ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
האם אכן מדובר במזג אוויר נאה?
במקורות שבהמשך הבאנו מספר התייחסויות לענין.
הכוונה ללימוד המקורות
1. מעיון במקור מספר 1, ניתן ללמוד שחז"ל בהחלט עמדו על הקושי הפיזי שבגשמים, והכהן הגדול אף מתפלל על כך תפילה מיוחדת ביום הכיפורים בקודש הקודשים.
2. יתירא מזו, חז"ל, במקור מספר 2, אף מפרשים את "בעיית הגשם" כחלק מ"פסוק" בספר בן סירא.
3. מכיוון שביתו של העני נמוך, הרי שיורדים גשמים מכל הגגות הגבוהים לגגו...
4. ובכל זאת, למרות המודעות של הקושי, היחס לגשמים בכלל הוא יחס חיובי מאוד. הגשמים הם סימן לברכה גדולה כמובא במקור מספר 3.
5. אך במקור מספר 4 אנו רואים שלפעמים הגשמים אינם סימן לברכה.
6. יתירא מזו, במקור מספר 5 אנו רואים שהתורה אף משבחת את ארץ ישראל בך שיש בה תלות בגשם.
7. התורה משבחת את ארץ ישראל בך שהיא, שלא כמו מצרים, תלויה במים משמיים. במצריים הנילוס עולה ומשקה את הארץ, ואין כמעט תלות בגשמים, כמו שניתן לראות במקור מספר 6.
8. הנביא זכריה מציין את עונשם של הגויים, לעתיד לבוא, שלא יבואו בסוכות לירושלים והוא מבדיל בין מצרים לשאר הארצות. בשאר הארצות העונש הוא שהוא ירד גשם, ובמצרים העונש הוא מגיפה. וזאת בשל העובדה שמצריים לא תלויה בגשם.
מדוע אם כן מונה התורה את הדבר כשבח לארץ ישראל? האם אין ברכה בכך שתמיד יש מים ואין תלות בגשם?
לסיכום נראה שהתשובה טמונה בקללתו ברכתו של הנחש. הקב"ה מקלל את הנחש " ...ועפר תאכל כל ימי חייך", ומסבירים שקללתו היתה שהוא לא יצטרך את הקב"ה. הנחש נידון לנידוי מוחלט מהקב"ה ואין לו אפילו צורך להתפלל על מזונו.
מזונו אומנם מצוי תמיד, אבל קשר עם ה' אין לו.
זוהי גם הברכה של התלות בגשם, עם ישראל חי בארץ שבה יש תלות מוחלטת במים משמים, שנה אחת שחונה וכבר אנו מרגישים זאת, ושנה אחת גשומה, וכולנו מרגישים בשינוי. התלות בגשם מייצגת את ההשגחה הישירה של הקב"ה על ארץ ישראל ועל עמו החי בה.
אמור מעתה- "מזג אוויר נאה", יום של גשם וברכת שמיים (בחורף, כמובן)... "מזג אוויר נורא"- יום של שמש באמצע החורף. למרות שלימדוני החקלאים במושבנו שיש צורך גם בימי שמש בחורף, הנותנים לגשם זמן להיספג, ולשיכבה העליונה של הקרקע להתקשות וליצור זרימות בפעם הבאה.
הלכך התפלל לגשם, ולמעט ימי שמש, כברכת ה' לעמו, "למטר השמיים תשתה מים".
מקורות :
1. תלמוד בבלי מסכת יומא דף נג עמוד ב.
ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון. מאי מצלי? רבא בר רב אדא ורבין בר רב אדא, תרוייהו משמיה דרב אמרי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא שנה זו גשומה ושחונה. - שחונה מעליותא היא? - אלא אימא: אם שחונה - תהא גשומה. רב אחא בריה דרבא מסיים בה משמיה דרב יהודה: לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה, ולא יהיו עמך ישראל צריכין לפרנס זה מזה, ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים . רבי חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא, שדא מטרא עליה. אמר: רבונו של עולם, כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער? פסק מיטרא. כי אתא לביתיה אמר: רבונו של עולם, כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת. אתא מיטרא. אמר רבי יוסף: מאי אהניא ליה צלותיה דכהן גדול.
(תרגום מהיר וחופשי: "הכהן הגדול היה מתפלל תפילה קצרה בדרך יציאתו מקודש הקודשים. "יה"ר מלפניך ה' אלוקינו שתהא שנה זו, אם שחונה תהא גשומה" רב אחא היה מסיים משם רבי יהודה שהכהן היה מתפלל שלא יעבור השלטון מבית יהודה, ולא תיכנס לפניך תפילת עוברי דרכים (שמתפללים שיפסיק הגשם). רבי חנינא בן דוסא היה מהלך בדרך והפריע לו הגשם והתפלל שיפסיק הגשם: "כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער?" והפסיק הגשם, כשהגיע לביתו התפלל שיחזור: "כל העולם בצער וחנינא בנחת?" וחזר הגשם. ועל זה אמר רבי יוסף, שלא הועילה תפילתו של כהן גדול כנגד רבי חנינא).
2. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קמו עמוד א'
"ואמר ר' יהושע בן לוי: כל ימי עני רעים - והא איכא שבתות וימים טובים! כדשמואל, דאמר שמואל: שנוי וסת תחלת חולי. כתיב בספר בן סירא: כל ימי עני רעים, בן סירא אומר: אף לילות, בשפל גגים גגו - ממטר גגים לגגו, ברום הרים כרמו - מעפר כרמו לכרמים".
3. מסכת תענית דף ז עמוד א' ועמוד ב'
אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנאמר (דברים ל"ב) יערף כמטר לקחי, ואין לקח אלא תורה, שנאמר (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו. רבא אמר: יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר יערף כמטר לקחי מי נתלה במי - הוי אומר: קטן נתלה בגדול.... אמר רבי חמא ברבי חנינא: גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ, שנאמר (ישעיהו מ"ה) הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו. בראתים לא נאמר, אלא בראתיו. אמר רב אושעיא: גדול יום הגשמים, שאפילו ישועה פרה ורבה בו, שנאמר תפתח ארץ ויפרו ישע. אמר רבי תנחום בר חנילאי: אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עונותיהן של ישראל, שנאמר (תהלים פ"ה) רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה.
4. מסכת תענית דף ז עמוד א' ועמוד ב'
אמר רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו: אין הגשמים נעצרין אלא אם כן נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה, שנאמר (איוב כ"ד) ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו. אמר ליה זעירי מדיהבת לרבינא: אתון מהכא מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה (דברים י"א) ועצר את השמים ואבדתם מהרה. אמר רב חסדא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות, שנאמר ציה גם חם יגזלו מימי שלג.
5. דברים פרק יא
(ט) וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: ס
(י) כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק:
(יא) וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם:
6. זכריה פרק יד
(יז) וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם:
(יח) וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת:
הלכות שטיפת כלים בשבת
אנחנו קודש למענך
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך עושים קידוש?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד גמרא?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
