ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
מַה שֶּׁמְּבִינִים אֶת הָאֱמוּנָה בְּצוּרָה מְקֻלְקֶלֶת, קְטַנָּה וַחֲשׁוּכָה, גּוֹרֵם לַכְּפִירָה שֶׁתִּשָּׂא אֶת רֹאשָׁהּ•. וְזוֹהִי הַמְּגַמָּה הַהֶשְׁגֵּחִית• בְּבִנְיַן הָעוֹלָם שֶׁל מְצִיאוּת רֶגֶשׁ הַכְּפִירָה וְכָל תֵּאוּרֶיהָ•, כְּדֵי לְהָעִיר אֶת כֹּחַ הַחַיִּים שֶׁבָּאֱמוּנָה בְּכָל לֵב, לְמַעַן תָּבֹא הָאֱמוּנָה לִמְרוֹם מַעֲלָתָהּ, עַד שֶׁתִּכְלֹל עִמָּהּ גַּם הַטּוֹב הַכָּלוּל בַּתְּכָנִים הַתֵּאוּרִיִּים שֶׁל הַכַּפְרָנוּת, וְתִהְיֶה הָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל מִלּוּאֶיהָ. אָז יִוָּתֵר• כָּל הַתֹּכֶן שֶׁל הַקַּלְקָלָה, שֶׁהַכְּפִירָה עוֹשָׂה בָּעוֹלָם, לְטוֹבָה, וְגַם הָאֲבַדּוֹן הָכַּפְרָנִי יָשׁוּב לִהְיוֹת טְרַקְלִין מָלֵא עֵדֶן, "וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ד'" (ישעיה נא, ג).
(מדות הראיה, אמונה, כח)
האמונה הנמוכה
הָאֱמוּנָה מְשַׁמֶּשֶׁת בַּצַּד הַגָּבוֹהַּ שֶׁלָּה• לְהַעֲלוֹת אֶת רוּחַ הָאָדָם לְמַדְרֵגַת אֹמֶץ כָּזֶה, שֶׁלֹּא יוּכַל לָבֹא לָהּ• מִבַּלְעָדָהּ. אֲבָל בַּצַּד הַנָּמוּךְ שֶׁלָּה• מְשַׁמֶּשֶׁת הִיא לְרַכֵּךְ אֶת לֵב הָאָדָם•, שֶׁלֹּא יִהְיֶה קָשֶׁה יוֹתֵר מִדַּאי.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
24 - משבר האמונה חלק א'
25 - משבר האמונה חלק ב'
26 - משבר האמונה חלק ג'
טען עוד
(מדות הראיה, אמונה, כט)
___________________________________
תִּשָּׂא אֶת רֹאשָׁהּ – תתרומם ותתחזק. הַמְּגַמָּה הַהֶשְׁגֵּחִית וכו' – לכפירה ישנה מטרה מכוונת מאת ה', כדי לשכלל את עומק האמונה. תֵּאוּרֶיהָ – התכנים המושכלים שבכפירה. יִוָּתֵר – ישאר.
בַּצַּד הַגָּבוֹהַּ שֶׁלָּה – כאשר תפיסת האמונה עמוקה ושלמה. לָהּ – למדרגת האומץ. בַּצַּד הַנָּמוּךְ שֶׁלָּה – כאשר תפיסת האמונה רדודה וקטנה כדוגמת יראת העונש. לְרַכֵּךְ אֶת לֵב הָאָדָם – האדם חש פחד וחוסר בטחון מפני האלוהים ועונשיו. מֵהַטִּינוֹת – האנושות מתלוננת שהאמונה מזיקה לפי שהיא גורמת לפחד המשתק את האדם ומונע ממנו ליצור, לשנות ולפתח. הִיא נִדְרֶשֶׁת וכו' – על אף החסרונות שברכות הלב, ברכה יש בה לקיום העולם לפי שהיא מרסנת את הרצונות והיצרים השליליים שבאדם. מְרַכְּכוֹת יוֹתֵר – את הלב, מחוללות פחד.
ביאורים
בפסקה הקודמת למדנו את העיקרון שעומד בבסיס הכפירה בדור הזה: הבנה לקויה ושטחית של האמונה, שאינה מתקבלת על דעתו של הדור החדש. בפסקאות שלפנינו הרב מדגים ומפרט את ההשפעות השליליות של האמונה השטחית שגרמו לסלידה וריחוק ממנה.
היחס לאל כשליט זר שרודה בחייו של האדם גורם לו לחולשה. הוא נאלץ לוותר על הרצון והחירות שלו כדי למצוא חן בעיני האל. הוא חי בפחד ובחרדה שמא לא קיים כראוי את המצוות, והאל יעניש אותו. האמונה מדכאת את כוחות החיים שלו שאינם יכולים לבוא לידי ביטוי. האדם ה'דתי' הוא חסר בטחון עצמי, והוא סובל מחולשה ובטלנות. הדור החדש הוא בעל אומץ ותעוזה. הוא אינו מוכן לשעבד את האישיות שלו ולפגוע בה בגלל עריץ דיקטטור שנמצא לו אי שם, ומתיימר לנהל את חייו שלו. הדור הזה מלא בתעצומות וכוחות חיים, הוא בעל יוזמה, ויש לו רצון לפתח ולשכלל את החיים ככל יכולתו. הוא מרגיש שהאמונה עומדת בסתירה מוחלטת לשאיפות ולדרך החיים שלו, ולכן הוא נוטש אותה.
התיקון לכפירה הזו טמון בשורש הבעיה, והוא הבנת מושגי האמונה. האל אינו שליט זר שחדר מבחוץ לחיינו, אלא הוא מקור החיים שממנו נובע הקיום שלנו בעולם. הוא לא מצווה עלינו לעשות מעשים שיפגעו במרקם האישיות שלנו. המעשים נועדו כדי לאזן את כוחות הנפש, ולהביא להרמוניה באישיות האדם. הקשר הנכון בין האדם לבורא אינו מחליש אותו, אלא בדיוק להיפך. האדם מתחבר מתוך ענווה והכרת מקומו למתח גבוה, שמעניק לו אנרגיות שאינן קיימות בו. הוא מקבל תעצומות חיים של נצח ואין-סוף, ויכולת להתעלות מעל החומריות, הכבדות והחולשות של הגוף. תופעת הכפירה היא לא 'תקלה', אלא היא חלק מההשגחה האלוהית. ה' אִפשר לכפירה לתפוס מקום בעולם, כדי שהיא תצביע על הקלקולים והטעויות שקיימות באמונה השטחית. התפקיד של הכפירה הוא להביא לזיקוק מושגי האמונה, ולהבנה מעמיקה והגיונית של התורה והמצוות. כשהציבור המאמין יקבל בהבנה את הביקורת של הכפירה, ויסיר את הסיגים והסילופים שהצטברו במשך הזמן על האמונה, אז הכפירה תמלא את ייעודה. הכפירה לא תצליח להביא את האדם למצב של גבורה, מכיוון שגם לאחר הניתוק מהמסורת והאמונה, יצוצו סיבות אחרות שיגרמו שוב לתופעות של חולשה ורכרוכיות. כשהאדם יאבד את התכלית לחייו ולא ימצא מטרה מספיק חשובה להשקיע בה, הוא עלול להגיע לייאוש מוחלט וחוסר סיפוק שישתק את כוחות החיים שלו.
הרחבות
*רכות הלב
רַכּוּת-הַלֵּב הִיא מִצַּד עַצְמָהּ אַחַת מֵהַטִּינוֹת, שֶׁהָאֱנוֹשִׁיּוּת מִשְׁתַּדֶּלֶת בְּהִתְפַּתְּחוּתָהּ לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה, אֲבָל תָּמִיד הִיא נִדְרֶשֶׁת לָהּ, לְקִיּוּמָהּ וּלְשִׁכְלוּלָהּ. הרב קוק מבאר כאן שרכות הלב היא מידה הגורמת לחוסר אומץ, וכך מביאה את האדם לרכרוכיות. מצד שני, במידה נכונה מידה זו גורמת למוסר ולרחמים להתפשט בעולם. כבר הרמב"ם מנה מידה זו כאחת מן המידות הקיצוניות שיש להתרחק מהן: דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם, וזו משונה מזו ורחוקה ממנה ביותר: "ועל דרכים אלו--שאר כל הדעות, כגון מהולל ואונן, וכיליי ושוע, ואכזרי ורחמן, ורך לבב ואמיץ לב , וכל כיוצא בהן... שני קצוות הרחוקות זו מזו שבכל דעה ודעה, אינן דרך טובה... הדרך הישרה--היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל דעות שיש לאדם" [משנה תורה, הלכות דעות א, ג-ה]. בשמונה קבצים מרחיב הרב קוק בעניין ומבאר את השפעתה החיובית והשלילית של רכות הלב: "רכות הלב, היא מדה טובה כשהיא לעצמה, וכשהיא באה במדה ושיעור מוגבל, מעדנת היא את רוח האדם . אבל כמה רעה מסבבת מדה זו, כשעוברת את גבולה האמיתי. הלב הרך ביותר מהמדה, אין לו רצון קבוע, ואינו יכול לשלוט בדעתו, לעמוד בפרץ ולשפט משפט אמת, מפני רכות דעתו"... [קובץ ג, רצג]: רכות הלב במידה נכונה גורמת לאדם להסתכל על העולם בצורה מעודנת, רכה ונינוחה. אולם במידה קיצונית היא גורמת לעיוות הדין. העולם צריך את האיזון הנכון במידה זו, כיון שאחרת הוא יהיה אכזרי מחד, או רכרוכי וחסר צדק מאידך.
שאלות לדיון
ישנם כאלה שאמונתם מבוססת על פחדנות וחולשה. כיצד יש לנהוג עימם לפי דברי הרב קוק?
האם האמונה גורמת לך להיות אמיץ יותר, או חלש יותר? מה אתה יכול להסיק מכך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
