ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
מַה שֶּׁמְּבִינִים אֶת הָאֱמוּנָה בְּצוּרָה מְקֻלְקֶלֶת, קְטַנָּה וַחֲשׁוּכָה, גּוֹרֵם לַכְּפִירָה שֶׁתִּשָּׂא אֶת רֹאשָׁהּ•. וְזוֹהִי הַמְּגַמָּה הַהֶשְׁגֵּחִית• בְּבִנְיַן הָעוֹלָם שֶׁל מְצִיאוּת רֶגֶשׁ הַכְּפִירָה וְכָל תֵּאוּרֶיהָ•, כְּדֵי לְהָעִיר אֶת כֹּחַ הַחַיִּים שֶׁבָּאֱמוּנָה בְּכָל לֵב, לְמַעַן תָּבֹא הָאֱמוּנָה לִמְרוֹם מַעֲלָתָהּ, עַד שֶׁתִּכְלֹל עִמָּהּ גַּם הַטּוֹב הַכָּלוּל בַּתְּכָנִים הַתֵּאוּרִיִּים שֶׁל הַכַּפְרָנוּת, וְתִהְיֶה הָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל מִלּוּאֶיהָ. אָז יִוָּתֵר• כָּל הַתֹּכֶן שֶׁל הַקַּלְקָלָה, שֶׁהַכְּפִירָה עוֹשָׂה בָּעוֹלָם, לְטוֹבָה, וְגַם הָאֲבַדּוֹן הָכַּפְרָנִי יָשׁוּב לִהְיוֹת טְרַקְלִין מָלֵא עֵדֶן, "וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ד'" (ישעיה נא, ג).
(מדות הראיה, אמונה, כח)
האמונה הנמוכה
הָאֱמוּנָה מְשַׁמֶּשֶׁת בַּצַּד הַגָּבוֹהַּ שֶׁלָּה• לְהַעֲלוֹת אֶת רוּחַ הָאָדָם לְמַדְרֵגַת אֹמֶץ כָּזֶה, שֶׁלֹּא יוּכַל לָבֹא לָהּ• מִבַּלְעָדָהּ. אֲבָל בַּצַּד הַנָּמוּךְ שֶׁלָּה• מְשַׁמֶּשֶׁת הִיא לְרַכֵּךְ אֶת לֵב הָאָדָם•, שֶׁלֹּא יִהְיֶה קָשֶׁה יוֹתֵר מִדַּאי.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
24 - משבר האמונה חלק א'
25 - משבר האמונה חלק ב'
26 - משבר האמונה חלק ג'
טען עוד
(מדות הראיה, אמונה, כט)
___________________________________
תִּשָּׂא אֶת רֹאשָׁהּ – תתרומם ותתחזק. הַמְּגַמָּה הַהֶשְׁגֵּחִית וכו' – לכפירה ישנה מטרה מכוונת מאת ה', כדי לשכלל את עומק האמונה. תֵּאוּרֶיהָ – התכנים המושכלים שבכפירה. יִוָּתֵר – ישאר.
בַּצַּד הַגָּבוֹהַּ שֶׁלָּה – כאשר תפיסת האמונה עמוקה ושלמה. לָהּ – למדרגת האומץ. בַּצַּד הַנָּמוּךְ שֶׁלָּה – כאשר תפיסת האמונה רדודה וקטנה כדוגמת יראת העונש. לְרַכֵּךְ אֶת לֵב הָאָדָם – האדם חש פחד וחוסר בטחון מפני האלוהים ועונשיו. מֵהַטִּינוֹת – האנושות מתלוננת שהאמונה מזיקה לפי שהיא גורמת לפחד המשתק את האדם ומונע ממנו ליצור, לשנות ולפתח. הִיא נִדְרֶשֶׁת וכו' – על אף החסרונות שברכות הלב, ברכה יש בה לקיום העולם לפי שהיא מרסנת את הרצונות והיצרים השליליים שבאדם. מְרַכְּכוֹת יוֹתֵר – את הלב, מחוללות פחד.
ביאורים
בפסקה הקודמת למדנו את העיקרון שעומד בבסיס הכפירה בדור הזה: הבנה לקויה ושטחית של האמונה, שאינה מתקבלת על דעתו של הדור החדש. בפסקאות שלפנינו הרב מדגים ומפרט את ההשפעות השליליות של האמונה השטחית שגרמו לסלידה וריחוק ממנה.
היחס לאל כשליט זר שרודה בחייו של האדם גורם לו לחולשה. הוא נאלץ לוותר על הרצון והחירות שלו כדי למצוא חן בעיני האל. הוא חי בפחד ובחרדה שמא לא קיים כראוי את המצוות, והאל יעניש אותו. האמונה מדכאת את כוחות החיים שלו שאינם יכולים לבוא לידי ביטוי. האדם ה'דתי' הוא חסר בטחון עצמי, והוא סובל מחולשה ובטלנות. הדור החדש הוא בעל אומץ ותעוזה. הוא אינו מוכן לשעבד את האישיות שלו ולפגוע בה בגלל עריץ דיקטטור שנמצא לו אי שם, ומתיימר לנהל את חייו שלו. הדור הזה מלא בתעצומות וכוחות חיים, הוא בעל יוזמה, ויש לו רצון לפתח ולשכלל את החיים ככל יכולתו. הוא מרגיש שהאמונה עומדת בסתירה מוחלטת לשאיפות ולדרך החיים שלו, ולכן הוא נוטש אותה.
התיקון לכפירה הזו טמון בשורש הבעיה, והוא הבנת מושגי האמונה. האל אינו שליט זר שחדר מבחוץ לחיינו, אלא הוא מקור החיים שממנו נובע הקיום שלנו בעולם. הוא לא מצווה עלינו לעשות מעשים שיפגעו במרקם האישיות שלנו. המעשים נועדו כדי לאזן את כוחות הנפש, ולהביא להרמוניה באישיות האדם. הקשר הנכון בין האדם לבורא אינו מחליש אותו, אלא בדיוק להיפך. האדם מתחבר מתוך ענווה והכרת מקומו למתח גבוה, שמעניק לו אנרגיות שאינן קיימות בו. הוא מקבל תעצומות חיים של נצח ואין-סוף, ויכולת להתעלות מעל החומריות, הכבדות והחולשות של הגוף. תופעת הכפירה היא לא 'תקלה', אלא היא חלק מההשגחה האלוהית. ה' אִפשר לכפירה לתפוס מקום בעולם, כדי שהיא תצביע על הקלקולים והטעויות שקיימות באמונה השטחית. התפקיד של הכפירה הוא להביא לזיקוק מושגי האמונה, ולהבנה מעמיקה והגיונית של התורה והמצוות. כשהציבור המאמין יקבל בהבנה את הביקורת של הכפירה, ויסיר את הסיגים והסילופים שהצטברו במשך הזמן על האמונה, אז הכפירה תמלא את ייעודה. הכפירה לא תצליח להביא את האדם למצב של גבורה, מכיוון שגם לאחר הניתוק מהמסורת והאמונה, יצוצו סיבות אחרות שיגרמו שוב לתופעות של חולשה ורכרוכיות. כשהאדם יאבד את התכלית לחייו ולא ימצא מטרה מספיק חשובה להשקיע בה, הוא עלול להגיע לייאוש מוחלט וחוסר סיפוק שישתק את כוחות החיים שלו.
הרחבות
*רכות הלב
רַכּוּת-הַלֵּב הִיא מִצַּד עַצְמָהּ אַחַת מֵהַטִּינוֹת, שֶׁהָאֱנוֹשִׁיּוּת מִשְׁתַּדֶּלֶת בְּהִתְפַּתְּחוּתָהּ לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה, אֲבָל תָּמִיד הִיא נִדְרֶשֶׁת לָהּ, לְקִיּוּמָהּ וּלְשִׁכְלוּלָהּ. הרב קוק מבאר כאן שרכות הלב היא מידה הגורמת לחוסר אומץ, וכך מביאה את האדם לרכרוכיות. מצד שני, במידה נכונה מידה זו גורמת למוסר ולרחמים להתפשט בעולם. כבר הרמב"ם מנה מידה זו כאחת מן המידות הקיצוניות שיש להתרחק מהן: דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם, וזו משונה מזו ורחוקה ממנה ביותר: "ועל דרכים אלו--שאר כל הדעות, כגון מהולל ואונן, וכיליי ושוע, ואכזרי ורחמן, ורך לבב ואמיץ לב , וכל כיוצא בהן... שני קצוות הרחוקות זו מזו שבכל דעה ודעה, אינן דרך טובה... הדרך הישרה--היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל דעות שיש לאדם" [משנה תורה, הלכות דעות א, ג-ה]. בשמונה קבצים מרחיב הרב קוק בעניין ומבאר את השפעתה החיובית והשלילית של רכות הלב: "רכות הלב, היא מדה טובה כשהיא לעצמה, וכשהיא באה במדה ושיעור מוגבל, מעדנת היא את רוח האדם . אבל כמה רעה מסבבת מדה זו, כשעוברת את גבולה האמיתי. הלב הרך ביותר מהמדה, אין לו רצון קבוע, ואינו יכול לשלוט בדעתו, לעמוד בפרץ ולשפט משפט אמת, מפני רכות דעתו"... [קובץ ג, רצג]: רכות הלב במידה נכונה גורמת לאדם להסתכל על העולם בצורה מעודנת, רכה ונינוחה. אולם במידה קיצונית היא גורמת לעיוות הדין. העולם צריך את האיזון הנכון במידה זו, כיון שאחרת הוא יהיה אכזרי מחד, או רכרוכי וחסר צדק מאידך.
שאלות לדיון
ישנם כאלה שאמונתם מבוססת על פחדנות וחולשה. כיצד יש לנהוג עימם לפי דברי הרב קוק?
האם האמונה גורמת לך להיות אמיץ יותר, או חלש יותר? מה אתה יכול להסיק מכך?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
