ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מפרש רש"י "וישמע הכנעני - שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכו', כדאיתא בר"ה (דף ג,א). ועמלק מעולם רצועת מרדות לישראל, מזומן בכל עת לפורענות". וכן נאמר (במדבר פרק לג) "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ופרש"י "וישמע הכנעני - כאן למדך שמיתת אהרן היא השמועה, שנסתלקו ענני הכבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל, לפיכך חזר וכתבה".
לכאורה הסברו של רש"י מיותר, התורה עצמה פירשה מה שמועה שמע ובא "כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים" על מנת לכבוש את הארץ, ולכן יצא נגדם למלחמה!? אלא שרש"י בא לענות על קושי גדול, כיצד העיז הכנעני מלך ערד לצאת למלחמה נגד ישראל, בעוד שידוע שעמי כנען פחדו מפני ישראל, כפי שנאמר בשירת הים "חיל אחז יושבי כנען", וכמו ששמעו המרגלים ששלח יהושע מפי רחב ביריחו (יהושע פרק ב) "...וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם". ולכן באו חז"ל והעמיקו חקור מה השמועה מכוחה התעצם הכנעני להלחם בישראל, ותירצו - ששמע שנסתלקו ענני הכבוד שהגנו על ישראל, (למדו זאת מסמיכות הפרשיות) והם היו גם סימן להנהגה נסית, ומשנסתלקו ענני הכבוד, הבינו שמעתה החלה הנהגה טבעית, והם יוכלו לנצחם 1 .
חז"ל זיהו את הכנעני הזה כעמלק. וז"ל רש"י "יושב הנגב - זה עמלק, שנאמר (במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב. ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי ". יש הרבה סימני היכר המוכחים זאת. כיצד הגיעו למקום זה להלחם עם ישראל, הלא הם גרים בערד אשר בעבר הירדן המערבי (כפי הנראה מספר יהושע)? אלא שזה דרכו תמיד "עמלק – עמ - לק" שעף ממרחקים להלחם בישראל (כמבואר במדרש), כפי שעשה ביציאתם ממצרים, וכן עשה גם עתה 2 .
"דרך האתרים" מפרש רש"י שני פרושים " דרך הנגב שהלכו בה המרגלים שנאמר (במדבר יג, כב) ויעלו בנגב. דבר אחר: דרך האתרים - דרך התייר הגדול הנוסע לפניהם, שנאמר (במדבר י, לג) דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה ".
לפי פירוש ראשון באה התורה להסביר כיצד העיז להלחם בהם, וזאת לאחר שהוא הלך בעקבות המרגלים, ונוכח לדעת מה גורם לכך שלא יוכלו להיכנס לארץ, והמעפילים לעלות ההרה יוכו עד החורמה, והסיבה לכך בגלל שהמרגלים חזרו עם המסר "ונהי בעינינו כחגבים וכן הינו בעינינו", ונפל פחד עמי כנען עליהם, וכך נגזרה הגזרה שיישארו במדבר.
ולפי פירוש שני ברש"י, הזכיר את ארון ברית ה' שהוא התייר הגדול שמדריכם בדרך, שפתי חכמים מסביר את הקשר בין העובדה שנסתלקו ענני הכבוד וארון ה', בכך שענני הכבוד כסו את הארון, וכיון שנסתלקו - נתגלה להם ארון ברית ה'. ונראה לפרש באופן אחר, שענני הכבוד הם התייר הגדול, כיון שענן הכבוד היה נוסע לפניהם להנחותם הדרך, ועתה שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד, לא היה להם "תייר הגדול" שיכוון את דרכיהם. נוסף לכך, חז"ל דייקו מהמקראות שלאחר מיתת אהרן ישראל פחדו להיכנס בעורכי המלחמה וחזרו לאחוריהם שמונה מסעות, וכך נאמר במדרש (במ"ר פרשה יט) "וישמע הכנעני מלך ערד, אתה מוצא כשמת אהרן יצא עליהם עמלק וחזרו לאחוריהם ז' מסעות שנא' (דברים י) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן וכי שם מת אהרן, והלא בהר ההר מת שנא' וימת אהרן שם בראש ההר, הפסוקים מוכיחים שהן שבע מסעות לאחור ללמדך שחזרו לאחוריהם".
לפי האמור במדרש, הם חזרו לאחוריהם לפני המלחמה עם הכנעני, וזה היה הדבר שהמס את לבבם ואמרו "נתנה ראש ונשובה מצרימה". וכשראה זאת הכנעני - העמלקי, שרפו ידיהם יצאו נגדם למלחמה. כפי שיצא למלחמה הקודמת "ברפידים" - שרפו ידיהם מדברי תורה".
"וישב ממנו שבי - אינה אלא שפחה אחת", וזה כוחו של עמלק להלחם כנגד מעוטי יכולת כאותה שפחה אחת, או "הנחשלים אחריך" באמונה ובמעש שפלטן הענן.
ואז ישראל חוזר בתשובה ומתקן את אשר קלקלו אבותם בזמן המרגלים, ומתחזקים באמונה בה' "וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם: וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה:".
והנה לאחר חטא המרגלים נאמר (במדבר פרק יד) "וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה: וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה". גם שם הם נפגשו עם הכנעני שהוא עמלק, ושם עמלק ניצח אותנו עד חורמה, וכאן אנו ניצחנו אותו עד החורמה. אז נאמר להם שלא יצליחו לנצחו "והיא לא תצלח", וכאן הגיע הזמן של הגאולה והכניסה לארץ ולכן זכו שהיא תצלח.
^ 1 השווה לרש"י (שמות פרק יח פסוק א) "וישמע יתרו - מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק", גם שם כתוב במפורש מה שמע יתרו "את כל אשר עשה אלקים לישראל וגו' ", ובכל זאת שאלו "מה שמועה שמע ובא?", כדי להעמיק בדבר מה המסר המיוחד שמשך אותו לבוא להתדבק בישראל.
^ 2 הרמב"ן עומד על השאלה מתי כבשו את ארצו של מלך ערד, שהיה בעבר הירדן המערבי, ומספר יהושע נראה שרק בימיו מכבש, עיי"ש.
^ 2 הרמב"ן עומד על השאלה מתי כבשו את ארצו של מלך ערד, שהיה בעבר הירדן המערבי, ומספר יהושע נראה שרק בימיו מכבש, עיי"ש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
