(מה. במשנה – מה: 9-)

המשך מצוות הערבה במקדש

א. זקיפת הערבה

• לקחו ערבות ממוצא


• הערבות היו גבוהות 11 אמה, והעמידו אותם על יסוד המזבח, וכך עברו את גג המזבח ב2 אמות.


• רמז לזה בפסוק – "איסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח".

ב. נושאים אגביים –

A. עוד שתי דרשות על "איסרו חג", מי שעושה –

1. ארבעת המינים (איסרו – אגד, עבותים – הדס)


2. ר' ירמיה-רשב"י - סעודה (עבותים)


3. כל המצוות צריך לקיים כדרך גדילתן (עצי שיטים עומדים)

מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב קרבן.

B. עוד מימרות של ר' ירמיה – רשב"י -

(עוד שתי דרשות על זה – שהקרש מעמיד (מחזיק) את הזהב, שהקרשים יחזיקו מעמד לעולם.

1. הזכויות שלו ושל בנו יכולה לפטור את העולם מן הדין מבריאת העולם ועד ימיהם.


2. בני עלייה הם מועטים, ואולי רק שניים – הוא ובנו.

והרי רבא אמר שיש 18000? זה לא באספקלריא מאירה.

והרי אביי אמר שיש ל"ו צדיקים שמקבלים פני שכינה? צריכים לבקש רשות.

ג. המשך מצוות ערבה

• תקעו והריעו ותקעו, והקיפו את המזבח (כל יום 1, בשביעי – 7)


• אמרו "אנא ה' הושיעה נא" / ר"י - "אני והו הושיעה נא".


• כשנפרדו אמרו – "יופי לך מזבח", ר"א – "לי-ה ולך מזבח".

קשה על ר"א - הרי זה שיתוף של ה' והמזבח באותו שבח?

תשובה – זה לא אותו שבח, אלא לה' מוגדים ולמזבח משבחים.

• לרי"ח בן ברוקה – היו חובטים בקרקע חריות (ענפי) דקל.

מקור –

1. רב הונא " כפות" – לשון רבים (ורבנן – הכתיב הוא כפת).


2. ר' לוי – לסמל שכמו שבתמר יש לב אחד (שרף רק בגזע), כך לעמ"י לב אחד לקב"ה.