ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חללי צה"ל שנפלו במערכות ישראל.
להתרפק על העבר זה נחמד, אך האם אין מעבר לכך?
בתחילה נביא בקצרה דעת חלק מגדולי תורה שפסקו שיום העצמאות הינו יום שיש לחגוג אותו.
הכוונה ללימוד המקורות
1. עיינו במקור 1,2. עיקר ענינינו איננו קביעת יום העצמאות כיום טוב, ולכן לא נרחיב בנושא זה, אלא נסתפק בדעות אלו בלבד.
יופי, אנחנו חוגגים את יום העצמאות, שמחים ומתרגשים כל שנה מחדש, זה טוב ויפה. אך מהי בעצם מטרת החגיגה, לשם מה אנו מציינים מאורעות מהעבר הן יום העצמאות והן שאר מועדות? זכרון העבר בלבד או יש גם השפעה על ההווה ועל העתיד?
2. עיינו במקור 3. אנו רואים שהחג אינו רק אירוע הסטורי שהיה, אלא יש לו השפעה עלינו כיום. בשעה שהתרחש המאורע שבגינו נקבע החג הופיע אור בעולם, וכל שנה באותו תאריך חוזר ומופיע אור זה. הופעת האור פרושה שיש לתאריך זה מסוגלות להתעלות מסוימת, להשגת מעלה מיוחדת, כדברי חז"ל שחודש אדר הוא זמן טוב לסגירת ענינים עם גויים.
3. עיינו במקור 4. ההארה המיוחדת אינה מאירה מעצמה בעולם, צריך להיות מודעים לחסדי ה', להודות עליהם ואז הם מאירים בעולם ומשפיעים עלינו. בנוגע אלינו, אין אנו יכולים לומר ממה נפשך אם אמור להופיע אור הוא יופיע אלא ככל שנהיה מודעים לגודל היום ולעינינו ונודה לה' על כך, ולא נהיה כפויי טובה, רק כך נזכה לאותה הארה.
4. מהי הנקודה המיוחדת של יום העצמאות?
5. עיינו שוב במקור 1,2. במקורות אלו מובאים שני תכנים שהם ענינו של יום:
א. הישועה הגדולה שזכינו לה ונצלנו ממות לחיים.
ב. החירות שזכינו לה בכך שיש לנו שלטון עצמאי.
על פי דעות אלו ההארה שאנו זוכים לה ביום גדול זה היא הארה של תשועה ושל חירות.
6. עיינו במקור 5. הרב צבי יהודה מאיר לנו נקודה חדשה. נכון, היו לנו ב"ה הרבה ניסים ונפלאות שאפשר לגמור עליהם את ההלל, אבל בעיצומו של יום, בדיוק בה' באייר היתה הופעה מיוחדת. מנהיגי הישוב גילו גבורה גדולה ומיוחדת. ידועה ההתלבטות הגדולה האם להכריז על הקמת המדינה או להמנע מכך מחשש שכל מדינות ערב ילחמו נגדנו, ואיך אנו הקטנים והחלשים נוכל לעמוד נגדם. והנה למרות החששות הופיעה במנהיגינו רוח של גבורה, של אומץ והחליטו על הכרזת והקמת המדינה. רוח גבורה זו אינה גבורה אנושית גרידא, אלא יש ליחסה לרוח המגיעה ממרום.
אם כן, לא רק אור של חירות וישועה זרח עלינו ביום גדול ונשגב זה, אלא בראשית הכל זרח
אור של גבורה.
לסיכום ראינו בקצרה דעת גדולי תורה בדבר הצורך לקבוע את יום העצמאות כיום טוב.
ענין יום טוב אינו נוסטלגיה גרידא אלא המשך השפעה וההארה מכח מה שהתרחש אז.
ככל שאדם יותר מודע לחסדי ה' ומודה עליהם, כך הם ממשיכים להשפיע עליו.
בה' באייר זכינו לישועה ולחירות, והם התגלגלו והופיעו על ידי הגבורה הנפלאה ששרתה על מנהיגינו.
יהי רצון שנזכה כבימים ההם כך בזמן הזה תשרה אותה גבורה, אותה נחישות ועוז על מנהיגי האומה בהווה ועל כל אחד ואחד מאתנו, וככל שנצפה לכך יותר כך נוכל לזכות לספוג את המרב.
מקורות:
1. הרב יהודה גרשוני.
...ובזה יצאתי במקצת ידי חובתי לברר השיטות בנוגע יום העצמאות, שאין ספק בדבר שאפשר לקבוע אותו חג, אדרבא מצוה גדולה לפרסם הנס הגדול בזמננו ולבשר על אתחלתא דגאולה ולהפיח אמונה בה' ובמשיחו שפעמי הגאולה כבר נשמעים מקרוב. יום העצמאות שלנו בארץ ישראל אין סרך לבל תוסיף כי יש כאן קל וחומר כמו לענין חנוכה, אם משעבוד לגאולה אמרו שירה ממות לחיים לא כל שכן?! וזה היה ממות לחיים ממש. ולפיכך ברור שעלינו לקבוע יום טוב ולומר הלל בחג העצמאות.
2. הרב משולם ראטה.
הנה אין ספק שהיום ההוא (ה' באייר) שנקבע ע"י הממשלה וחברי הכנסת ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצוה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל.
3. שפת אמת לחנוכה.
(לגבי ברכת שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה) בספר קדושת הלוי פרש "בזמן הזה"- ממש עתה, שיש בכל שנה הארה מהניסים שהיו אז.
4. שפת אמת לחנוכה.
עשאום יום טוב בהלל והודאה- פירוש על ידי שהכירו גודל הישועה מה' יתברך והללו והודו בכל לבבם על ידי זה המשיכו הארת הנס לעולם. וכן צריך להיות בכל אדם כשמרגיש איזה ישועה ושמתגלה הטוב בגודל חסד ה', כפי השבח וההודיה שנותן כך נשאר אצלו לדורות.
5. הרב צבי יהודה קוק.
אומץ הגבורה ועוז הרוח הזה של אנשי צבוריותנו, אשר נתכנסו ביום ה' אייר בבית המשכיות בתל אביב והודיעו אל מרחבי העולם כולו וממשלותיו כי יש מדינת ישראל...הוא הנהו יסודם ושורשם של כל הניסים והנפלאות אשר בהתגלותו זאת עלינו בהגיעו אותנו אל זמננו זה ואל קיומנו זה.
מבואר כי רוח הגבורה והדעת המתגלה באדם להתגבר על כוחות המשחיתים ומתנגדים לקיומו הוא נס המופיע ממרומים...
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה באנו לעולם הזה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
סוד ההתחדשות של יצחק
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
