ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מנחם מנדל בן חנה רות
וּמַה שֶּׁאָמַר רַב אֲחָא: מוֹדָעָה רַבָּה לְאוֹרָיְתָא1 דְּסוֹף סוֹף, הָיָה קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּהֶכְרֵחַ2 , וְאֵין זֶה קַבָּלָה גְּמוּרָה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה קַבָּלַת הַתּוֹרָה בִּרְצוֹן הַמְקַבֵּל. וְכַאֲשֶׁר כָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית, הָיָה זֶה הֶכְרֵחַ וְלֹא רָצוֹן. וְעַל זֶה אָמַר: אַף עַל פִּי כֵן הָדָר קִבְּלוּהָ בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וכו'. בֵּאוּר עִנְיָן זֶה, כִּי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ קִבְּלוּ מִצְוָה אַחַת3 מֵרְצוֹנָם, וְלֹא גָּזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דָּבָר זֶה עֲלֵיהֶם, רַק הֵם קִבְּלוּ מֵעַצְמָם, וְהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם. וּמִקְרָא מְגִלָּה הִיא מִצְוָה אַחַת שֶׁנִּתְחַדְּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם(מגילה יד, א) : אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה נְבִיאִים וְשֶׁבַע נְבִיאוֹת עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם לֹא פָּחֲתוּ וְלֹא הוֹסִיפוּ עַל תּוֹרַת מֹשֶׁה, חוּץ מִמִּקְרָא מְגִלָּה. שֶׁמִּזֶּה נִלְמֹד, כִּי מִקְרָא מְגִלָּה כְּמוֹ תּוֹסָפוֹת עַל הַתּוֹרָה*. וְשָׁם מְפָרֵשׂ, כִּי גַּם מִקְרָא מְגִלָּה נִרְמָז בַּתּוֹרָה. סוֹף סוֹף, מִקְרָא מְגִלָּה קַבָּלַת מִצְוָה אַחַת מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ מֵעַצְמָם, וְלֹא הָיָה זֶה מִצַּד הַהֶכְרֵחַ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה, רַק שֶׁהָיָה זֶה מֵרְצוֹנָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים עַל יָדָם. וּבָזֶה הָיוּ מְקַבְּלִים כָּל הַתּוֹרָה מֵרְצוֹנָם. שֶׁאִם הַמִּצְוָה שֶׁהִיא אַחֲרוֹנָה לְכָל הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא מִקְרָא מְגִלָּה, קִבְּלוּהָ מֵעַצְמָם, כִּי מִי הִכְרִיחַ אוֹתָם לְדָבָר זֶה, מִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר מִצְווֹת, שֶׁהֵם קוֹדְמִים לְמִקְרָא מְגִלָּה, שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּרָצוֹן. וּבָזֶה כְּאִלּוּ הָיָה תְּחִלָּה קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּרָצוֹן, כִּי הוֹכִיחַ הַסּוֹף עַל הַתְחָלָה. וּבָזֶה דַּי לְבָאֵר, כִּי הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן מִצַּד עַצְמָם, אֲבָל הֶכְרֵחִי הָיָה לָהֶם מִצַּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר רָאוּי לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם שְׁלֵמוּת הָעוֹלָם, שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה מֻכְרָח וְאֵינוֹ אֶפְשָׁרִי, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר.
___________________________________
מה שאמר רב אחא, 1 שבגלל הכפייה יש לישראל טענה שאינם רוצים לקיים המצוות, והרי הם קבלו התורה מרצון, ולא היתה להם מחשבה כלל לחזור בהם ממה שאמרו נעשה ונשמע, אם כן אין מקום לטענה? אלא מכיוון שבנתינת התורה היה 2 גם הכרח, אז אין הקבלה קבלה הנובעת רק מרצונם, אלא גם מהכרח, ולכן היא אינה קבלה מוחלטת. קבלה מוחלטת היא קבלה הנעשת מרצון חופשי, ולכן יש מקום לטענה זו. על זה אמר רבא: אף על פי כן חזרו וקבלו מרצונם בימי אחשורוש. ביאור העניין הוא, שבימי אחשורוש קבלו מצווה אחת, 3 מצות קריאת מגילה, מרצונם, מצווה זו לא היתה בגזירה אלוקית, אלא היתה הסכמה אלוקית לקבלתם. מצות מקרא מגילה היא מצווה מחודשת כמו שאמרו חכמים: ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות עמדו לישראל, ולא פחתו ולא הוסיפו על תורת משה חוץ ממקרא מגילה. מזה אנו למדים, שמקרא מגילה היא כמו תוספת על התורה. ושם בארו חז"ל כי יש למקרא מגילה רמז בתורה. בכל אופן מקרא מגילה היא מצווה שקבלו ישראל מרצונם, ולא היתה כפייה אלוקית על קבלה זו כמו שהיתה כפייה על התורה. בשעה שקיבלו מרצונם את התוספת לתורה, שהיא כמצווה אחרונה לתורה, בוודאי קיבלו מרצונם גם את מה שקדם למצווה זו, ובקבלה זו כאילו קיבלו את כל התורה מרצון, והוכיח סופו על תחילתו. ודי בזה לבאר כי את התורה קיבלו ישראל מרצונם, אבל היה הכרח מצד נותן התורה לכפות עליהם את קבלתה, כמו שראוי לכל הדברים אשר הם מחוייבי המציאות, וכמו שהתבאר.
ביאורים
נתינת התורה בכפייה הייתה מוכרחת, כמו שלמדנו, אך יש חיסרון גדול בקבלת תורה שאינה מרצון האדם. ייתכן שמצד קיום העולם זה דבר הכרחי – אך בפועל, עבודת ה' שכזו – איננה העבודה העליונה ביותר. נחזור לַמשל שהמהר"ל בעצמו הביא. ודאי לנו שהקשר האידיאלי בין בני הזוג הוא כזה שאינו נעשה באונס אלא מתוך רצון גמור של שני בני הזוג.
זו הסיבה שקבלת התורה הסתיימה רק כאשר עם ישראל קיבל את התורה מרצון. המהר"ל מבאר שמצוות קריאת מגילה שעומדת במרכזו של חג הפורים היא מצווה מיוחדת. מצד אחד היא לא ניתנה באופן מפורש במעמד הר סיני, וממילא כפיית הר כגיגית לא חלה עליה, אך מאידך היא רמוזה וטמונה בתורה. לכן כאשר חשפו אותה בתורה היה צריך לקבל אותה מחדש. כאן, כבר אין צורך בקבלה מאונס ובכפייה. הכפייה כבר נעשתה במעמד הר סיני, ולכן ישראל יכולים לקבל את המצווה הזו מרצונם החופשי ואכן כך עשו. קבלה זו משלימה את מסירת התורה לישראל.
את עיקר התורה קיבלנו בכפייה, אשר מראה על גודל חשיבותה של התורה, על הקשר הבל יינתק שלנו עם הקב"ה ועל היותנו מבינים את מקומנו כעבדי ה'.
את סיומה של התורה קיבלנו ברצון המעיד על קבלת עול מלכות שמים של עם ישראל בשמחה ובאהבה.
הרחבות
*הכפייה- על התורה שבעל פה
מִקְרָא מְגִלָּה כְּמוֹ תּוֹסָפוֹת עַל הַתּוֹרָה. המהר"ל פתח בקושיית התוספות - מה הצורך בכפיה אחר שישראל הסכימו מרצונם לקבל את התורה? שאלה זו נשאלה על ידי חז"ל במדרש תנחומא : "ואם תאמר: על התורה שבכתב כפה עליהם את ההר? והלא משעה שאמר להם מקבלים אתם את התורה ענו כולם ואמרו נעשה ונשמע, מפני שאין בה יגיעה וצער והיא מעט! אלא אמר להם על התורה שבעל פה שיש בה דקדוקי מצוות קלות וחמורות והיא עזה כמוות וקשה כשאול קנאתה..." [פרשת נח אות ג]. האלשיך מסביר שסירובם של ישראל לקבל את התורה שבעל פה נבע דווקא מאהבתם הגדולה לקב"ה: "באומרם - מי יעצור כוח לעמוד בכל דקדוקי תורה שבעל פה, ולמה נשגה תמיד" [הובא בפירוש עץ יוסף למדרש].
לאור הסבר זה, מובן מדוע רואים חז"ל בהוספת מקרא מגילה קבלה של התורה שבעל פה מרצון. לא זו בלבד שישראל אינם נרתעים מהתורה שבעל פה, אלא הם מוסיפים מצווה חדשה מדברי חכמים.
המהר"ל מביא את דברי המדרש ומעיר ש"אין הדעת נוחה למעט זכות ישראל" שלא רצו לקבל את התורה שבעל פה. אלא כוונת המדרש היא שלישראל לא הייתה יכולת לקבל את התורה שבעל פה לפי מדרגתם באותה שעה והכשרתם לזה הייתה בכפיית ההר [הקדמה לאור חדש עמ' מו].
שאלות לדיון
מה הכוונה שהקב"ה 'הסכים' עם ישראל שקבלו מצווה אחת מרצונם?
מדוע חשוב להבין שגם מקרא מגילה (שחז"ל חידשו בעצמם) היא מצווה שנרמזת בתורה?
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
עבודת ה' ליום העצמאות
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
