ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
יש כאלה שהחג עבורם הוא יום חופש, נופש, יום מנוחה, יום פנוי לבילויים, הם ילכו לבלות את היום הזה ברחצה בים, או בפיקניק באחת החורשות. יום זה יעבור בלי להשאיר אצלם רושם מיוחד.
ויש כאלה שחג השבועות, יום מתן-התורה, הוא להם יום של התרוממות רוחנית, יום של לימוד תורה, יום של רענון הזיכרון של מעמד הר-סיני. ליום זה מתכוננים ומצפים מחג-הפסח. סופרים ספירת-העומר ומתקדמים בכל יום לקראת היום הגדול - יום מתן-תורה. ביום זה ירבו בלימוד התורה ובשמחת החג ובהלל ובהודאה, והוא ישאיר בליבם של אלו רושם עמוק לימים הבאים.
והלב שואל, מתי יבוא היום שעמינו כולו ישוב לחוג את החג הזה באופן שלם, מלא, בהתרוממות ושמחה? הלב שואל וגם מאמין שכל העם ישוב לאמונתו. עם ישראל עם גדול הוא, אינו מסתפק בשאיפות קטנות. הוא צמא לגדולה, הוא אינו יכול להסתפק בשאיפות ואידיאלים אנושיים. הוא צמא לגדולה, הוא צמא לאלוקים. רק בתורה האלקית הוא ימצא את מבוקשו. רק בה הוא יוכל לרוות את הצימאון הנשמתי שלו.
אם בעבר היה רושם, שאלו שהתרחקו מהתורה, מאמצים להם דרך אחרת, אידיאלים אחרים - אלטרנטיביים, היום המצב אינו כזה. האידיאלים האחרים פשטו את הרגל, איבדו את ערכם, ואותם שהאמינו בהם, מאוכזבים מהם.
לפני כמה שנים, התקיימה סדרה של מפגשים בין אנשי אמונה מההתנחלויות לבין חברי קיבוצים חילוניים מאזור בית-שאן, מפגשים שמטרתם היתה להכיר אלו את אלו, ולהציג אלו בפני אלו את דעותיהם. סוכם שבמפגש הראשון תציג קבוצה אחת את דעותיה ובמפגש השני הקבוצה השנייה, וכן חוזר חלילה. הגישה של כולם היתה כנה, מתוך רצון אמיתי לשמוע ולהכיר, ומתוך נכונות ללמוד אלו מאלו את מעלותיהם.
כעבור פגישות מועטות, התברר שלאנשי הקיבוצים לא הייתה דרך שהם רוצים להציג. והם ביקשו לשמוע את דרך האמונה, להכיר, לשאול. בין חברי הקיבוצים היו מורים ואנשי חינוך.
כן, זוהי המציאות - אין לעם ישראל דרך אחרת. הרחוקים מאמונה מודים שהם במשבר אידיאולוגי. הם אומרים: הדרך שניסינו ללכת בה, איננה מושכת עוד. רעיונות השיתוף והשוויון של הקיבוץ - סר חינם מעליהם. הם אומרים בכנות: עלינו לבחון את דרכינו, במה טעינו, מה צריך לתקן.
יש מאמינים שהחיפושים האלו יובילו בסופו של דבר את כולם לדרך האמונה, כי בלי שאיפה שמטפסת ועולה לגובה עליון על-אנושי, אי-אפשר. אמנם חיפושי-הדרך, הלבטים הרציניים, הביקורת, יביאו לתפיסה עמוקה יותר של אמונה, לאמונה טהורה, לאמונה זכה ובהירה, ויתברר למפרע שהכל היה לטובה. יתברר שהמשברים הרוחניים היו לטובה.
לקראת חג-השבועות חג מתן-תורה, זה הזמן להתחדשות. לחדש את הברית בין ישראל לד'. חג השבועות יכול להיות חג של קבלת התורה מחדש לכולנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
