ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בימינו, יש מנהיגים השואפים לחולל שינוי משמעותי בעולם או להצטלם בהסכם שלום, ובכך לזכות לתהילת נצח. (מסתמא, יש כעת בעולם העליון גם כמה מנהיגים שמתחרטים על התצלומים המנציחים את 'ההסכמים המהוללים' שהם המיטו על העולם).
בפשטות, שאיפת הנצח נובעת מיסוד טוב בנפש, האדם רוצה להידמות לבוראו הנצחי. לפיכך, אם יתבונן האדם על המדרגות האחרות שקיימות בבריאה, הוא עשוי להסמיק מבושה.
כידוע, מדרגות הבריאה הם – דומם, צומח, חי, מדבר (דצח"ם). כל דרדק יודע, שאדם המדבר גבוה מכולם, בעלי חיים אחריו, צומח פחות מבעלי החיים, והדומם חותם את הרשימה. והנה, למרבה ההפתעה, ככל שהמדרגה נמוכה יותר כך היא נצחית יותר. האדם חי תקופה מוגבלת, ואחרי פטירתו – גופו כלה. בעלי החיים גם הם חיים פרק זמן קצוב, כל אחד לפי טבעו, וכלים אחרי מותם. ובכל זאת – עורם, שהוא החלק הנמוך והפחות 'חי' שבהם, יכול להישמר לשנים רבות בתהליך שימור פשוט.
הצומח, יכול להחזיק מעמד לתקופות ארוכות. יש בעולם עצים בני למעלה מ- 4000 שנה. גם אחרי גדיעתו של העץ, אפשר בקלות להופכו לקרש, שיחזיק מעמד זמן רב. ובכל זאת – רוב העצים הולכים לעולמם בגיל צעיר. הדומם, מאריך ימים יותר מכולם. אבן או מתכת, פשוט מתקיימים שנים רבות.
נשאלת השאלה – הכיצד זוכות דווקא מדרגות הבריאה הנמוכות למעלת ה'נצח' האלוקי?
דומה, שהתשובה נעוצה בכלל היסודי, שהטוב והרע הם שני קטבים של אותה נקודה. כשם שחיי נצח יכולים להיות ביטוי לנקודת מפגש עם אלוקים, כך הם יכולים להוות את הגורם המרחיק ביותר מאלוקים. אצל כולנו, התחושה שאנו זמניים ובני חלוף בעולם, מעוררת אותנו לחשיבה על מהות החיים, ומכאן קצרה הדרך לחיפוש קרבת אלוקים. מי שחי חיי נצח, יכול להיכנס לאשליה שבכוחו לחיות מבלעדי האלוקים.
בשחר ימי הבריאה, טרם החטא, יכול היה גם האדם לאכול מעץ החיים ולחיות לנצח. (וכך גם ישראל לאחר מעמד הר סיני, בטרם חטאו בעגל – ע"ז ה.). אולם משחטא, חיי הנצח הללו היו מרחיקים אותו מהאלוקים במקום לקרבו, ונסתמה ממנו הדרך לעץ החיים. מדרגות הבריאה הנמוכות נותרו להאריך ימים, דווקא מפני ריחוקם מהאלוקים. למעשה – הם מאריכי ימים לא מפני שהם חיים, אלא מפני שהם מתים מתחילתם. בעולם – גוף יכול לחיות מכוח הנשמה, שהיא החיבור שלנו לאלוקים (חלק אלוק' ממעל) רק לזמן קצוב, ורק עצמים דוממים שהם מתים במהותם, יכולים להאריך ימים. לכן, גם הצומח מאריך ימים בעיקר כשהוא כרות ומת.
עניין זה מבליט בפנינו את גודל מעלת המשכן והמקדש, שבפרשיותיו אנו עסוקים כעת. המשכן נבנה מדומם (זהב, כסף ועוד), צומח (עצי שיטים) ועורות בעלי החיים. כביכול – הרבדים הנמוכים בבריאה, וכאמור – מהחי לקחו רק את ה'קליפה', העור, החלק ה'מת' שבו. רק רבדים אלו יכולים להשתמר לאורך זמן, ולהוות חומר בניה ועוד.
אולם במקדש, מקום קרבת האלוקים, (מקום התיקון לחטא העגל), רבדים אלו נשארו בנחיותם ויחד עם זאת התעלו והפכו מ'מתים' ל'חיים'. הדומם הפך לצומח חי ופעיל - גפן זהב (דומם) הייתה במקדש, והייתה פורחת ומוציאה אשכולות, וכשנכנסו נכרים להיכל יבשה (יומא כא). המקדש נקרא 'בית יער הלבנון', כי הקרשים שממנו היה עשוי, שבו ופרחו כמקל אהרון, והבית היה נראה כיער.
ולעתיד לבוא, יצאו מים חיים מירושלים, וריפאו את ים המלח- ים המוות (ומלח שורף ו'ממית' את האדמה בה נמצא, אך הוא גם משמר דברים לנצח – "ברית מלח עולם"), "וחי כל אשר יבוא שם הנחל". במהרה בימינו אמן
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















