ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
וְהִנֵּה מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לַחִנּוּךְ שֶׁלָּנוּ, אַחֵינוּ שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ, אַף אִם פָּנוּ מְעַט אוֹ הַרְבֵּה פֹּה וָשָׁם מִדֶּרֶךְ הַחִנּוּךְ הַטִּבְעִי שֶׁלָּנוּ, הַחִנּוּךְ הַמַּתְאִים עִם יְסוֹד חַיֵּינוּ בְּתוֹר אֻמָּה שְׁלֵמָה וּמְצֻיֶּנֶת, שֶׁמַּכֶּרֶת לִשְׂמֹחַ וּלְהִתְפָּאֵר בְּמַה שֶּׁהִיא בֶּאֱמֶת - בְּשֵׁם ד' שֶׁנִּקְרָא עָלֶיהָ, וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה עַל תּוֹלַדְתָּהּ* מִשַּׁחַר טַל יַלְדוּתָהּ עַד תְּהוֹם שֵׂיבָתָהּ*, הִנֵּה עִם כָּל הַכִּשָּׁלוֹן שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, אֵין הַדְּבָרִים נוֹגְעִים כָּל כָּךְ לִיסוֹדֵי הַקְּהִלּוֹת* וְקִיּוּמָם. לֹא כֹּחַ הָאֻמָּה מְקַיֵּם אֶת הַצִּבּוּרִים*, כִּי אִם כֹּחַ זָר, זֶה הַכֹּחַ הַמַּקִּיף שָׁמָּה אֶת כָּל הַחַיִּים הַכְּלָלִיִּים. "כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלֹהַּ". לֹא כֵּן חַיֵּי עַמֵּנוּ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ, הֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת טְבוּעִים בְּמַטְבֵּעַ הָאֻמָּה וְנִסְמָכִים עַל הַבָּסִיס הַלְּאֻמִּי הַטָּהוֹר. עַל כֵּן אֵין לָהֶם זְכוּת הַקִּיּוּם וְהַהַפְרָחָה כִּי אִם בִּהְיוֹת הַצִּבְיוֹן הַפְּרָטִי* שֶׁלָּנוּ חוֹדֵר בָּהֶם בְּעֶצֶם עֹז כֹּחוֹ, שֶׁיִּהְיֶה הַחִנּוּךְ מַתְאִים לְסִדְרֵנוּ הַמְיֻחָד* שֶׁבּוֹ נִתְגַּדַּלְנוּ מֵרֹאשׁ צוּרִים*, לְהַכִּיר אֶת הַיַּלְדוּת הַכְּלָלִית* וְהַפְּרָטִית לַחֲטִיבָה נִצְחִית שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּצִבְיוֹנָהּ, וְרַק מוֹסִיפָה חַיִל וּמִתְרוֹמֶמֶת עַל יְדֵי הַתְּקוּפוֹת הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ שֶׁמַּשְׁלִימוֹת אוֹתָהּ. בִּתְנַאי זֶה, בִּתְנַאי הַהַכְשָׁרָה שֶׁל הַיַּלְדוּת שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְנִצְחִיּוּתָהּ, לִהְיוֹת קְדֻשַּׁת הַיַּלְדוּת וְטָהֳרָתָהּ מוּכֶנֶת לִקְלֹט בְּקִרְבָּהּ אֶת סְכוּם הַהַרְגָּשׁוֹת הַיּוֹתֵר נִשָּׂאוֹת הָרְאוּיוֹת לָנוּ, וְשֶׁתִּתְקַיֵּמְנָה עִם הָעֹז וְהַגְּבוּרָה, גְּבוּרַת הָרוּחַ וּגְבוּרַת הַחֹמֶר הַנִּדְרָשׁ לְעַם חַי וְאֵיתָן, עַם קָדוֹשׁ חָכָם וְנָבוֹן, עִם עֹז כָּזֶה, נְכוֹנוֹת לְהִתְקַיֵּם אוֹתָן הָעֲיָרוֹת הַחֲבִיבוֹת, מוֹשְׁבוֹתֵינוּ הַחֲדָשׁוֹת, בְּהִנָּצְלָן מֵאוֹתָהּ הַסִּבָּה, ד' יִשְׁמְרֵנוּ, הָאֲיֻמָּה, שֶׁעַל יָדָהּ עֲיָרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִתְלָשׁוֹת מִמְּקוֹמָן..., בְּהַכִּירָהּ אֶת טִפּוּסָהּ הַמְיֻחָד שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת נִקְבָּע עַל חִנּוּךְ יְלָדֶיהָ הַחַיִּים בְּחַיֶּיהָ, וַעֲתִידִים לְהִמָּלֵא רוּחַ עֹז בַּעֲדָהּ.
(מַאַמְרֵי הָרְאִיָּה, דְּרָשָׁה בְּעֵת חֲנֻכַּת בֵּית הַתַּלְמוּד תּוֹרָה בִּרְחוֹבוֹת ת"ו - הֶמְשֵׁךְ)
____________________
תּוֹלַדְתָּהּ – מאורעות חייה של האומה. שֵׂיבָתָהּ – זקנתה. הַקְּהִלּוֹת – שבחוץ לארץ. הַצִּבּוּרִים – הקהילות שבגלות. הַצִּבְיוֹן הַפְּרָטִי – הסגנון הרוחני המיוחד לישראל. מֵרֹאשׁ צוּרִים – האבות. הַיַּלְדוּת הַכְּלָלִית – הדורות הראשונים של האומה.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
122 - חינוך חלק י"ב
123 - חינוך חלק י"ג
124 - חינוך חלק י"ד
טען עוד
ביאורים
לאחר שהסביר על מהות החינוך, חוזר הרב קוק לבאר בהרחבה מדוע ההבדל במטרת החינוך, שאותו הגדיר לעיל, משמעותי כל-כך בארץ ישראל.
ישנו הבדל מהותי בין החיים בארץ ישראל לבין החיים בחוץ לארץ. הבדל זה אנו מכירים מכמה מאמרי חז"ל, ואחד המפליאים שבהם הוא: "כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלֹהַּ". מה משמעות דברי חז"ל אלה?
ישנו הבדל יסודי בין ארץ ישראל לבין חוץ לארץ. הרמב"ן כותב שבארץ ישראל יונקים החיים ישירות מה', ואילו בחוץ לארץ הם יונקים את כוחם משרי אומות העולם [ויקרא יח כה]. הרב קוק מכנה זאת כאן: 'כֹּחַ הַמַּקִּיף... אֶת כָּל הַחַיִּים הַכְּלָלִיִּים'. אלו דברים עמוקים שקשורים לעולם הסוד, ויש צורך להעמיק חקר כדי להבינם, אך נראה שהכוונה הפשוטה היא שבחוץ לארץ הקשר עם ה' הוא חלקי וחיצוני, ואילו בארץ ישראל הקשר עם ה' הוא קשר של דבֵקות מלאה: בארץ ישראל עתיד להתגשם ייעודו של עם ישראל – הקמת 'ממלכת כהנים וגוי קדוש', ממלכה המחוברת באופן ישיר לה' – נבואה, מקדש, סנהדרין ומלכות בית דוד. כאן, בארצנו הקדושה, תקום ממלכה המבוססת על ערכים ואידיאלים אלוהיים, ממלכה שתהיה מרכז רוחני לעולם כולו.
לפי הבנה זו, חורבן מלכות ישראל אינו רק מעבר של עם ישראל מארץ לארץ, אלא חורבן של כל התכנית האלוהית לגילוי שם ה' בעולם. אפילו התורה אינה יכולה להתקיים בצורה מלאה בחוץ לארץ, ואף מה שאפשר לקיים הוא דהוי וקטן לעומת העוצמה שבה הוא מאיר כשישראל יושבים על אדמתם, והתורה שהם לומדים יונקת מִקשר מלא עם ה'.
כיוון שבגלות הקשר עם ה' הוא חלקי וחיצוני – לא יחרבו קהילות ישראל שבגלות אם הן לא יחנכו את ילדי ישראל על טהרת החינוך הישראלי – חינוך שמדגיש את חיי המוסר והרוח, טהרת הילדות ותמימות הלב. הרי גם ככה הקשר האפשרי עם ה' אינו בדבקות מלאה, אין נבואה בחוץ לארץ והיכולת להעמיק ברוחניות התורה אינה גבוהה, וחוסר חינוך כזה אינו פוגע בצורה משמעותית.
גם בגלות, בלבו פנימה שמר עם ישראל על גחלת קטנה מהאידיאל הנישא של ארץ ישראל. את התורה למד, את מצוותיה קיים, ואף שמצוות אלה היו רק זכר לעברו המפואר ולקשר המלא עם ה', הן נשאו בקרבם את האור הגדול. ואכן, זכינו – והאור הגדול החל להפציע! עם ישראל החל שב לארצו, והוא מקים מחדש את ממלכת ישראל העתיקה. אט אט הוא מתחבר אל צינור החיים העליון, יונק את כוחו מה' אלוהיו בקשר ישיר ועצמתי, מלא דבקות. כעת, הכרחי שהחינוך שבו יתחנכו ילדי ישראל יהיה כזה המחובר לאופי הישראלי, וכאשר יש פגם מוסרי בחינוך – נפגעת אחיזתנו בָּאָרֶץ. ילד כזה שגדל ללא החינוך הראוי בארץ ישראל, הוא תלוש לחלוטין ממהותה של ארץ ישראל, מהקשר המלא עם ה'. הוא תלוש באופן רוחני, וממילא בסופו של דבר עלולה להתרחש גם תלישה פיזית – 'עיירות נתלשות ממקומן'.
הרחבות
חנוך לנער על פי דרכו
שֶׁיִּהְיֶה הַחִנּוּךְ מַתְאִים לְסִדְרֵנוּ הַמְיֻחָד. הרב קוק כותב שהחינוך הישראלי בארץ ישראל צריך להיות מתאים לטבע המיוחד של עם ישראל. באופן דומה, גם החינוך הפרטי צריך להתאים לנפש התלמיד, והוא אינו משותף לכל התלמידים.
האדמו"ר קלונימוס קלמיש מפיאסצנה מסביר את מהות החינוך: "שלמה המלך אמר במשלי 'חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה' [משלי כב, ו]. זה הוא עיקר החינוך שלא בשעה שהנער נער ויד אביו תקיפה עליו ישמע לו ויעשה כמצוותו אלא גם שיגדל והוא ברשותו אף כי יזקין לא יסור ממנה... שלמה המלך לא את תכלית החינוך בלבד הודיענו שתכליתו להביאו אל 'גם כי יזקין לא יסור ממנה', אלא גם את האופן והאמצעי איך לבוא אליו, באר לנו במילים 'חנוך לנער על פי דרכו' – שזה היא העיקר... וכיוון שכן לא בכל הנערים שוה הוא החינוך, תלוי הוא בכל נער ונער כפי טבעו, דעתו ומידותיו, ואותם על המחנך להכיר... בדעת וכוחות התלמיד יאחז ישמש ויפעל ולא מה שיצוה ויחנך לזה יצוה ויחנך לתלמיד אחר השונה ממנו בטבע רצון ומידות, וזה רמז לנו שלמה 'חנוך לנער על פי דרכו' על פי דרכו של כל אחד ואחד " [חובת התלמידים, הקדמת המחבר]. לכל תלמיד יש דרך מיוחדת בלימוד. רק כשנפנה לתלמיד ונלמד אותו בצורה המתאימה לו – נצליח לחנכו באמת ולהעצים את כוחות הנפש והכישרונות שלו. בצורה כזו – "גם כי יזקין לא יסור ממנה".
לעילוי נשמת דוד בן יוכבד ז"ל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
הלכלוך הקדוש
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
סודו החינוכי של חודש שבט
אנחנו קודש למענך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
