ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- במהלך השירות
- מדורים
- רביבים
מפקדי הבסיס חושבים כנראה שאם התפילה חשובה לדתיים, ראוי להם שיקומו שעה קודם. אולם אסור להתייחס כך לנושא התפילה. כל דבר חשוב צריך לקבל את היחס הנאות. כאשר אין ברירה, אכן הכל צריך לעמוד על האידיאל ומסירות הנפש. אבל בחיי היום יום אין להעמיד אנשים בפני ניסיונות קשים, גם לא לשם מטרות נעלות כמו תפילה. להפך, כדי לקיים את הערכים החשובים בחיינו, יש ליצור למענם את התנאים הטובים ביותר.
קציני צה"ל הבכירים יודעים שאם משכורתם היתה משכורת מינימום, כמעט ולא היו קצינים טובים לצה"ל. ולכאורה מדוע זה כך, הלא קציני צה"ל ודאי מבינים היטב את ערך שירותם הצבאי ואת תרומתם העצומה לביטחון המדינה, ואם כן מדוע שלא ישרתו תמורת משכורת נמוכה או ממוצעת?
אלא שכאמור, אין לסמוך על מסירות אידיאליסטית שהיא לבדה תחזיק את הערכים החשובים והחיוניים.
צוערי קורס קצינים נמצאים בלחץ של אימונים ומבחנים. הצוערים הדתיים צריכים להתחרות בחבריהם שאינם מתפללים, ויש להם עוד כשעה ביום לחזרות למבחנים. קשה מאוד בתוך כל זה לתאם בכל יום זמן תפילה מיוחד, בהתאם לסדר היום המשתנה. וגם השכמה שעה קודם היא לעיתים דרישה שכמעט ולא ניתן לבצעה.כדי לתת כבוד לתפילה, צריכים לסדר לה זמן קבוע. אשמח לספר לכם שהמצב השתנה לטובה.
תפילת מנחה בסיום טכס השבעה בחטיבת לגולני
ועוד בעניין צבא ותפילה. לפני כחודשיים הזדמנתי להשבעת טירונים של חטיבת גולני. הטכס היה מרגש. דברי הרב הצבאי היו הטובים ביותר מבחינה ערכית וספרותית. כהורים לבן בכור, בן ישיבה, שזוכה להתחיל לקיים את המצווה נוראת ההוד, התרגשנו מאוד. התפללנו בליבנו שה' ישמור את חיילינו וישובו כולם לביתם בריאים ושלמים, כשעטרת ניצחון בראשם.
מה מתאים יותר מלהתפלל מנחה בתום הטכס, במיוחד שהטכס נגמר בשעות בין הערביים. דתיים רבים היו בקהל. בטכס השתתפו שתי מחלקות של ישיבות הסדר, ועוד דתיים רבים ממחלקות אחרות ומהסיירת. ניתן היה לארגן מניין גדול מאוד. חשבתי שהיה ראוי שהצבא יארגן בסיום הטכס תפילה מסודרת באמצע מגרש המסדרים, תוך הצעת סידורים למתפללים.
במקום זאת הודיעו לציבור לצאת מהאזור ולרדת לאזור המנגלים והמסעדות. שם, בתוך הערבוביא הדחוסה והעשנה, לא היה שייך להתפלל. תוך כדי יציאת הקהל התארגנו מספר מניינים. כיוון שלא ניתן היה לקבץ את כולם, חלק איחרו, חלק התארגנו להקמת עוד כמה מניינים, ובתוך כל זאת איזה רס"ר עצבני החל לצעוק ברמקול שעל כולם לפנות את הרחבה. קשה היה להתרכז בתפילה. החזנים היו צריכים לצעוק כדי שמישהו יוכל לשומעם למרות צעקות הרס"ר.
האמת, קצת קנאתי בחטיבות אחרות שעורכות את טכסיהן ליד הכותל. שם זוכים כל ההורים להתקרב אל שריד בית מקדשנו ולהתפלל לידו. אם לזה לא זכינו אנו, הורי גולני, לפחות שיארגנו תנאים לעריכת תפילה מכובדת. הרי ידוע שגם ביום זה החמה עומדת לשקוע, והאנשים לא יספיקו להגיע לבתי הכנסת לתפילת מנחה.
להמשך הדיון
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














