ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הדס בת גלית הי"ו
כפירה מתוך גדלות
חֵלֶק גָּדוֹל מֵהַדּוֹר הַצָּעִיר• אֵינֶנּוּ חָשׁ כָּל כָּבוֹד לְכָל מַה שֶּׁהֻרְגַּל•, לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֻפְּלָה• נַפְשׁוֹ, לֹא מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁפַּל• מֵאוֹתוֹ הַגְּבוּל•, שֶׁהַחֹק וְהַמִּשְׁפָּט עוֹמְדִים עָלָיו בַּדֵּעָה הַהֲמוֹנִית הָרְגִילָה, כִּי אִם מִפְּנֵי שֶׁעָלָה עַד הַמָּקוֹם, שֶׁלְּפִי אוֹתוֹ הַצִּבְיוֹן• שֶׁהֻרְגַּל בּוֹ עַד כֹּה שֶׁיַּבִּיט עַל יָדוֹ עַל הַחֹק וְהַמִּשְׁפָּט, עַל הַמָּסֹרֶת וְהָאֱמוּנָה בִּכְלָל, עַל כָּל טָהוֹר וְקָדוֹשׁ, עַל כָּל אֱמֶת גְּדוֹלָה נִצְחִית וֵאלֹהִית אֲשֶׁר בַּמֻּשָּׂגִים•, מִפְּנֵי מִעוּט הָעֲבוֹדָה בְּתַלְמוּדָם• שֶׁל יְסוֹדֵי הָרֶגֶשׁ וְהַדַּעַת שֶׁבְּמֶרְחַב הַתּוֹרָה, – "הוּעַם זָהָב וְשֻׁנָּא הַכֶּתֶם הַטּוֹב" (איכה ד, א) עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהַכֹּל הוּא שָׁפָל• הַרְבֵּה מֵעֶרְכּוֹ.
הוּא נִתְגַּדֵּל וְעָלָה בְּפַעַם אַחַת, הַצָּרוֹת מֵרְקוּהוּ, שְׁטָפוּהוּ, נָתְנוּ לוֹ לֵב-מַתָּנָה וּמֹחַ הוֹגֶה, מְחַדֵּשׁ, וְעָף, וְלֹא יוּכַל לַעֲמֹד בְּשֵׁפֶל. כְּנָפַיִם עָשָׂה לוֹ רוּחוֹ וּבַמְּרוֹמִים יַמְרִיא, וְשָׁם לֹא נָתְנוּ לוֹ עֲדַיִן אֶת חֶפְצוֹ.
מֵעַל יְרוּשָׁלַיִם• דִּלְמַטָּה הַחֲרֵבָה וְהַשּׁוֹמֵמָה הַמֻּשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה הִתְעַלָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה לֹא יוּכַל לְהִכָּנֵס•, כִּי "אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה עַד שֶׁיִּכָּנֵס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה" (תענית ה.), "מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא. הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי, עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי, כְּבוֹד ד' עָלַיִךְ נִגְלָה" (פיוט 'לכה דודי'.
(עקבי הצאן, מאמר הדור)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
23 - אמונה חלק ז'
24 - משבר האמונה חלק א'
25 - משבר האמונה חלק ב'
טען עוד
מֵהַדּוֹר הַצָּעִיר – שנמשך אחר חיי הפקר, הרחוקים מתורה ומצוות. מַה שֶּׁהֻרְגַּל – חיי תורה ומצוות. אֻפְּלָה – הוחשכה מחמת גסות ושפלות מוסרית. שֶׁנִּשְׁפַּל – ירידה מוסרית המזלזלת בקיום המצוות. אוֹתוֹ הַגְּבוּל וכו' – הסיבה שגורמת להמון לקיים מצוות. הַצִּבְיוֹן – סגנון המחשבה. בַּמֻּשָּׂגִים – מושגי האמונה. בְּתַלְמוּדָם – לימוד ספרי אמונה ומחשבה. שֶׁהַכֹּל הוּא שָׁפָל – הוא מרגיש 'קטנות' בקיום המצוות. מֵעַל יְרוּשָׁלַיִם – התחומים מעל ירושלים. לֹא יוּכַל לְהִכָּנֵס – הדרך למימוש האידיאלים הגדולים עוברת בקיום הפרטים של מצוות ה'.
הקדמה
משבר האמונה הוא ללא ספק מן המאפיינים הבולטים של הדורות האחרונים. תקופת ההשכלה באירופה, שהחלה לפני כמאתיים שנה, ועוד תמורות שונות שחלו בעולם, הביאו לכך שהאמונה באלוקים, שהייתה טבעית לרוב האנושות עד לאותה תקופה, נסדקה והתערערה. מטבע הדברים משבר זה לא פסח גם על עם ישראל. מהי הדרך להתבונן על משבר זה? הרב קוק חידש, בעומק מבטו, שמשבר האמונה בדורנו איננו נובע מקטנות ומחולשה בלבד אלא מקורו בשאיפה פנימית לגדלות. לדברי הרב, רוחו של הדור גדולה, ולכן איננה מסתפקת ביראה ואמונה פשוטות שהיו נחלת הדורות הקודמים. כל עוד לא יועמקו מושגי האמונה ויישארו בקטנותם, ימשיך הדור המשכיל 'לבעוט' באמונה הפשוטה ויתכחש אליה. לכן חזר הרב פעמים רבות על התביעה מלומדי התורה לשקוד ולהעמיק בלימוד חלקי האמונה, האגדה והסוד של התורה, על מנת להעמיק את מושגי האמונה ולצרף אותם כדי להעניק מענה משמעותי לדור הצמא לכך. אחד היסודות שנזקקו לבירור היא הטענה שהאמונה באלוקים גורמת לצמצום והקטנת כוחות החיים. הרב התמודד עם טענה זו והבהיר שהאמונה בטהרתה מביאה להעצמת כוחות החיים ולא לצמצומם. כמו כן, היה צורך להבהיר שהאמונה בה כופרים היא תולדת החיקוי וההעתקה של מושגים שנלקחו מדתות הגויים ולא מאמונת ישראל. גם אל החוצפה שבדור וגם אל הכפירה, עם כל הכאב שבהן, התייחס הרב כאמצעי להעמקת הסברת האמונה וזיכוך ובירור מושגי האמונה. כל אלה ועוד יתבררו בדברי הרב בפרק זה.
ביאורים
בתקופות עברו, השמירה על התורה וקיום המצוות היתה דבר המובן מאליו. המסורת היהודית עברה ברציפות מאב לבן, כך שכל דור חדש שבא לעולם קיבל עליו עול מלכות שמיים ועול מצוות, ונשא באחריות למסור אותה לדור הבא בעקבותיו. אולם במאתיים השנה האחרונות נפל דבר בישראל. חלק מהדור החדש התנגד לקבל על עצמו את המחויבות לשמירת תורה ומצוות, וקטע את העברת המסורת. תוך תקופה קצרה חל מהפך, ורובו של עם ישראל ניתק את עצמו מקיום המצוות. מהי הסיבה לשינוי המהותי שחל בעם ישראל? הרב קוק עוסק רבות במענה לשאלה הקיומית הזו, והוא פותח כמה כיווני חשיבה להבנת הסיבה שחוללה את המהפכה.
היה אפשר לומר, שהסיבה לכפירה נובעת משפלות וירידה רוחנית. הדור החדש טרוד רק בהשגת מנעמי החיים ורווחה חומרית, ואינו מתעניין בהתעלות רוחנית ובקדושה. סולם הערכים שלו השתנה והוא מעדיף נהנתנות אישית על פני קבלת אחריות על ערכים נשגבים.
הרב קוק שולל את ההבנה הזו. הכפירה של הדור הזה אינה נובעת מהתדרדרות מוסרית שבאה לידי ביטוי באדישות והתמכרות לתאוות. הכפירה נובעת דוקא מאיכות רוחנית שהדור הזה משתבח בה.
ההסברה הנפוצה למחויבות לשמירת המסורת, נוגעת לשלמותו האישית של היחיד:
אם הוא יקיים מצות – הוא יזכה לשכר, ולהיפך. להיות 'דתי' זה כדאי ומשתלם, ומי שאיננו 'דתי' עלול לחטוף. האל הוא חזק מאיתנו, הוא מתגמל רק את מי שנאמן אליו, ומי שבוחר למרוד בו מסתכן בקבלת עונש. הסיבה שהולידה את הכפירה, היא לא המאיסה בתורה והמצוות מצד עצמם, אלא באופן שבו מסבירים את החשיבות שלהם, ואת מערכת היחסים בין האדם לבין הבורא.
הדור החדש מחפש הזדהות עמוקה עם האלוהים, וכבר לא מתרגש מאיומים. הצרות שהפכו לעניין שבשגרה בימי הגלות גרמו לו להיות מחוספס יותר. תנועת ההשכלה והשינוי בדרכי החשיבה של האדם, גרמו לו להיות יותר ביקורתי. הוא אינו מוכן לקבל שום דבר כמובן מאליו. הוא מחפש עומק, חכמה והגיון בכל דבר. במסורת היהודית, בתורה ובמצוות הוא מצא רק קטנוניות, עיסוק בזוטות ופחד. המסורת כפי שהועברה אליו לא סיפקה את הדרישות הצודקות שלו והוא נטש אותה.
שאלות לדיון
מדוע שלא נאמר שהסיבה לעזיבת התורה והמצוות על ידי הדור הצעיר נובעת מעצלות גרידא?
האם אתה מכיר אנשים שעוברים את התהליך אותו מתאר הרב קוק?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח

הלכות שטיפת כלים בשבת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

למה ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















