ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לכל מצוה בתרי"ג המצוות שניתנו לנו יש פרטי הלכה מעשיים, גדולי הדורות ראשונים ואחרונים מצאו למצוות השונות גם יסודות רעיוניים. רבנו הראי"ה זצ"ל שחיבתה ואהבתה של ארץ ישראל יקדה בו, נתן ביטוי לערך מצוות אלו בכתביו.
בפרקי אורות התחיה שבספר אורות (עמ' נז – נט) עוסק הרב בהרחבה בערך מצוות התרומות והמעשרות, אולם בתחילתו וכן בסופו של הפרק דן הוא ביחס לאומות העולם.
קיים הבדל מהותי בין ישראל לאומות העולם. עם ישראל נבדל מהאומות בהיסטוריה המיוחדת שלו, ובתכונותיו המיוחדות. אופיו המיוחד של עם ישראל מתבטא באמונה עמוקה בא-ל אחד. "נשמתנו מקפת עולם ומלואו ומצגת אותו על בסיס אחדותו העליון". עם ישראל בעומק נשמתו מפנים את ההכרה שהמציאות כולה נובעת מהבורא ובסופו של דבר תשוב כל האנושות להכרה זו.
כאשר העם זוכר את תכונותיו המיוחדות הוא מתרומם ולעומת זאת כאשר עמנו שוכח את גדולתו הדבר מביא להשפלתו.
חייו של עם ישראל אינם מתמקדים רק בהווה. "גדול הוא עברנו ויותר מזה גדול הוא עתידנו". אנו חיים את ההווה מכוח זיכרונות העבר המפואר של עם ישראל, ומכוח הביטחון שעם ישראל ישוב למעמדו הגדול והחשוב.
קיום מצוות התרומה והמעשר-מתוך געגוע לעבר ושאיפה לעתיד
על בסיס הנחות אלו פונה הרב לעיסוק הרחב בעניין התרומות המעשרות.
לדעתו ניתן להבין את ערכן של מצוות אלו דווקא כאשר המבט מופנה להוויה האידיאלית כשמלכות ישראל קיימת ובית המקדש עומד על מכונו, כוהנים בעבודתם ולויים בשירם ובזמרם. מציאות זו הייתה בעבר ומובטחים אנו שתשוב בעתיד, ודווקא מתוך הסתכלות זו יכולים אנו להבין את משמעותן המלאה של מצוות אלו. כאשר מקיימים אנו מצוות אלה כיום אין בקיום זה אלא זכר לימים עברו, "צורה דלה", אלא שטמון בקיום זה כוח צמיחה שנותר מכוח הקיום המלא בעבר הרחוק, ואותו יש לפתח מתוך השאיפה לקיום השלם בעתיד.
וכדי להבין ולו במקצת את ערך מצוות אלו מתאר בפנינו הרב זצ"ל בלשון נפלאה מרוממת ונשגבת את קיום המצוות ההן באותה מציאות אידיאלית.
התרומות והמעשרות מבטאות את ההכרה בברכת הארץ, את הרצון הטבעי להודות על ברכה זו ולבטא הודאה זו בנתינת חלק ממנה, ואת מעלתם של הכוהנים והלויים מקבלי אותן מתנות.
במציאות האידיאלית השדה והכרם נותנים את יבולם בשפע. וכאשר מתמלא ליבו של האדם מישראל שמחה על טוב הארץ, הרי שרצונו החופשי הוא לתת לכך ביטוי בנתינת חלק מפירותיו, והמתאימים לכך ביותר הם הכוהנים והלויים משרתי ה'.
באותה מציאות עתידית הכוהנים להם ניתנת התרומה ותרומת המעשר הם "אנשי קודש משרתי מקדש ה' אלוהי ישראל, לבם מלא אהבה וחסד, רוח הקודש שפוך על פניהם". כוהנים אלה המפוזרים בערים השונות הם אלה שעם ישראל פגש בהם בבית המקדש בעלותו לרגל "בעמדם לשרת בתוך מקדשנו גאון עוזנו מחמד עינינו". מאידך הלויים להם מעניקים את המעשר הם אלה "הטובים והענוגים אשר לקחו את לבבנו בנועם זמרתם בקודש בהתקדש חג". וכאשר אלה הם המקבלים את מתנות הכהונה הרי ש"אנחנו מתעדנים עדנים רוחניים ונותנים להם בלב מלא שמחה ועושר את חלקם מן המעשר".
לא רק שמחה מתמלא הנותן את התרומה והמעשר, אלא הרבה מעבר לכך. קיום מצוות אלה מרומם את הנותן. "מוצאים אנו בקרבנו רגש מרומם ועולים יחד עם התרומה אל אותו הגובה הרוחני ששם אנשי קודש הללו מתעלים".
וכללית ניתן לומר, שיש במתן התרומה והמעשר, לדעת הראי"ה זצ"ל, ביטוי לקשר העמוק עם הארץ, לקשר עם הכוהנים והלויים משרתי ה', ודרכם מתקשר היהודי אל המקדש בירושלים.
כי קרוב אליך הדבר
האם תיאורים נפלאים אלה יכולים להתחבר אל המציאות הנוכחית שלנו?
תשובתו של מרן הראי"ה היא שאדרבה, מציאות זו היא אומנם רחוקה ומופלאה אך יחד עם זאת המציאות "היא קרובה ומוחשה במלוא נשמתנו כל זמן שאין אנו עסוקים להשכיחה, וכל זמן שאנו שומעים בקולנו הפנימי המושך אותנו ליתן מקום לזיכרונות המחיים אותה בימי שפלותה". הטבעית והמקורית שלנו היא מציאות של געגועים לאותה שלמות, ושל ביטחון שאכן עתיד זה הוא קרוב ומוחשי.
השפעת המקדש על האנושות בעתיד
אותה מציאות עתידית אותה מתאר הרב זצ"ל תרומם לא רק את עם ישראל אלא את האנושות כולה. המקדש בירושלים מרכז האמונה בא-ל אחד הוא זה "אשר הכה חרם את האליליות עם תועבותיה ונתן לאנושיות בסיס טהור ונשגב לחייה הרוחניים". ככל שהאנושות מתרחקת ממקור זה היא מתדרדרת, ובעתיד היא עומדת להתקרב מחדש לאותו מקור. האנושות שתרבותה סוטה מדרך הישר, הנגועה "באיבה ותחרות ובכל חולי וקצף", המתחכמת ומתרחקת מהפשטות והתום תחזור אל רגשה הטבעי. הטהרה והקדושה האופפות את המקדש ישפיעו את השפעתן על כל אומות העולם. "במקום אחד במלוא התבל כדאי לה לאנושות לראות את עצמה בתומת ילדותה... אין קץ לעונג השירה אשר תתחולל בכל העולם הנעור לרגלי המחזה הנשגב הזה... רק סכל ואין לב.. יוכל לחפוץ ליתן כחל ושרק של התרבות החדשה הלקויה... באיבה ותחרות ובכל חלי וקצף, על גלי ים החיים הבריאים ועתיקים הללו... הכל ישמח דווקא במחזה הנאור הטבעי... שהוא מנהיר דווקא אז את כל שלל צבעי אורותיו ומפזרם בישראל ועל עם רב."
אנו שזכינו לחיות בארץ הקודש ולראות בתקומתו המופלאה של עם ישראל, חשים לפעמים מבוכה נוכח שטף הגלים של תרבות המערב הקלוקלת, הנראה כמאיים על המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. דברי הרב מחזקים בליבנו את הביטחון שגלים עכורים אלו יחלפו, ועם ישראל יתייצב במהרה על הדרך העולה בית אל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
