ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הדס בת גלית הי"ו
כפירה מתוך גדלות
חֵלֶק גָּדוֹל מֵהַדּוֹר הַצָּעִיר• אֵינֶנּוּ חָשׁ כָּל כָּבוֹד לְכָל מַה שֶּׁהֻרְגַּל•, לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֻפְּלָה• נַפְשׁוֹ, לֹא מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁפַּל• מֵאוֹתוֹ הַגְּבוּל•, שֶׁהַחֹק וְהַמִּשְׁפָּט עוֹמְדִים עָלָיו בַּדֵּעָה הַהֲמוֹנִית הָרְגִילָה, כִּי אִם מִפְּנֵי שֶׁעָלָה עַד הַמָּקוֹם, שֶׁלְּפִי אוֹתוֹ הַצִּבְיוֹן• שֶׁהֻרְגַּל בּוֹ עַד כֹּה שֶׁיַּבִּיט עַל יָדוֹ עַל הַחֹק וְהַמִּשְׁפָּט, עַל הַמָּסֹרֶת וְהָאֱמוּנָה בִּכְלָל, עַל כָּל טָהוֹר וְקָדוֹשׁ, עַל כָּל אֱמֶת גְּדוֹלָה נִצְחִית וֵאלֹהִית אֲשֶׁר בַּמֻּשָּׂגִים•, מִפְּנֵי מִעוּט הָעֲבוֹדָה בְּתַלְמוּדָם• שֶׁל יְסוֹדֵי הָרֶגֶשׁ וְהַדַּעַת שֶׁבְּמֶרְחַב הַתּוֹרָה, – "הוּעַם זָהָב וְשֻׁנָּא הַכֶּתֶם הַטּוֹב" (איכה ד, א) עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהַכֹּל הוּא שָׁפָל• הַרְבֵּה מֵעֶרְכּוֹ.
הוּא נִתְגַּדֵּל וְעָלָה בְּפַעַם אַחַת, הַצָּרוֹת מֵרְקוּהוּ, שְׁטָפוּהוּ, נָתְנוּ לוֹ לֵב-מַתָּנָה וּמֹחַ הוֹגֶה, מְחַדֵּשׁ, וְעָף, וְלֹא יוּכַל לַעֲמֹד בְּשֵׁפֶל. כְּנָפַיִם עָשָׂה לוֹ רוּחוֹ וּבַמְּרוֹמִים יַמְרִיא, וְשָׁם לֹא נָתְנוּ לוֹ עֲדַיִן אֶת חֶפְצוֹ.
מֵעַל יְרוּשָׁלַיִם• דִּלְמַטָּה הַחֲרֵבָה וְהַשּׁוֹמֵמָה הַמֻּשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה הִתְעַלָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה לֹא יוּכַל לְהִכָּנֵס•, כִּי "אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה עַד שֶׁיִּכָּנֵס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה" (תענית ה.), "מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא. הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי, עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי, כְּבוֹד ד' עָלַיִךְ נִגְלָה" (פיוט 'לכה דודי'.
(עקבי הצאן, מאמר הדור)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
23 - אמונה חלק ז'
24 - משבר האמונה חלק א'
25 - משבר האמונה חלק ב'
טען עוד
מֵהַדּוֹר הַצָּעִיר – שנמשך אחר חיי הפקר, הרחוקים מתורה ומצוות. מַה שֶּׁהֻרְגַּל – חיי תורה ומצוות. אֻפְּלָה – הוחשכה מחמת גסות ושפלות מוסרית. שֶׁנִּשְׁפַּל – ירידה מוסרית המזלזלת בקיום המצוות. אוֹתוֹ הַגְּבוּל וכו' – הסיבה שגורמת להמון לקיים מצוות. הַצִּבְיוֹן – סגנון המחשבה. בַּמֻּשָּׂגִים – מושגי האמונה. בְּתַלְמוּדָם – לימוד ספרי אמונה ומחשבה. שֶׁהַכֹּל הוּא שָׁפָל – הוא מרגיש 'קטנות' בקיום המצוות. מֵעַל יְרוּשָׁלַיִם – התחומים מעל ירושלים. לֹא יוּכַל לְהִכָּנֵס – הדרך למימוש האידיאלים הגדולים עוברת בקיום הפרטים של מצוות ה'.
הקדמה
משבר האמונה הוא ללא ספק מן המאפיינים הבולטים של הדורות האחרונים. תקופת ההשכלה באירופה, שהחלה לפני כמאתיים שנה, ועוד תמורות שונות שחלו בעולם, הביאו לכך שהאמונה באלוקים, שהייתה טבעית לרוב האנושות עד לאותה תקופה, נסדקה והתערערה. מטבע הדברים משבר זה לא פסח גם על עם ישראל. מהי הדרך להתבונן על משבר זה? הרב קוק חידש, בעומק מבטו, שמשבר האמונה בדורנו איננו נובע מקטנות ומחולשה בלבד אלא מקורו בשאיפה פנימית לגדלות. לדברי הרב, רוחו של הדור גדולה, ולכן איננה מסתפקת ביראה ואמונה פשוטות שהיו נחלת הדורות הקודמים. כל עוד לא יועמקו מושגי האמונה ויישארו בקטנותם, ימשיך הדור המשכיל 'לבעוט' באמונה הפשוטה ויתכחש אליה. לכן חזר הרב פעמים רבות על התביעה מלומדי התורה לשקוד ולהעמיק בלימוד חלקי האמונה, האגדה והסוד של התורה, על מנת להעמיק את מושגי האמונה ולצרף אותם כדי להעניק מענה משמעותי לדור הצמא לכך. אחד היסודות שנזקקו לבירור היא הטענה שהאמונה באלוקים גורמת לצמצום והקטנת כוחות החיים. הרב התמודד עם טענה זו והבהיר שהאמונה בטהרתה מביאה להעצמת כוחות החיים ולא לצמצומם. כמו כן, היה צורך להבהיר שהאמונה בה כופרים היא תולדת החיקוי וההעתקה של מושגים שנלקחו מדתות הגויים ולא מאמונת ישראל. גם אל החוצפה שבדור וגם אל הכפירה, עם כל הכאב שבהן, התייחס הרב כאמצעי להעמקת הסברת האמונה וזיכוך ובירור מושגי האמונה. כל אלה ועוד יתבררו בדברי הרב בפרק זה.
ביאורים
בתקופות עברו, השמירה על התורה וקיום המצוות היתה דבר המובן מאליו. המסורת היהודית עברה ברציפות מאב לבן, כך שכל דור חדש שבא לעולם קיבל עליו עול מלכות שמיים ועול מצוות, ונשא באחריות למסור אותה לדור הבא בעקבותיו. אולם במאתיים השנה האחרונות נפל דבר בישראל. חלק מהדור החדש התנגד לקבל על עצמו את המחויבות לשמירת תורה ומצוות, וקטע את העברת המסורת. תוך תקופה קצרה חל מהפך, ורובו של עם ישראל ניתק את עצמו מקיום המצוות. מהי הסיבה לשינוי המהותי שחל בעם ישראל? הרב קוק עוסק רבות במענה לשאלה הקיומית הזו, והוא פותח כמה כיווני חשיבה להבנת הסיבה שחוללה את המהפכה.
היה אפשר לומר, שהסיבה לכפירה נובעת משפלות וירידה רוחנית. הדור החדש טרוד רק בהשגת מנעמי החיים ורווחה חומרית, ואינו מתעניין בהתעלות רוחנית ובקדושה. סולם הערכים שלו השתנה והוא מעדיף נהנתנות אישית על פני קבלת אחריות על ערכים נשגבים.
הרב קוק שולל את ההבנה הזו. הכפירה של הדור הזה אינה נובעת מהתדרדרות מוסרית שבאה לידי ביטוי באדישות והתמכרות לתאוות. הכפירה נובעת דוקא מאיכות רוחנית שהדור הזה משתבח בה.
ההסברה הנפוצה למחויבות לשמירת המסורת, נוגעת לשלמותו האישית של היחיד:
אם הוא יקיים מצות – הוא יזכה לשכר, ולהיפך. להיות 'דתי' זה כדאי ומשתלם, ומי שאיננו 'דתי' עלול לחטוף. האל הוא חזק מאיתנו, הוא מתגמל רק את מי שנאמן אליו, ומי שבוחר למרוד בו מסתכן בקבלת עונש. הסיבה שהולידה את הכפירה, היא לא המאיסה בתורה והמצוות מצד עצמם, אלא באופן שבו מסבירים את החשיבות שלהם, ואת מערכת היחסים בין האדם לבין הבורא.
הדור החדש מחפש הזדהות עמוקה עם האלוהים, וכבר לא מתרגש מאיומים. הצרות שהפכו לעניין שבשגרה בימי הגלות גרמו לו להיות מחוספס יותר. תנועת ההשכלה והשינוי בדרכי החשיבה של האדם, גרמו לו להיות יותר ביקורתי. הוא אינו מוכן לקבל שום דבר כמובן מאליו. הוא מחפש עומק, חכמה והגיון בכל דבר. במסורת היהודית, בתורה ובמצוות הוא מצא רק קטנוניות, עיסוק בזוטות ופחד. המסורת כפי שהועברה אליו לא סיפקה את הדרישות הצודקות שלו והוא נטש אותה.
שאלות לדיון
מדוע שלא נאמר שהסיבה לעזיבת התורה והמצוות על ידי הדור הצעיר נובעת מעצלות גרידא?
האם אתה מכיר אנשים שעוברים את התהליך אותו מתאר הרב קוק?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
