצוב לכל איש, והעמיד מוכס ישראל לגבותו למלך ונודע שאדם זה נאמן ואינו מוסיף כלום על מה שגזר המלך, אינו בחזקת גזלן משום דדינא דמלכותא דינא, ולא עוד אלא שהמבריח ממכס זה עובר על לא תגזול מפני שהוא גוזל מנת המלך, בין שהיה מלך ישראל בין שהיה מלך עכו"ם, וכן אם ישראל קנה המכס מהמלך, המבריח עצמו הרי זה גוזל ישראל שקנאו.
5. רמב"ם הל' רוצה ושמירת הנפש פרק א', הל' ו', יג-יד, טז
כל היכול להציל ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך. וכן הרואה את חברו טובע בים או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו... או ששמע עכו"ם מחשבין עליו רעה או טומנין לו פח, ולא גלה אוזן חברו והודיעו,.. העושה אותם עובר על לא תעמוד על דם רעך... שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד כל העולם כולו, וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים כל העולם כולו.
6. שבועות ל' עמוד ב'
מצא שק או קופה ואין דרכו ליטול הרי זה לא יטול. הני מילי בממונא, אבל באיסורא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. כל מקום שיש בו חילול ה' אין חולקין כבוד לרב. (שבועות ל' עמוד ב').
כגון אשה הבאה לפני חכם להתירה לינשא, ותלמיד זה יודע שבעלה חי אין חכמה חשובה לנגד ה' (רש"י שם).
כשעושין איסור על ידו, לא מיקרי שב ואל תעשה. (תוספות שם).
7. רמב"ם מורה נבוכים, ח"ג, פל"ה
ותועלת אלה השוטרים פשוטה וברורה. לפי שאם לא ייענש המזיק לא יסתלקו הנזקים כלל ולא יירתע כל מי שזומם להרע. ולא כדעת מי שחשב שזניחת העונשין רחמים על בני אדם, אלא היא אכזריות עליהם, וקלקול סדר המדינה. אלא הרחמים הם מה שציווה בו ה': שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כשר קצר ולעניין!
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
עבודת ה' ליום העצמאות
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אנחנו קודש למענך
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כל ההתחלות קשות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
