ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"קול דודי הנה זה בא, מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. כי הנה הסתו עבר, הגשם חלף הלך לו. הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו". (שיר השירים פרק ב')
ביום עצמאותנו התחלנו את עונת הטיולים שנמשכת עד אחרי חגי תשרי. בטיולים אנו אורזים את כל מה שנצרך למשפחה ובוודאי שחושבים גם על כל אחד ואחת מהילדים. הנסיעה מתחילה, וכצפוי - בדרך כלל לא כולם רגועים. ומהי תרופת הפלא למצב הלא כל כך נעים שנוצר? צ'ופרים! זה ירגיע אותם לפחות לכמה דקות... ארטיקים, גלידות, סוכריות, תפוצי'פס, שוקולדים , סוכריות גומי, טופי, לקקנים, במבה, ביסלי, ביגלה וכן על זו הדרך...
חלק גדול מהממתקים מיוצרים בחו"ל, פעמים רבות עם הכשרים שכלל אינם מוכרים לנו. ביחס למקצתם, כבר מזמן פרסמה הרבנות הראשית לישראל שהם הכשרים פיקטיביים או מזוייפים לגמרי. חלק אחר מרשימה ארוכה זו, עומד ברף כשרות פשוט ונמוך - סטנדט כשרות שחלק גדול מהציבור נמצא למעלה ממנו. הבעיה היא, שכשהדברים מגיעים למיני מתיקה ולסוכריות - רבים מקלים בכך, כי חלקו אותם בתלמוד התורה או ביום הולדת, או בגלל שזרקו אותם בשבת חתן והילדים כבר אספו מהם. לפעמים עולה גם הטיעון ש"לילדים מותר להקל". במקרים רבים, פועל כח ההרגל, וחטיף מוכר מוחזק ככשר ואנו קונים אותו בלי להסתכל על הכשרות שלו. דוגמא טובה לכך הוא המנטוס - הכשר באמת, ואף כשר למהדרין - אבל רק אם הוא יוצר בהולנד תחת ההכשר של הרבנות הולנד המופיע עם אישור הרבנות הראשית לישראל. מצד שני, יש גם מנטוס המיוצר באינדונזיה, כשעליהם לא רשום שום מידע כשרותי - מאחר שהם באמת אינם כשרים.
חוסר תשומת הלב יכול להביא לתקלה.
כדאי להתרגל להביט היטב על האותיות הקטנות של מה שאנחנו מתכננים לקנות, עוד לפני שאנחנו מכניסים אותו לעגלת הסופר, ובוודאי לפני שאנחנו מכניסים אותו לפה. זה יכול לחסוך עוגמת נפש רבה ואי נעימות מאיתנו ומכל המשפחה. נזכה לקיץ מתוק ובריא ולגאולה שלמה בקרוב!
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
