בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • מבוא למשנת הראי"ה
קטגוריה משנית
undefined
4 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שירה קופרמן ז"ל

הבנת האמונה בקלקלתה וברום מעלתה
מַה שֶּׁמְּבִינִים אֶת הָאֱמוּנָה בְּצוּרָה מְקֻלְקֶלֶת, קְטַנָּה וַחֲשׁוּכָה, גּוֹרֵם לַכְּפִירָה שֶׁתִּשָּׂא אֶת רֹאשָׁהּ•. וְזוֹהִי הַמְּגַמָּה הַהֶשְׁגֵּחִית• בְּבִנְיַן הָעוֹלָם שֶׁל מְצִיאוּת רֶגֶשׁ הַכְּפִירָה וְכָל תֵּאוּרֶיהָ•, כְּדֵי לְהָעִיר אֶת כֹּחַ הַחַיִּים שֶׁבָּאֱמוּנָה בְּכָל לֵב, לְמַעַן תָּבֹא הָאֱמוּנָה לִמְרוֹם מַעֲלָתָהּ, עַד שֶׁתִּכְלֹל עִמָּהּ גַּם הַטּוֹב הַכָּלוּל בַּתְּכָנִים הַתֵּאוּרִיִּים שֶׁל הַכַּפְרָנוּת, וְתִהְיֶה הָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל מִלּוּאֶיהָ. אָז יִוָּתֵר• כָּל הַתֹּכֶן שֶׁל הַקַּלְקָלָה, שֶׁהַכְּפִירָה עוֹשָׂה בָּעוֹלָם, לְטוֹבָה, וְגַם הָאֲבַדּוֹן הָכַּפְרָנִי יָשׁוּב לִהְיוֹת טְרַקְלִין מָלֵא עֵדֶן, "וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ד'" (ישעיה נא, ג).
(מדות הראיה, אמונה, כח)

האמונה הנמוכה
הָאֱמוּנָה מְשַׁמֶּשֶׁת בַּצַּד הַגָּבוֹהַּ שֶׁלָּה• לְהַעֲלוֹת אֶת רוּחַ הָאָדָם לְמַדְרֵגַת אֹמֶץ כָּזֶה, שֶׁלֹּא יוּכַל לָבֹא לָהּ• מִבַּלְעָדָהּ. אֲבָל בַּצַּד הַנָּמוּךְ שֶׁלָּה• מְשַׁמֶּשֶׁת הִיא לְרַכֵּךְ אֶת לֵב הָאָדָם•, שֶׁלֹּא יִהְיֶה קָשֶׁה יוֹתֵר מִדַּאי.
רַכּוּת-הַלֵּב הִיא מִצַּד עַצְמָהּ אַחַת מֵהַטִּינוֹת•, שֶׁהָאֱנוֹשִׁיּוּת מִשְׁתַּדֶּלֶת בְּהִתְפַּתְּחוּתָהּ לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה, אֲבָל תָּמִיד הִיא נִדְרֶשֶׁת• לָהּ, לְקִיּוּמָהּ וּלְשִׁכְלוּלָהּ*, מִדָּה זוֹ הַשְּׂנוּאָה כָּל כָּךְ לְכָל הַחֲפֵצִים בִּגְבוּרָה. כְּשֶׁהַהִשְׁתַּדְּלוּת לְהָסִיר מִלֵּב הָאָדָם אֶת הַצַּד הֶחָלוּשׁ שֶׁבָּאֱמוּנָה בָּאָה בְּדֶרֶךְ הֲרָמָה, כְּלוֹמַר לְהָרִים אֶת הָאָדָם לַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבָּהּ, שֶׁבָּהּ יֵשׁ עֹז וּגְבוּרָה, אָז הִיא מַצְלַחַת, אֲבָל כְּשֶׁהִיא בָּאָה רַק בְּדֶרֶךְ שְׁלִילָה לְהָסִיר אֶת הַלֵּב מִן הָאֱמוּנָה, אֲפִלּוּ מִצַּד הַחַלָּשׁ, אָז מִזְדַּמְּנוֹת סִבּוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מְאֹד, שֶׁהֵן מְרַכְּכוֹת יוֹתֵר•, וְאָז סוֹבֶלֶת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת מֵהֶן הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁסּוֹבֶלֶת אֲפִלּוּ מִן הָאֱמוּנָה הַנְּמוּכָה.
(מדות הראיה, אמונה, כט)
___________________________________
תִּשָּׂא אֶת רֹאשָׁהּ – תתרומם ותתחזק. הַמְּגַמָּה הַהֶשְׁגֵּחִית וכו' – לכפירה ישנה מטרה מכוונת מאת ה', כדי לשכלל את עומק האמונה. תֵּאוּרֶיהָ – התכנים המושכלים שבכפירה. יִוָּתֵר – ישאר.

בַּצַּד הַגָּבוֹהַּ שֶׁלָּה – כאשר תפיסת האמונה עמוקה ושלמה. לָהּ – למדרגת האומץ. בַּצַּד הַנָּמוּךְ שֶׁלָּה – כאשר תפיסת האמונה רדודה וקטנה כדוגמת יראת העונש. לְרַכֵּךְ אֶת לֵב הָאָדָם – האדם חש פחד וחוסר בטחון מפני האלוהים ועונשיו. מֵהַטִּינוֹת – האנושות מתלוננת שהאמונה מזיקה לפי שהיא גורמת לפחד המשתק את האדם ומונע ממנו ליצור, לשנות ולפתח. הִיא נִדְרֶשֶׁת וכו' – על אף החסרונות שברכות הלב, ברכה יש בה לקיום העולם לפי שהיא מרסנת את הרצונות והיצרים השליליים שבאדם. מְרַכְּכוֹת יוֹתֵר – את הלב, מחוללות פחד.

ביאורים
בפסקה הקודמת למדנו את העיקרון שעומד בבסיס הכפירה בדור הזה: הבנה לקויה ושטחית של האמונה, שאינה מתקבלת על דעתו של הדור החדש. בפסקאות שלפנינו הרב מדגים ומפרט את ההשפעות השליליות של האמונה השטחית שגרמו לסלידה וריחוק ממנה.
היחס לאל כשליט זר שרודה בחייו של האדם גורם לו לחולשה. הוא נאלץ לוותר על הרצון והחירות שלו כדי למצוא חן בעיני האל. הוא חי בפחד ובחרדה שמא לא קיים כראוי את המצוות, והאל יעניש אותו. האמונה מדכאת את כוחות החיים שלו שאינם יכולים לבוא לידי ביטוי. האדם ה'דתי' הוא חסר בטחון עצמי, והוא סובל מחולשה ובטלנות. הדור החדש הוא בעל אומץ ותעוזה. הוא אינו מוכן לשעבד את האישיות שלו ולפגוע בה בגלל עריץ דיקטטור שנמצא לו אי שם, ומתיימר לנהל את חייו שלו. הדור הזה מלא בתעצומות וכוחות חיים, הוא בעל יוזמה, ויש לו רצון לפתח ולשכלל את החיים ככל יכולתו. הוא מרגיש שהאמונה עומדת בסתירה מוחלטת לשאיפות ולדרך החיים שלו, ולכן הוא נוטש אותה.
התיקון לכפירה הזו טמון בשורש הבעיה, והוא הבנת מושגי האמונה. האל אינו שליט זר שחדר מבחוץ לחיינו, אלא הוא מקור החיים שממנו נובע הקיום שלנו בעולם. הוא לא מצווה עלינו לעשות מעשים שיפגעו במרקם האישיות שלנו. המעשים נועדו כדי לאזן את כוחות הנפש, ולהביא להרמוניה באישיות האדם. הקשר הנכון בין האדם לבורא אינו מחליש אותו, אלא בדיוק להיפך. האדם מתחבר מתוך ענווה והכרת מקומו למתח גבוה, שמעניק לו אנרגיות שאינן קיימות בו. הוא מקבל תעצומות חיים של נצח ואין-סוף, ויכולת להתעלות מעל החומריות, הכבדות והחולשות של הגוף. תופעת הכפירה היא לא 'תקלה', אלא היא חלק מההשגחה האלוהית. ה' אִפשר לכפירה לתפוס מקום בעולם, כדי שהיא תצביע על הקלקולים והטעויות שקיימות באמונה השטחית. התפקיד של הכפירה הוא להביא לזיקוק מושגי האמונה, ולהבנה מעמיקה והגיונית של התורה והמצוות. כשהציבור המאמין יקבל בהבנה את הביקורת של הכפירה, ויסיר את הסיגים והסילופים שהצטברו במשך הזמן על האמונה, אז הכפירה תמלא את ייעודה. הכפירה לא תצליח להביא את האדם למצב של גבורה, מכיוון שגם לאחר הניתוק מהמסורת והאמונה, יצוצו סיבות אחרות שיגרמו שוב לתופעות של חולשה ורכרוכיות. כשהאדם יאבד את התכלית לחייו ולא ימצא מטרה מספיק חשובה להשקיע בה, הוא עלול להגיע לייאוש מוחלט וחוסר סיפוק שישתק את כוחות החיים שלו.

הרחבות
*רכות הלב
רַכּוּת-הַלֵּב הִיא מִצַּד עַצְמָהּ אַחַת מֵהַטִּינוֹת, שֶׁהָאֱנוֹשִׁיּוּת מִשְׁתַּדֶּלֶת בְּהִתְפַּתְּחוּתָהּ לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה, אֲבָל תָּמִיד הִיא נִדְרֶשֶׁת לָהּ, לְקִיּוּמָהּ וּלְשִׁכְלוּלָהּ. הרב קוק מבאר כאן שרכות הלב היא מידה הגורמת לחוסר אומץ, וכך מביאה את האדם לרכרוכיות. מצד שני, במידה נכונה מידה זו גורמת למוסר ולרחמים להתפשט בעולם. כבר הרמב"ם מנה מידה זו כאחת מן המידות הקיצוניות שיש להתרחק מהן: דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם, וזו משונה מזו ורחוקה ממנה ביותר: "ועל דרכים אלו--שאר כל הדעות, כגון מהולל ואונן, וכיליי ושוע, ואכזרי ורחמן, ורך לבב ואמיץ לב , וכל כיוצא בהן... שני קצוות הרחוקות זו מזו שבכל דעה ודעה, אינן דרך טובה... הדרך הישרה--היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל דעות שיש לאדם" [משנה תורה, הלכות דעות א, ג-ה]. בשמונה קבצים מרחיב הרב קוק בעניין ומבאר את השפעתה החיובית והשלילית של רכות הלב: "רכות הלב, היא מדה טובה כשהיא לעצמה, וכשהיא באה במדה ושיעור מוגבל, מעדנת היא את רוח האדם . אבל כמה רעה מסבבת מדה זו, כשעוברת את גבולה האמיתי. הלב הרך ביותר מהמדה, אין לו רצון קבוע, ואינו יכול לשלוט בדעתו, לעמוד בפרץ ולשפט משפט אמת, מפני רכות דעתו"... [קובץ ג, רצג]: רכות הלב במידה נכונה גורמת לאדם להסתכל על העולם בצורה מעודנת, רכה ונינוחה. אולם במידה קיצונית היא גורמת לעיוות הדין. העולם צריך את האיזון הנכון במידה זו, כיון שאחרת הוא יהיה אכזרי מחד, או רכרוכי וחסר צדק מאידך.

שאלות לדיון
ישנם כאלה שאמונתם מבוססת על פחדנות וחולשה. כיצד יש לנהוג עימם לפי דברי הרב קוק?
האם האמונה גורמת לך להיות אמיץ יותר, או חלש יותר? מה אתה יכול להסיק מכך?
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il