ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
אוֹמְרִים בְּנֵי פָּרִיצֵי עַמֵּנוּ•, אוֹתָם שֶׁיָּרְדוּ עַד הַדְּיוֹטָא• הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל מָאֳסָהּ• שֶׁל תּוֹרָה, לְמָשָׁל: הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן• מַחֲלִישִׁים בָּנוּ• אֶת תְּעוּפַת הַשֵּׂכֶל וְאֶת הָאֶנֶרְגְּיָה הַמַּעֲשִׂית הַכּוֹלֶלֶת*. הַנְּאָצָה הַזֹּאת• לְבָשְׁתֵּנוּ מוֹצֵאת לָהּ מָקוֹם רַק מִפְּנֵי שֶׁבְּמַרְבִּית הַמְצַיְּרִים• אֶת הַצִּיּוּרִים הָהֵם, הִנָּם אֶצְלָם מְשֻׁבָּשִׁים, קְבוּעִים בְּדִמְיוֹנוֹת רְפוּיִים, הַכֹּל כְּפִי שֶׁעוֹלֶה עַל הַלֵּב בִּתְחִלַּת הַדַּעַת•, וּמְשֻׁנֶּה כְּפִי שִׁנּוּי הָרַעֲיוֹנוֹת הַמֻּכְרָחִים לִהְיוֹת נִקְבָּעִים בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד – מִתּוֹךְ הָעֲזִיבָה וְחֶסְרוֹן הָעֵסֶק בְּאֵלֶּה הַנִּשְׂגָּבוֹת – בְּדַרְכֵי דִמְיוֹן הָרְחוֹקִים מִדַּרְכֵי תוֹרָה – "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב, וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים•" (משלי כד, ל).
וְהַמֻּשָּׂגִים שֶׁל דִּמְיוֹן, וַדַּאי כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה הַנּוֹשֵׂא בְּטָהֳרָתוֹ יוֹתֵר נִשְׁגָּב וְיוֹתֵר כּוֹלֵל, יִהְיֶה בִּהְיוֹתוֹ מְעֻטָּף בְּדִמְיוֹן קוֹדֵר – יוֹתֵר מִשְׁגֶּה•.
הפתרון הוא לימוד המוסר
עַל כֵּן מַה נּוּכַל לַעֲשׂוֹת, אִם הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן שֶׁהֵם יְסוֹדוֹת חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ־יָמֵינוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, נִתְעַלְּפוּ• מֵאֶפֶס מַעֲשֶׂה וְלִמּוּד, בְּצָעִיף שֶׁל דִּמְיוֹנוֹת וּסְבָרוֹת נִפְסָדוֹת הַמַּכְשִׁילוֹת אֶת מִצְעֲדֵי בַּעֲלֵיהֶם – "הָנֵי בִּרְכֵּי דְּשַׁלְהֵי מִנַּיְהוּ•" (ברכות ו, א), וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִירָם לְטָהֳרָתָם כִּי אִם עַל יְדֵי קְבִיעוּת מַסֶּכֶת• וְלִמּוּד כָּל חֶלְקֵי הַמּוּסָר וְחוֹבַת הַלְּבָבוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, עַד שֶׁיִּמָּלְאוּ הַחֲלָלִים הָרֵיקִים שֶׁבְּחַדְרֵי לִבֵּנוּ וּמוֹחֵנוּ – שֶׁהַנְּטִיּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁל אֵלֶּה שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן שְׁרוּיִים בָּהֶם – אוֹרוֹת• שִׂכְלִיּוֹת וְהַרְגָּשׁוֹת נַעֲלוֹת, לְמַעַן יִמָּלְאוּ הֵן עַצְמָן זִיו חַיִּים וְכֹחַ פּוֹעֵל חַי וְאַדִּיר, שֶׁיְּחַיּוּ אֶת לְבָבֵנוּ בְּטַל תְּחִיָּתָם, שֶׁמִּנְהָג זֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ, שֶׁיִּמָּצְאוּ בַּעֲלֵי כִּשְׁרוֹן רַבִּים שֶׁיֵּדְעוּ לְהַסְבִּיר לְעַצְמָם וּלְזוּלָתָם בְּעַל פֶּה וּבִכְתָב אֶת עִמְקֵי הַתּוֹרָה וְשָׁרְשֵׁי הָאֱמוּנָה וְכָל הַשְׁקָפוֹת הַחַיִּים הַשַּׁיָּכוֹת לָהֶם, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יוּכַל שׁוּם אָדָם שֶׁלֹּא לָחוּשׁ אֶת הָאֱמֶת הַגְּדוֹלָה הַנִּצְחִית כִּי הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן הֵם נֵר לְרַגְלֵנוּ וּלְרֹאשֵׁנוּ.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
25 - משבר האמונה חלק ב'
26 - משבר האמונה חלק ג'
27 - משבר האמונה חלק ד'
טען עוד
___________________________________
פָּרִיצֵי עַמֵּנוּ – הכופרים בתורה ומצוות. הַדְּיוֹטָא – המדרגה. מָאֳסָהּ – זלזול ובזיון בתורה. וְהַבִּטָּחוֹן – בה'. מַחֲלִישִׁים בָּנוּ וכו' – האמונה מגבילה את חופש המחשבה, והבטחון בה' גורם למיעוט עשיה והשתדלות לשכלול העולם. הַנְּאָצָה הַזֹּאת – הטענה הרעה כנגד האמונה. הַמְצַיְּרִים וכו' – אצל רוב המאמינים ציורי (ההבנה והדמיון) האמונה והביטחון משובשים. בִּתְחִלַּת הַדַּעַת – אמונה בוסרית, שלא התפתחה בעזרת לימוד והתבוננות. קִמְּשֹׂנִים – קוצים. יוֹתֵר מִשְׁגֶּה – הטעות בו יותר גדולה. נִתְעַלְּפוּ – התכסו (בצעיף). הָנֵי בִּרְכֵּי דְּשַׁלְהֵי מִנַּיְהוּ – הברכיים שלנו מתעייפות מחמת המזיקים (השדים, כשם מושאל למחשבות משובשות). מַסֶּכֶת – סדר לימוד מסודר. אוֹרוֹת וכו' – התמלאו החללים אורות שכליים וכו'.
ביאורים
האמונה והביטחון הם שני יסודות בהשקפת היהדות, הקשורים ותלויים זה בזה. האמונה בה' בורא העולם, מביאה להכרה שה' משגיח ומנהל את עולמו בכל עת, והכל תלוי אך ורק ברצונו. בעקבות האמונה בא הביטחון בה', לפיו אין חשיבות רבה למעשי האדם, כי לבסוף הכל נקבע לפי החלטה אלוהית.
הבנה שטחית של שני המושגים הללו מביאה לביטול ערכו של האדם. אין שום משמעות ליוזמה והמאמץ האנושי לתקן את העולם ולשכלל אותו, כי הכל תלוי בהשגחת ה'. אין שום מוטיבציה לפתח את המחשבה האנושית ולהעמיק בה, כי האדם כולו הוא יצור חסר חשיבות בעולמו של האל האין-סופי. זו אחת הסיבות שהולידו את הכפירה. כפירה זו נבעה מחוסר הסכמה לצמצם ולגמד את חשיבות האדם ויכולותיו.
האופן שבו נוכל להתמודד עם הכפירה הוא על ידי לימוד מעמיק בנושאי האמונה. ישנה ספרות תורנית רחבה העוסקת בבירור המושגים הרוחניים של האמונה בה' וכל מה שמסתעף ממנה. הזנחה מתמשכת בלימוד התחום הזה גרמה להבנות מסולפות, ולתגובת נגד של הכפירה. קביעות מחודשת של לימוד מסודר ומעמיק, תזכך ותלטש את ההבנה של האדם המאמין. בנוסף, היא תעניק לו יכולת הסברה לאלו שאינם מאמינים, וכך הוא יוכל להסיר את המחיצות שחוסמות אותם ולקרבם לעולם האמונה.
על ידי לימוד אמונה נבין שהאמונה בה' מעניקה משמעות אדירה לחיי האדם. כפרט, היכולת של האדם מוגבלת מאוד, ואין לו השפעה רבה על הקורה סביבו. האמונה בה' מחברת אותו אל המקור הכללי שמחיה את העולם. היא נותנת לו כלים, הם המצוות, שטמונה בהם אנרגיה עצומה שיכולה לחולל שינויי עומק בעולם ובאנושות. הביטחון בה' אינו מדכא את היוזמה והיצירתיות, ואינו מביא לבטלנות ועצלנות. להיפך, הביטחון במקור החיים האין-סופי שאין לו גבולות נותן לאדם תקוה ועידוד. בזכות הביטחון, התוצאה של הפעילות האנושית איננה תלויה רק בכוחות המצומצמים שלה. על האדם מוטלת חובת השתדלות ומאמץ כפי יכולתו, אולם ה' בעצמו משלים את היוזמה האנושית, ומביא אותה לעמדת השפעה במימדים רחבים הרבה יותר. הביטחון בה' נוסך באדם ביטחון עצמי, בכך שאין שום מחסום ומגבלה המונעים ממנו את המעוף והכח לנסות דברים חדשים. כל זאת מתוך הכרה והפנמה מנין נובעים כוחות אלו.
הרחבות
*למה להשתדל? / בטחון והשתדלות
אוֹמְרִים בְּנֵי פָּרִיצֵי עַמֵּנוּ... הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן מַחֲלִישִׁים בָּנוּ אֶת תְּעוּפַת הַשֵּׂכֶל וְאֶת הָאֶנֶרְגְּיָה הַמַּעֲשִׂית הַכּוֹלֶלֶת. הרב קוק מתעמת פה עם הטענה שהביטחון בה' גורם לאדם להשתדל פחות: 'אם הקב"ה בסוף ידאג לי, למה אני צריך להתערב'? לדעת פריצי עמנו, אמונה זו גורמת לכך שאנשים מאמינים פחות פועלים וסבילים יותר ביחס למציאות.
בשמונה קבצים הרב קוק כותב שאכן, בתחילת דרכו הרוחנית של האדם, יראת השמים שלו מחלישה את כוחות גופו הגשמיים ואת כוח היצירה שלו. אולם בהמשך, החלשות זו מהווה מצע ובסיס לגבורה עליונה, רוחנית ושלמה יותר: " תכונתה של יראת שמים היא מחלשת את האדם בתחלת הופעתה, אבל חולשה זו היא בסיס ליסוד גבורה עליונה, הגבורה החמרנית מתחלשת, וגבורה אידיאלית נכנסת במקומה, והיא משיבה לאדם את כל נזקיו גם מצדו החמרי" [ג, נח].
תשובה זו מתאימה לדברי הרב אצלנו שבהסתכלות עמוקה יותר האמונה והביטחון אינם גורמים לצמצום כוחות החיים, אלא לגבורה ממקום עליון יותר.
שאלות לדיון
האם אתה מרגיש לפעמים שהאמונה מחלישה בך את היצירתיות ואת רצון העשייה? מדוע זה קורה?
כיום, האם נראה לך שציבור המאמינים נותר עדיין פחות יצירתי ביחס לשאר העולם? מה ניתן להסיק מזה על לימוד האמונה שלנו?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מותר להכין קפה בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
טעינה למחשבה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
