ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
וּבַמִּדְרָשׁ(ויק"ר ד, ב) : וְגַּם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִּמָּלֵא(קהלת ו, ז) . לְפִי שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹדַעַת שֶׁכָּל אֲשֶׁר תִּיגַע לְעַצְמָהּ תִּיגַע1 . לְפִיכָךְ אֵינָהּ שְׂבֵעָה מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. אָמַר רַבִּי לֵוִי: מָשָׁל לְעִירוֹנִי2 שֶׁהָיָה נָשׂוּי בַּת מְלָכִים, אַף עַל פִּי שֶׁמַּאֲכִילָהּ כָּל מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, אֵינוֹ יוֹצֵא חוֹבָתוֹ, לָמָּה? שֶׁהִיא בַּת מְלָכִים. כָּךְ, כָּל מַה שֶּׁיִּפְעֹל הָאָדָם עִם נַפְשׁוֹ אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ. לָמָּה? לְפִי שֶׁהִיא מִלְמַעְלָה, עַד כָּאן.
וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה, כִּי הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת שֶׁהִיא מִלְמַעְלָה3 וְעוֹמֶדֶת בַּתַּחְתּוֹנִים, תָּמִיד הִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת אֶל הַתּוֹרָה וְאֶל הַמִּצְווֹת, בְּמַה שֶּׁהִיא• בַּתַּחְתּוֹנִים•. וְדָבָר זֶה לְחֶסְרוֹן מַדְרֵגָה נֶחְשָׁב לָהּ. שֶׁהִיא עֶצֶם נֶפֶשׁ אֱלֹהִי מִלְמַעְלָה, עוֹמֶדֶת בַּתַּחְתּוֹנִים•. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא חָסֵר, מִשְׁתּוֹקֵק אֶל הַשְׁלָמָה. וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה הֵם הַשְׁלָמָה אֶל הַנֶּפֶשׁ. וּבִשְׁבִיל כָּךְ מִשְׁתּוֹקֶקֶת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַתּוֹרָה וְאֶל הַמִּצְווֹת, לָצֵאת אֶל הַפֹּעַל וְלִהְיוֹת מֻשְׁלָם. אָמְנָם, לֹא תִּשְׂבַּע מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, בְּמַה שֶּׁהִיא עוֹמֶדֶת בַּתַּחְתּוֹנִים, בְּגוּף הָאָדָם. שֶׁדָּבָר זֶה מִמַּדְרֵגַת עֶצֶם הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהִיא מִלְמַעְלָה, וּלְכָךְ אֵינָהּ מֻשְׁלֶמֶת בַּתַּחְתּוֹנִים בַּגּוּף הַחָמְרִי. וְכֵיוָן שֶׁאֵינָהּ מֻשְׁלֶמֶת, אֵינָהּ שְׂבֵעָה מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. רַק הִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת תָּמִיד לִהְיוֹתָהּ מֻשְׁלֶמֶת לְגַמְרֵי, וְאֵינָהּ מֻשְׁלֶמֶת עַד שֶׁתָּבֹא אֶל הַתַּכְלִית4 , בְּמַה שֶּׁהִיא עֶצֶם אֱלֹהִי מִלְמַעְלָה.
הסבר משל בת מלך שנשאת לעירוני
וְזֶה שֶׁהוּא מְדַמֶּה אוֹתָהּ אֶל בַּת מֶלֶךְ שֶׁנִּשֵּׂאת לָעִירוֹנִי, וְעִם5 שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ עִמָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא בַּת מֶלֶךְ, וְהִיא מִתְחַבֶּרֶת אֶל עִירוֹנִי הַזֶּה. וְאִם כֵּן, תָּמִיד הִיא חֲסֵרָה, כַּאֲשֶׁר הִיא עִם הָעִירוֹנִי הַזֶּה. וְכָל אֲשֶׁר נוֹתֵן לָהּ, סוֹף סוֹף הִיא עִם הָעִירוֹנִי, שֶׁאֵינוֹ זִוּוּג שֶׁלָּהּ6 . וּלְכָךְ לֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת כְּפִי הָרָאוּי לָהּ, שֶׁהִיא בַּת מֶלֶךְ. שֶׁעַל כָּל פָּנִים הִיא מִתְחַבֶּרֶת לָעִירוֹנִי וְלֹא מֶלֶךְ. וּלְכָךְ אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ עִמָּהּ.
וְכֵן כַּאֲשֶׁר הַנֶּפֶשׁ הִיא מִלְמַעְלָה, וְאַף כִּי הַמִּצְווֹת וְהַתּוֹרָה הֵם יְצִיאָה לָהּ אֶל הַשְּׁלֵמוּת, מִכָּל מָקוֹם, בְּמַה שֶּׁהִיא עוֹמֶדֶת בַּתַּחְתּוֹנִים, בְּגוּף הָאָדָם, וְהִיא עֶצֶם נִבְדָּל מִן הָעֶלְיוֹנִים, לֹא תְּקַבֵּל הַשְׁלָמָה*. לְכָךְ אֵינָהּ שְׂבֵעָה מִן הַמִּצְווֹת, וְהִיא נֶחְשֶׁבֶת בְּכֹחַ כָּל יְמֵי הֱיוֹתָהּ עִם הַגּוּף. וְזֶה מַה שֶּׁרָצִינוּ לְבָאֵר.
השתוקקות הנפש לתורה ומצוות - הוכחה להיות התורה מן השמים
וְדָבָר זֶה מְחַיֵּב7 תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ עִנְיַן הַנֶּפֶשׁ וּמַדְרֵגָתָהּ, שֶׁהִיא מִן הַשָּׁמַיִם8 , וְהִיא עֶצֶם בִּלְתִּי מֻשְׁלָם, וּלְכָךְ הַשְׁלָמָתָהּ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי נָתַן לָהּ הַמַּעֲלָה הַיּוֹתֵר עַל כֹּל, הִיא הַתּוֹרָה, לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנָהּ. בַּעֲבוּר שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִשְׁתּוֹקֶקֶת תָּמִיד אֶל הַהַשְׁלָמָה, מִפְּנֵי שֶׁעוֹמֶדֶת בַּתַּחְתּוֹנִים וְהִיא מִן הַשָּׁמַיִם, וּמַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהַשְׁלִימָהּ נִשְׁלְמָה.
____________________
במדרש על הפסוק: וגם הנפש לא תמלא, דרשו חז"ל: לפי שהנפש יודעת שכל אשר תיגע לעצמה תיגע 1 [יגיעתה במצוות היא לטובתה ואושרה], לפיכך אינה שבעה מצוות ומעשים טובים. אמר רבי לוי: משל לעירוני 2 [אדם פשוט], שהיה נשוי בת מלכים, אף על פי שמאכילה כל מעדני מלך, אינו יוצא חובתו, למה? שהיא בת מלכים. כך, כל מה שיפעול האדם עם נפשו אינו יוצא ידי חובתו. למה? לפי שהיא מלמעלה.
ביאור מדרש זה: 3 נשמת האדם, שהיא חצובה מן העולמות העליונים ועתה נמצאת בעולם התחתון, משתוקקת תמיד אל התורה והמצוות, שאף הם מהעולמות העליונים. היות הנשמה בעולם התחתון נחשב לה כחסרון כפול, האחד שהיא בעולם התחתון, והשני שהיא אינה בעולמות העליונים. כל דבר שהוא חסר שואף אל שלמותו. מאחר שהתורה והמצוות הם השלמה לנשמת האדם היא שואפת לדבוק בהם, כי באמצעותם תמצא את השלמתה. אולם היותה בעולם התחתון יוצר מצב שבו לעולם לא תגיע אל סיפוקה, לכן גם כאשר מקיים האדם תורה ומצוות ככל יכולתו אין בזה די. 4 רק כאשר תחבור הנפש אל העולמות העליונים, ששם מקורה, תגיע אל שלימותה.
חז"ל דימו את הנשמה לבת מלך שנישאת לעירוני, 5 ואף על פי שהוא נותן לה כל מעדני מלך אינו מצליח לספק את רצונה, מפני שהיא בת מלך ומפני שהיא נמצאת עם העירוני. כוונת חז"ל היא שהעירוני 6 אינו הזיווג המתאים לה, ולמרות כל מאמציו לא יוכל להביאה למצב של שובע, מפני שעצם החיבור שביניהם אינו מתאים לה, כי הזיווג המתאים לה הוא מלך ולא עירוני.
כך היא נשמת האדם, שהיא מן העליונים ומתחברת אל גוף האדם שהוא מהתחתונים. אף כי תורה ומצוות הם מזונה האמור להשביעה ולהביאה אל השלימות, אין הדבר יוצא אל הפועל מפני היותה בעולם התחתון ולא בעולמות העליונים.
עקרון זה שבארנו 7 מוכיח את היות התורה מן השמים. 8 מעלת הנשמה שהיא מעולם העליון, והיא בלתי מושלמת בעולם הגשמי. השלמתה החלקית בעולם הזה היא באמצעות תורה ומצוות, שאף הן מהעולם העליון, כי אין אפשרות להשלים את הנשמה בדבר שאינו מן העולם העליון. זה מוכיח שהתורה, שרק בה תמצא הנפש את שלימותה, היא מהעולם העליון היינו מן השמים.
[בְּמַה שֶּׁהִיא – בגלל שהיא. עוֹמֶדֶת בַּתַּחְתּוֹנִים – הנשמה מוגבלת על ידי כוחות הגוף.]
ביאורים
בת המלך נישאה לעירוני. זהו זיווג שאינו מתאים וגורם ייסורים רבים לבת המלך. אם כן, מדוע המלך השיא את ביתו לאותו עירוני? נראה שהמלך רצה שבת המלך תדע מהו תפקידה. כאשר בת המלך בארמון היא יכולה לשקוע בחיי תענוגות ולא להבין את המיוחדות שלה כבת מלך. כאשר היא נישאת לעירוני היא מתחילה להבין מה היה לה ביד. העדינות המלכותית, האחריות והאצילות אינן נמצאות בבית העירוני. ככל שבת המלך תבין שמקומה אינו בביתו היא תוכשר להיות בת מלך המבינה את תפקידה. המאכלים הטובים שנותן לה העירוני מהווים תזכורת עבורה לכך שהיא בת מלך ועוזרים לה לא לשקוע במאכלים הגסים ובהתנהגות הפשוטה של העירוני.
כך גם הנשמה, בת המלך, נשלחה כאן לעולם, לגוף עירוני פשוט, כדי שתזכה בקרבת מלך מלכי המלכים הקב"ה בזכות ולא בחסד. לכן ככל שהיא משתוקקת יותר למלך, ככל שהיא טועמת בעולם הזה מהתורה ומהמצוות שמזכירות לה את ארמון המלך, היא תשקע פחות בענייני העולם הזה ותהיה מוכשרת ומוכנה למימוש תפקידה כבת מלך בעולם הבא.
כדי שמאכלים יהיו ערבים לבת המלך הם צריכים להיות מתוקנים כמו בשולחן המלוכה. דבר זה מלמדנו שחייבת להיות תורה מן השמיים כדי למלא את הצימאון האדיר שיש לנשמה, שמגיעה מן השמיים, לבוראה.
הרחבות
* הגוף והנפש
הַנֶּפֶשׁ... בְּגוּף הָאָדָם, וְהִיא עֶצֶם נִבְדָּל מִן הָעֶלְיוֹנִים, לֹא תְּקַבֵּל הַשְׁלָמָה. בפרק זה המהר"ל עוסק במורכבות שיש באדם משום שיש בו גוף ונפש שיש ביניהם סתירה – "שחורבן הנפש בתיקון הגוף, ותיקון הנפש בחורבן הגוף" [הקדמה לפירוש המשניות לרמב"ם]. החת"ם סופר [סוכה לו:] כתב שדברים אלו נכונים דווקא בחוץ לארץ, אך אדם בארץ ישראל שיאמר שאינו רוצה לזרוע את שדהו מפני שרוצה ללמוד תורה – דומה למי שיאמר שאינו רוצה להניח תפילין מסיבה זו. יישוב הארץ הוא מצווה ואין לדחות אותה מפני לימוד תורה. המצווה אינה רק בגידול פירותיה הקדושים של הארץ, אלא בכל מלאכה שמוסיפה ליישובו של עולם.
כך מוסבר הנוסח של ברכת-מעין-שלש "ונאכל מפריה ונשבע מטובה". יש שמחקו מילים אלה, מפני "שאין לחמוד הארץ בשביל פריה וטובה אלא לקיים מצוות התלויות בה" [טור אורח חיים רח]. אך בבית חדש תמה עליהם: "הלא קדושת הארץ... נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ... ועל כן ניחא שאנו מכניסין בברכה זו ונאכל מפריה ונשבע מטובה כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה" [שם]. בארץ ישראל יש לנו היכולת לקדש גם את המעשים היום-יומיים, למצוא את הקודש בחיים שלנו ממש, ולא רק בבית המדרש. אם כן, המהר"ל לא שולל את העיסוק בגוף, אלא את השכחה שהגוף הוא כלי ולא העיקר.
שאלות לדיון
למה גורם ה'שידוך' המוזר שבין העירוני לבת מלך? איך זה בא לידי ביטוי בנו?
מה יכול לגרום לאדם ללכת לפי הכוח הפנימי שבו, ולא להימשך אחר עולם החומר?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

איך עושים קידוש?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

אנחנו קודש למענך

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.

חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?

נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.

קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.

אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.

יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.

תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם

מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?

לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.

















