ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מרן הרב עלה לארץ בימי העליה השנייה וראה את היישוב בארץ הולך ומתפתח. הרב מסמן את התחלת תהליך הגאולה על פי דברי חז"ל (סנהדרין צח) המסתמכים על דברי יחזקאל הנביא: "ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל לו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'". הופעת פירות בארץ ישראל היא הסימן המובהק לבוא הגאולה. הארץ מקדמת את פני העם השב לארצו בפירות שהיא מגדלת. האדם המאמין "כל חודר ברוח דעת" יודע "כי יד ה'" היא זו המכוונת את האירועים. הרב חזה בהתגלות זו והתפעל ממנה.
מרן הרב השתמש בדברי חז"ל על מנת לחזק את הכרעתו ההלכתית בנושא היתר המכירה בשנת השמיטה. במכתבו אל הרידב"ז הוא כותב: "אף על פי שלא ייפלא משמו יתברך למהר ישועה, גם בלא שום התחלה ממעשינו, מכל מקום כך גזרה חכמתו יתברך, שנהיה אנחנו מתחילים בסיבוב התחלת קץ המגולה, שהוא נשיאת ענף ופרי של הרי ישראל לעמו ישראל, אשר קרבו לבא. וכיון שעל ידי חומרא דשביעית יעוכב ענין הישוב, ויתרשלו ידי רבים מקנין קרקע...". נטיעה וגידול הפירות בארץ ישראל נעשים על ידינו וזה רצון ה', הרב חשש ששמירת השביעית כהלכתה תעכב את התפתחות היישוב, רבים יימנעו מלקנות קרקעות ומלעלות לארץ: "כשמודיעים שכפי המדה של הדחק יש צדדי היתר, והצדדים הללו אינם נופלים מכל דרכי היתר של הדברים הדחוקים הרבה, ...אז יתרצו רבים לבא, וכפי ריבוי שיבתם של גאולים תתרבה הברכה העליונה להחיש גאולה" (משפט כהן הלכות שמיטה ויובל סג).
הרב עודד את החקלאים בארץ לטעת במטעים גם עצי אתרוג על מנת שיוכלו לייצאם לקהילות ישראל בחו"ל לחג הסוכות. קיום מצווה באתרוג מארץ ישראל תחבר את יהודי התפוצות לקדושתה של הארץ ובמיוחד לעבודת האדמה המתחדשת על ידי עם ישראל השב לארצו: "מצאתי לנפשי חובה, להעיר את לבבכם, אחים יקרים, העוסקים במטע אדמת קדשנו, שיואל כל אחד מכם בעת נטיעתו לתן מקום גם כן למטעי עצי אתרוג בשימור וכשרות, עד אשר מכל היחידים הנוטעים יחדו יקבץ לנו, בחסד עליון, בזמן בלתי - ארוך סכום אילני אתרוג כזה, שנוכל להבטיח בו מצדנו, שאנו הננו נכונים, ושארצנו הקדושה מספקת היא כבר, על ידי עמל בניה בוניה, אתרוגים כשרים לכל קהל עדת ישראל הגוי כולו בכל מקום שהם. ואז אקווה, שרבים מגדולי עמנו הרבנים הגאונים ונשיאי ישראל, כל אחד לפי מעלתו וכוח השפעתו, יחזקו את ידנו, ונהיה באמת משובבי נתיבות השוממות של המצווה הקדושה הזאת, אשר בלעוה זרים. וענף חיים זה, של סחר האתרוגים, יאסף אל המקום אשר לו יאתה, להוסיף עצי חמד וגנות פוריות מפרי עץ הדר כתורה וכמצוה על הרי ישראל". (אגרות הראיה א קפב כדאי לעיין גם בהקדמה לספרו של הרב "עץ הדר").
בפירושו של הרב לברכה מעין שלש (עולת ראי"ה א' עמ' שעד) מסביר הרב את ההלכה ש"כל הקודם ל"ארץ" קודם לברכה". בפסוק: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח ח) המתאר את שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל, רמון מופיע לפני תמר (דבש), ובכל אופן על פי ההלכה (ברכות מא) יש לברך על התמר לפני הרמון כיוון שהוא יותר קרוב למלה "ארץ". הרימון הוא "חמישי לארץ" (הראשונה) ואילו התמר "שני לארץ" (השנייה). הרב מסביר שחמשת המינים הראשונים מסמלים את היהודים המתחברים לארץ ישראל מכוח חמשת חומשי תורה, ואילו שני המינים המופיעים בסוף הפסוק הם היהודים המתחברים לארץ חיבור טבעי מכוח חיבורם לעם ישראל: "כל הקרוב קרוב יותר לארץ ישראל, מי שיש לו יותר קשור אהבה לארץ, ויותר השתדלות בענין ישוב ארץ הקודש, הוא מוקדם לברכה", הקרבה לארץ קודמת לברכה בין חמשת המינים הראשונים וכן הקרוב ל"ארץ" השנייה קודם לרחוק מה"ארץ" הראשונה: "ולמדנו מכאן, כמה גדולה היא המעלה של מי שמשתוקק לישב ארץ הקודש אפילו לשם התכלית החומרית של הכלל... על כן מי שיש לו קורבה יתירה לארץ הקודש אפילו במדרגה הנמוכה, יש בזה לחזקו ולאמצו ולהקדימו לברכה ממי שמתאחר ומתרחק".
זכינו בדורנו לאכול מפירות ארץ ישראל "לשבוע מטובה ולאכול מפריה", ביום ט"ו בשבט כשנקיים את המנהג לאכול מפירות הארץ הטובה נודה לה' על כל הטוב שגמלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
