ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
אוֹמְרִים בְּנֵי פָּרִיצֵי עַמֵּנוּ•, אוֹתָם שֶׁיָּרְדוּ עַד הַדְּיוֹטָא• הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל מָאֳסָהּ• שֶׁל תּוֹרָה, לְמָשָׁל: הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן• מַחֲלִישִׁים בָּנוּ• אֶת תְּעוּפַת הַשֵּׂכֶל וְאֶת הָאֶנֶרְגְּיָה הַמַּעֲשִׂית הַכּוֹלֶלֶת*. הַנְּאָצָה הַזֹּאת• לְבָשְׁתֵּנוּ מוֹצֵאת לָהּ מָקוֹם רַק מִפְּנֵי שֶׁבְּמַרְבִּית הַמְצַיְּרִים• אֶת הַצִּיּוּרִים הָהֵם, הִנָּם אֶצְלָם מְשֻׁבָּשִׁים, קְבוּעִים בְּדִמְיוֹנוֹת רְפוּיִים, הַכֹּל כְּפִי שֶׁעוֹלֶה עַל הַלֵּב בִּתְחִלַּת הַדַּעַת•, וּמְשֻׁנֶּה כְּפִי שִׁנּוּי הָרַעֲיוֹנוֹת הַמֻּכְרָחִים לִהְיוֹת נִקְבָּעִים בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד – מִתּוֹךְ הָעֲזִיבָה וְחֶסְרוֹן הָעֵסֶק בְּאֵלֶּה הַנִּשְׂגָּבוֹת – בְּדַרְכֵי דִמְיוֹן הָרְחוֹקִים מִדַּרְכֵי תוֹרָה – "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב, וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים•" (משלי כד, ל).
וְהַמֻּשָּׂגִים שֶׁל דִּמְיוֹן, וַדַּאי כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה הַנּוֹשֵׂא בְּטָהֳרָתוֹ יוֹתֵר נִשְׁגָּב וְיוֹתֵר כּוֹלֵל, יִהְיֶה בִּהְיוֹתוֹ מְעֻטָּף בְּדִמְיוֹן קוֹדֵר – יוֹתֵר מִשְׁגֶּה•.
הפתרון הוא לימוד המוסר
עַל כֵּן מַה נּוּכַל לַעֲשׂוֹת, אִם הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן שֶׁהֵם יְסוֹדוֹת חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ־יָמֵינוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, נִתְעַלְּפוּ• מֵאֶפֶס מַעֲשֶׂה וְלִמּוּד, בְּצָעִיף שֶׁל דִּמְיוֹנוֹת וּסְבָרוֹת נִפְסָדוֹת הַמַּכְשִׁילוֹת אֶת מִצְעֲדֵי בַּעֲלֵיהֶם – "הָנֵי בִּרְכֵּי דְּשַׁלְהֵי מִנַּיְהוּ•" (ברכות ו, א), וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִירָם לְטָהֳרָתָם כִּי אִם עַל יְדֵי קְבִיעוּת מַסֶּכֶת• וְלִמּוּד כָּל חֶלְקֵי הַמּוּסָר וְחוֹבַת הַלְּבָבוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, עַד שֶׁיִּמָּלְאוּ הַחֲלָלִים הָרֵיקִים שֶׁבְּחַדְרֵי לִבֵּנוּ וּמוֹחֵנוּ – שֶׁהַנְּטִיּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁל אֵלֶּה שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן שְׁרוּיִים בָּהֶם – אוֹרוֹת• שִׂכְלִיּוֹת וְהַרְגָּשׁוֹת נַעֲלוֹת, לְמַעַן יִמָּלְאוּ הֵן עַצְמָן זִיו חַיִּים וְכֹחַ פּוֹעֵל חַי וְאַדִּיר, שֶׁיְּחַיּוּ אֶת לְבָבֵנוּ בְּטַל תְּחִיָּתָם, שֶׁמִּנְהָג זֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ, שֶׁיִּמָּצְאוּ בַּעֲלֵי כִּשְׁרוֹן רַבִּים שֶׁיֵּדְעוּ לְהַסְבִּיר לְעַצְמָם וּלְזוּלָתָם בְּעַל פֶּה וּבִכְתָב אֶת עִמְקֵי הַתּוֹרָה וְשָׁרְשֵׁי הָאֱמוּנָה וְכָל הַשְׁקָפוֹת הַחַיִּים הַשַּׁיָּכוֹת לָהֶם, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יוּכַל שׁוּם אָדָם שֶׁלֹּא לָחוּשׁ אֶת הָאֱמֶת הַגְּדוֹלָה הַנִּצְחִית כִּי הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן הֵם נֵר לְרַגְלֵנוּ וּלְרֹאשֵׁנוּ.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
25 - משבר האמונה חלק ב'
26 - משבר האמונה חלק ג'
27 - משבר האמונה חלק ד'
טען עוד
___________________________________
פָּרִיצֵי עַמֵּנוּ – הכופרים בתורה ומצוות. הַדְּיוֹטָא – המדרגה. מָאֳסָהּ – זלזול ובזיון בתורה. וְהַבִּטָּחוֹן – בה'. מַחֲלִישִׁים בָּנוּ וכו' – האמונה מגבילה את חופש המחשבה, והבטחון בה' גורם למיעוט עשיה והשתדלות לשכלול העולם. הַנְּאָצָה הַזֹּאת – הטענה הרעה כנגד האמונה. הַמְצַיְּרִים וכו' – אצל רוב המאמינים ציורי (ההבנה והדמיון) האמונה והביטחון משובשים. בִּתְחִלַּת הַדַּעַת – אמונה בוסרית, שלא התפתחה בעזרת לימוד והתבוננות. קִמְּשֹׂנִים – קוצים. יוֹתֵר מִשְׁגֶּה – הטעות בו יותר גדולה. נִתְעַלְּפוּ – התכסו (בצעיף). הָנֵי בִּרְכֵּי דְּשַׁלְהֵי מִנַּיְהוּ – הברכיים שלנו מתעייפות מחמת המזיקים (השדים, כשם מושאל למחשבות משובשות). מַסֶּכֶת – סדר לימוד מסודר. אוֹרוֹת וכו' – התמלאו החללים אורות שכליים וכו'.
ביאורים
האמונה והביטחון הם שני יסודות בהשקפת היהדות, הקשורים ותלויים זה בזה. האמונה בה' בורא העולם, מביאה להכרה שה' משגיח ומנהל את עולמו בכל עת, והכל תלוי אך ורק ברצונו. בעקבות האמונה בא הביטחון בה', לפיו אין חשיבות רבה למעשי האדם, כי לבסוף הכל נקבע לפי החלטה אלוהית.
הבנה שטחית של שני המושגים הללו מביאה לביטול ערכו של האדם. אין שום משמעות ליוזמה והמאמץ האנושי לתקן את העולם ולשכלל אותו, כי הכל תלוי בהשגחת ה'. אין שום מוטיבציה לפתח את המחשבה האנושית ולהעמיק בה, כי האדם כולו הוא יצור חסר חשיבות בעולמו של האל האין-סופי. זו אחת הסיבות שהולידו את הכפירה. כפירה זו נבעה מחוסר הסכמה לצמצם ולגמד את חשיבות האדם ויכולותיו.
האופן שבו נוכל להתמודד עם הכפירה הוא על ידי לימוד מעמיק בנושאי האמונה. ישנה ספרות תורנית רחבה העוסקת בבירור המושגים הרוחניים של האמונה בה' וכל מה שמסתעף ממנה. הזנחה מתמשכת בלימוד התחום הזה גרמה להבנות מסולפות, ולתגובת נגד של הכפירה. קביעות מחודשת של לימוד מסודר ומעמיק, תזכך ותלטש את ההבנה של האדם המאמין. בנוסף, היא תעניק לו יכולת הסברה לאלו שאינם מאמינים, וכך הוא יוכל להסיר את המחיצות שחוסמות אותם ולקרבם לעולם האמונה.
על ידי לימוד אמונה נבין שהאמונה בה' מעניקה משמעות אדירה לחיי האדם. כפרט, היכולת של האדם מוגבלת מאוד, ואין לו השפעה רבה על הקורה סביבו. האמונה בה' מחברת אותו אל המקור הכללי שמחיה את העולם. היא נותנת לו כלים, הם המצוות, שטמונה בהם אנרגיה עצומה שיכולה לחולל שינויי עומק בעולם ובאנושות. הביטחון בה' אינו מדכא את היוזמה והיצירתיות, ואינו מביא לבטלנות ועצלנות. להיפך, הביטחון במקור החיים האין-סופי שאין לו גבולות נותן לאדם תקוה ועידוד. בזכות הביטחון, התוצאה של הפעילות האנושית איננה תלויה רק בכוחות המצומצמים שלה. על האדם מוטלת חובת השתדלות ומאמץ כפי יכולתו, אולם ה' בעצמו משלים את היוזמה האנושית, ומביא אותה לעמדת השפעה במימדים רחבים הרבה יותר. הביטחון בה' נוסך באדם ביטחון עצמי, בכך שאין שום מחסום ומגבלה המונעים ממנו את המעוף והכח לנסות דברים חדשים. כל זאת מתוך הכרה והפנמה מנין נובעים כוחות אלו.
הרחבות
*למה להשתדל? / בטחון והשתדלות
אוֹמְרִים בְּנֵי פָּרִיצֵי עַמֵּנוּ... הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן מַחֲלִישִׁים בָּנוּ אֶת תְּעוּפַת הַשֵּׂכֶל וְאֶת הָאֶנֶרְגְּיָה הַמַּעֲשִׂית הַכּוֹלֶלֶת. הרב קוק מתעמת פה עם הטענה שהביטחון בה' גורם לאדם להשתדל פחות: 'אם הקב"ה בסוף ידאג לי, למה אני צריך להתערב'? לדעת פריצי עמנו, אמונה זו גורמת לכך שאנשים מאמינים פחות פועלים וסבילים יותר ביחס למציאות.
בשמונה קבצים הרב קוק כותב שאכן, בתחילת דרכו הרוחנית של האדם, יראת השמים שלו מחלישה את כוחות גופו הגשמיים ואת כוח היצירה שלו. אולם בהמשך, החלשות זו מהווה מצע ובסיס לגבורה עליונה, רוחנית ושלמה יותר: " תכונתה של יראת שמים היא מחלשת את האדם בתחלת הופעתה, אבל חולשה זו היא בסיס ליסוד גבורה עליונה, הגבורה החמרנית מתחלשת, וגבורה אידיאלית נכנסת במקומה, והיא משיבה לאדם את כל נזקיו גם מצדו החמרי" [ג, נח].
תשובה זו מתאימה לדברי הרב אצלנו שבהסתכלות עמוקה יותר האמונה והביטחון אינם גורמים לצמצום כוחות החיים, אלא לגבורה ממקום עליון יותר.
שאלות לדיון
האם אתה מרגיש לפעמים שהאמונה מחלישה בך את היצירתיות ואת רצון העשייה? מדוע זה קורה?
כיום, האם נראה לך שציבור המאמינים נותר עדיין פחות יצירתי ביחס לשאר העולם? מה ניתן להסיק מזה על לימוד האמונה שלנו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
