ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
הָאֱמוּנָה אֵינָהּ לֹא שֵׂכֶל וְלֹא רֶגֶשׁ, אֶלָּא גִּלּוּי עַצְמִי* הַיּוֹתֵר יְסוֹדִי שֶׁל מַהוּת הַנְּשָׁמָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַדְרִיךְ אוֹתָהּ* בִּתְכוּנָתָהּ. האמונה נמצאת במהות הנשמה
וּכְשֶׁאֵין מַשְׁחִיתִים אֶת דַּרְכָּהּ הַטִּבְעִי לָהּ, אֵינֶנָּה צְרִיכָה לְשׁוּם תֹּכֶן אַחֵר לְסַעֲדָהּ*, אֶלָּא הִיא מוֹצְאָה בְּעַצְמָהּ אֶת הַכֹּל.
בְּעֵת הֵחָלֵשׁ אוֹרָהּ, אָז בָּא הַשֵּׂכֶל וְהָרֶגֶשׁ לְפַנּוֹת לְפָנֶיהָ דֶּרֶךְ. וְגַם אָז צְרִיכָה הִיא לָדַעַת אֶת עֶרְכָּה, שֶׁלֹּא מְשָׁרְתֶיהָ* – הַשֵּׂכֶל וְהָרֶגֶשׁ – הֵם הִנָּם עַצְמוּתָהּ. וּכְשֶׁתִּהְיֶה קְבוּעָה בְּאֵיתָן מוֹשָׁבָהּ, אָז יַצְלִיחוּ הַשֵּׂכֶל וְהָרֶגֶשׁ בְּפִנּוּי הַדֶּרֶךְ וּבְהַמְצָאַת הָאֶמְצָעִים הַשִּׂכְלִיִּים וְהַמּוּסָרִיִּים הַמְסַקְּלִים אֶת הַמִּכְשׁוֹלִים מֵעַל דַּרְכָּהּ.
הַהִסְתַּכְּלוּת הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל הָאֱמוּנָה – שֶׁהִיא חֵלֶק ד' בְּעַצְמָהּ* – הוּא הָאוֹר* שֶׁל הַנְּבוּאָה, וּבְרֶדֶת הַמַּדְרֵגָה – שִׁפְעַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּשֶׁגַּם אֵלֶּה* יוֹרְדִים לִפְעָמִים* וּמִתְאַחִים* עִם הַשֵּׂכֶל וְהָרֶגֶשׁ בְּדַרְכֵי גִּלּוּיֵיהֶם. האמונה ואור הנבואה
צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְנוֹת אֶל ה' יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם שֵׂכֶל וּבְשׁוּם רֶגֶשׁ, וְקַל וָחֹמֶר בְּשׁוּם חוּשׁ, כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, וּתְפִלָּה הִיא אֱמוּנָה, וְיִרְאָה וְאַהֲבָה הִנָּם גַּם כֵּן גִּלּוּיִים שֶׁל הָאֱמוּנָה. וּמַה שֶּׁאוֹמְרִים* חוּשׁ הָאֱמוּנָה אוֹ רֶגֶשׁ הָאֱמוּנָה, וְקַל וָחֹמֶר אִם נֹאמַר מַדַּע הָאֱמוּנָה וְשֵׂכֶל הָאֱמוּנָה, הֵם דְּבָרִים שֶׁל שֵׁמוֹת מֻשְׁאָלִים לְבַד, כִּי עַצְמוּת הָאֱמוּנָה אֵינָהּ שׁוּם דָּבָר מֵהֶם, כִּי אִם עֶלְיוֹנָה מִכָּל אֵלֶּה, שֶׁאֵין בָּהּ מַחְסוֹר מִכֹּל, שֶׁכּוֹלֶלֶת בְּאַחְדוּת וּשְׁלֵמוּת עֶלְיוֹנָה אֶת הַתַּמְצִית הַיּוֹתֵר מֻבְחָר וְחָזָק מִכָּל הַנַּ"ל. פנייה אל ה' היא האמונה
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
15 - ישראל ואומות העולם חלק ה'
16 - אמונה חלק א'
17 - אמונה חלק ב'
טען עוד
___________________________________
גִּלּוּי עַצְמִי – הופעה, יציאה אל הפועל. לְהַדְרִיךְ אוֹתָהּ – לסייע ולכוון את גילוי האמונה להופיע בצורה טובה ומזוקקת. לְסַעֲדָהּ – לעזור לה. מְשָׁרְתֶיהָ – הכלים המסייעים לכישרון האמונה להתגלות. שֶׁהִיא חֵלֶק ד' בְּעַצְמָהּ – הנשמה היא "חלק אלוה ממעל", והאמונה היא גילוי הנשמה. הוּא הָאוֹר וכו' – פסגת האמונה היא הנבואה והמדרגה שתחתיה היא רוח הקודש. בְּשֶׁגַּם אֵלֶּה – הנבואה ורוח הקודש. לִפְעָמִים וכו' – לצורך התגלות הנבואה יש צורך לפעמים לאדם להכין ולהכשיר את עצמו בעזרת השכל והרגש כדוגמת "אין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה". מִתְאַחִים – משתלבים זה בזה. אוֹמְרִים – בשפת הדיבור המורגלת.
הקדמה
האמונה באלוהים היא הגרעין הפנימי של חיינו; היא הקשר החי עם מקור חיינו – ה' יתברך. אך אולי דווקא בשל העובדה שהאמונה מרכזית ופנימית כל כך, לא תמיד קל לנו להגדיר לעצמנו מהי – האם היא רגש? מחשבה? או אולי שניהם גם יחד? בפרק זה נברר לאור דברי הרב מהי האמונה וכיצד יש באפשרותנו להעמיק את אמונתנו. ההשתוקקות אל אלוהים היא לדברי הרב, גורם מרכזי במין האנושי. אלא שאת צורתה המבוררת והנקייה מהגשמה ומאלילות היא מקבלת דווקא בצורתה הישראלית. כאשר האמונה באלוהים איננה נקייה והיא לוקה בהגשמה או בשאר דמיונות, כל החיים הופכים להיות עכורים וחלושים. האדם מתמלא פחד וחרדה מפני האלוהים שנתפס בדמיונו כגורם זר ומאיים. לעומת זאת, כאשר אותו כוח אמוני שקיים באדם מתברר ועומד על צורתו המתוקנת, הוא הופך להיות כוח המניע לראות את כל עולמנו באור חיובי המתקדם ומתעלה לאור רצון הבורא המקיים בטובו את עולמו. לאורך ההיסטוריה עברה אמונת האדם תהפוכות ותהליך זיכוך וזיקוק ממושך. גורם מרכזי בעילוי זה היה כאמור השפעת אמונת הייחוד של ישראל. היחס הנכון לאלוהות גורר יחס מתוקן ונכון לזולת ולעולם כולו. לכן, ככל שנעמיד את אמונתנו על משמעותה הנכונה ועל עומקה ועוצמתה, כך יוארו חיינו באור נכון וטוב יותר.
ביאורים
קיימות שתי תפיסות רווחות ביחס לאמונה: האחת טוענת שהאמונה בה' היא ידע שכלי. האדם למד את הנושא לעומקו, בירר אותו בשכלו עד כמה שידו מגעת, והגיע למסקנה שאכן ה' קיים בעולם, וממילא מחויב הוא למלא את רצונו. בכדי להאמין בה' יש לעבור תהליך שכנוע שכלי בנוגע למציאות ה' והמחויבות כלפיו. התפיסה השנייה טוענת, שהאמונה בה' היא חוויה דתית. האדם משתוקק להתקרב לה' מרוב אהבה אליו. להאמין בה', פירושו להרגיש באופן מוחשי שה' קיים, ושבינו לבינינו יש קשר חי.
הרב קוק מתמודד כנגד שתי התפיסות הללו. הוא לא שולל את הצורך והחשיבות של השימוש בשכל וברגש כדי לבסס את האמונה בה'. הוא חולק על ההגדרה של האמונה עצמה.
כל אדם רגיל להשתמש במהלך החיים שלו גם בשכל וגם ברגש. בכל צומת דרכים בה נדרש האדם להכריע, הוא נעזר בכלי הניתוח וההיגיון של השכל, וגם בתחושות וברגשות שמלווים אותו. חיי האדם יהיו דלים מאוד, וגם חסרי כיוון ברור, בלי כוחות השכל והרגש. אבל אף אדם לא יעלה בדעתו שהחיים שלו הם השכל והרגש בעצמם. החיים אמנם באים לידי ביטוי דרך האפיקים השונים שבאישיות, דרך ההיגיון השכלי, ודרך החוויה הרגשית, אולם לכל אדם יש ודאות עמוקה, מעבר לכל ספק, שהחיים הם מעבר לכל הגדרה וצמצום. החיים הם עצם הקיום, ודוקא בגלל זה הם ממשיים וברורים יותר מכל. אין צורך לשכנע אדם בריא בנפשו שהוא חי. הצורך להביא הוכחות על מציאות החיים, מעידה על משהו משובש ולא נורמלי.
האמונה היא כמו החיים עצמם, כיון שחיי האדם יונקים מהנשמה האלוהית. האמונה בה' היא ודאות קיומית בנוכחות ה' בחיים שלי. אמונה זו מעניקה לחיים את התכלית והייעוד שלהם, ולכן אי אפשר להפריד בין האמונה לחיים. אמנם ודאות האמונה לא תמיד בהירה, ויש צורך להיעזר בכלי השכל והרגש כדי לגלות אותה. אבל במצב הנורמלי, השכל והרגש אמורים לשמש רק כאמצעים שבהם האמונה מתגלה בפועל, על ידי ההיגיון והחוויה הרגשית.
האמונה ממחישה את הקשר הקיומי בין האדם לה', ומעמידה ערוץ פתוח ודו סטרי ביניהם. בעבר, הייתה זו התשתית הרוחנית לנבואה, שמעבירה תוכן ומסרים מהבורא אל האדם. זוהי גם התשתית הרוחנית לתפילה בהווה, שממחישה את הרצון וההשתוקקות של האדם אל הבורא.
שאלות לדיון
אם האמונה אינה שכל, האם זה אומר שהיא סותרת את ההיגיון?
לפי דברים אלו, האם אתה מסוגל להגדיר את עצמך כאדם מאמין?
בריאת העולם בפרשת לך לך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
סודו החינוכי של חודש שבט
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה באנו לעולם הזה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אי אפשר לבד!
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
