ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
יש כאלה שהחג עבורם הוא יום חופש, נופש, יום מנוחה, יום פנוי לבילויים, הם ילכו לבלות את היום הזה ברחצה בים, או בפיקניק באחת החורשות. יום זה יעבור בלי להשאיר אצלם רושם מיוחד.
ויש כאלה שחג השבועות, יום מתן-התורה, הוא להם יום של התרוממות רוחנית, יום של לימוד תורה, יום של רענון הזיכרון של מעמד הר-סיני. ליום זה מתכוננים ומצפים מחג-הפסח. סופרים ספירת-העומר ומתקדמים בכל יום לקראת היום הגדול - יום מתן-תורה. ביום זה ירבו בלימוד התורה ובשמחת החג ובהלל ובהודאה, והוא ישאיר בליבם של אלו רושם עמוק לימים הבאים.
והלב שואל, מתי יבוא היום שעמינו כולו ישוב לחוג את החג הזה באופן שלם, מלא, בהתרוממות ושמחה? הלב שואל וגם מאמין שכל העם ישוב לאמונתו. עם ישראל עם גדול הוא, אינו מסתפק בשאיפות קטנות. הוא צמא לגדולה, הוא אינו יכול להסתפק בשאיפות ואידיאלים אנושיים. הוא צמא לגדולה, הוא צמא לאלוקים. רק בתורה האלקית הוא ימצא את מבוקשו. רק בה הוא יוכל לרוות את הצימאון הנשמתי שלו.
אם בעבר היה רושם, שאלו שהתרחקו מהתורה, מאמצים להם דרך אחרת, אידיאלים אחרים - אלטרנטיביים, היום המצב אינו כזה. האידיאלים האחרים פשטו את הרגל, איבדו את ערכם, ואותם שהאמינו בהם, מאוכזבים מהם.
לפני כמה שנים, התקיימה סדרה של מפגשים בין אנשי אמונה מההתנחלויות לבין חברי קיבוצים חילוניים מאזור בית-שאן, מפגשים שמטרתם היתה להכיר אלו את אלו, ולהציג אלו בפני אלו את דעותיהם. סוכם שבמפגש הראשון תציג קבוצה אחת את דעותיה ובמפגש השני הקבוצה השנייה, וכן חוזר חלילה. הגישה של כולם היתה כנה, מתוך רצון אמיתי לשמוע ולהכיר, ומתוך נכונות ללמוד אלו מאלו את מעלותיהם.
כעבור פגישות מועטות, התברר שלאנשי הקיבוצים לא הייתה דרך שהם רוצים להציג. והם ביקשו לשמוע את דרך האמונה, להכיר, לשאול. בין חברי הקיבוצים היו מורים ואנשי חינוך.
כן, זוהי המציאות - אין לעם ישראל דרך אחרת. הרחוקים מאמונה מודים שהם במשבר אידיאולוגי. הם אומרים: הדרך שניסינו ללכת בה, איננה מושכת עוד. רעיונות השיתוף והשוויון של הקיבוץ - סר חינם מעליהם. הם אומרים בכנות: עלינו לבחון את דרכינו, במה טעינו, מה צריך לתקן.
יש מאמינים שהחיפושים האלו יובילו בסופו של דבר את כולם לדרך האמונה, כי בלי שאיפה שמטפסת ועולה לגובה עליון על-אנושי, אי-אפשר. אמנם חיפושי-הדרך, הלבטים הרציניים, הביקורת, יביאו לתפיסה עמוקה יותר של אמונה, לאמונה טהורה, לאמונה זכה ובהירה, ויתברר למפרע שהכל היה לטובה. יתברר שהמשברים הרוחניים היו לטובה.
לקראת חג-השבועות חג מתן-תורה, זה הזמן להתחדשות. לחדש את הברית בין ישראל לד'. חג השבועות יכול להיות חג של קבלת התורה מחדש לכולנו.
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לפנות למקובלים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
להתיחס בכבוד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
