ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מפרש רש"י "וישמע הכנעני - שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכו', כדאיתא בר"ה (דף ג,א). ועמלק מעולם רצועת מרדות לישראל, מזומן בכל עת לפורענות". וכן נאמר (במדבר פרק לג) "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ופרש"י "וישמע הכנעני - כאן למדך שמיתת אהרן היא השמועה, שנסתלקו ענני הכבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל, לפיכך חזר וכתבה".
לכאורה הסברו של רש"י מיותר, התורה עצמה פירשה מה שמועה שמע ובא "כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים" על מנת לכבוש את הארץ, ולכן יצא נגדם למלחמה!? אלא שרש"י בא לענות על קושי גדול, כיצד העיז הכנעני מלך ערד לצאת למלחמה נגד ישראל, בעוד שידוע שעמי כנען פחדו מפני ישראל, כפי שנאמר בשירת הים "חיל אחז יושבי כנען", וכמו ששמעו המרגלים ששלח יהושע מפי רחב ביריחו (יהושע פרק ב) "...וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם". ולכן באו חז"ל והעמיקו חקור מה השמועה מכוחה התעצם הכנעני להלחם בישראל, ותירצו - ששמע שנסתלקו ענני הכבוד שהגנו על ישראל, (למדו זאת מסמיכות הפרשיות) והם היו גם סימן להנהגה נסית, ומשנסתלקו ענני הכבוד, הבינו שמעתה החלה הנהגה טבעית, והם יוכלו לנצחם 1 .
חז"ל זיהו את הכנעני הזה כעמלק. וז"ל רש"י "יושב הנגב - זה עמלק, שנאמר (במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב. ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי ". יש הרבה סימני היכר המוכחים זאת. כיצד הגיעו למקום זה להלחם עם ישראל, הלא הם גרים בערד אשר בעבר הירדן המערבי (כפי הנראה מספר יהושע)? אלא שזה דרכו תמיד "עמלק – עמ - לק" שעף ממרחקים להלחם בישראל (כמבואר במדרש), כפי שעשה ביציאתם ממצרים, וכן עשה גם עתה 2 .
"דרך האתרים" מפרש רש"י שני פרושים " דרך הנגב שהלכו בה המרגלים שנאמר (במדבר יג, כב) ויעלו בנגב. דבר אחר: דרך האתרים - דרך התייר הגדול הנוסע לפניהם, שנאמר (במדבר י, לג) דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה ".
לפי פירוש ראשון באה התורה להסביר כיצד העיז להלחם בהם, וזאת לאחר שהוא הלך בעקבות המרגלים, ונוכח לדעת מה גורם לכך שלא יוכלו להיכנס לארץ, והמעפילים לעלות ההרה יוכו עד החורמה, והסיבה לכך בגלל שהמרגלים חזרו עם המסר "ונהי בעינינו כחגבים וכן הינו בעינינו", ונפל פחד עמי כנען עליהם, וכך נגזרה הגזרה שיישארו במדבר.
ולפי פירוש שני ברש"י, הזכיר את ארון ברית ה' שהוא התייר הגדול שמדריכם בדרך, שפתי חכמים מסביר את הקשר בין העובדה שנסתלקו ענני הכבוד וארון ה', בכך שענני הכבוד כסו את הארון, וכיון שנסתלקו - נתגלה להם ארון ברית ה'. ונראה לפרש באופן אחר, שענני הכבוד הם התייר הגדול, כיון שענן הכבוד היה נוסע לפניהם להנחותם הדרך, ועתה שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד, לא היה להם "תייר הגדול" שיכוון את דרכיהם. נוסף לכך, חז"ל דייקו מהמקראות שלאחר מיתת אהרן ישראל פחדו להיכנס בעורכי המלחמה וחזרו לאחוריהם שמונה מסעות, וכך נאמר במדרש (במ"ר פרשה יט) "וישמע הכנעני מלך ערד, אתה מוצא כשמת אהרן יצא עליהם עמלק וחזרו לאחוריהם ז' מסעות שנא' (דברים י) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן וכי שם מת אהרן, והלא בהר ההר מת שנא' וימת אהרן שם בראש ההר, הפסוקים מוכיחים שהן שבע מסעות לאחור ללמדך שחזרו לאחוריהם".
לפי האמור במדרש, הם חזרו לאחוריהם לפני המלחמה עם הכנעני, וזה היה הדבר שהמס את לבבם ואמרו "נתנה ראש ונשובה מצרימה". וכשראה זאת הכנעני - העמלקי, שרפו ידיהם יצאו נגדם למלחמה. כפי שיצא למלחמה הקודמת "ברפידים" - שרפו ידיהם מדברי תורה".
"וישב ממנו שבי - אינה אלא שפחה אחת", וזה כוחו של עמלק להלחם כנגד מעוטי יכולת כאותה שפחה אחת, או "הנחשלים אחריך" באמונה ובמעש שפלטן הענן.
ואז ישראל חוזר בתשובה ומתקן את אשר קלקלו אבותם בזמן המרגלים, ומתחזקים באמונה בה' "וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם: וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה:".
והנה לאחר חטא המרגלים נאמר (במדבר פרק יד) "וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה: וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה". גם שם הם נפגשו עם הכנעני שהוא עמלק, ושם עמלק ניצח אותנו עד חורמה, וכאן אנו ניצחנו אותו עד החורמה. אז נאמר להם שלא יצליחו לנצחו "והיא לא תצלח", וכאן הגיע הזמן של הגאולה והכניסה לארץ ולכן זכו שהיא תצלח.
^ 1 השווה לרש"י (שמות פרק יח פסוק א) "וישמע יתרו - מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק", גם שם כתוב במפורש מה שמע יתרו "את כל אשר עשה אלקים לישראל וגו' ", ובכל זאת שאלו "מה שמועה שמע ובא?", כדי להעמיק בדבר מה המסר המיוחד שמשך אותו לבוא להתדבק בישראל.
^ 2 הרמב"ן עומד על השאלה מתי כבשו את ארצו של מלך ערד, שהיה בעבר הירדן המערבי, ומספר יהושע נראה שרק בימיו מכבש, עיי"ש.
^ 2 הרמב"ן עומד על השאלה מתי כבשו את ארצו של מלך ערד, שהיה בעבר הירדן המערבי, ומספר יהושע נראה שרק בימיו מכבש, עיי"ש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














