ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הענה פערל בת משולם יהודה ע"ה
הַסִּבּוֹת גּוֹרְמֵי הַמַּכְשֵׁלוֹת• הִנָּן רַבּוֹת, אָמְנָם בִּכְלָלוּתָן שְׁתַּיִם הֵמָּה, הַסִּבָּה הָאַחַת הִיא הַהֲבָנָה הַשִּׁטְחִית וְהַמּוּעֶטֶת בְּעֶרְכֵי• הַתּוֹרָה*, כֵּיוָן שֶׁהַהֲבָנָה הַמֻּטְעֵית כּוֹבֶשֶׁת מָקוֹם גָּדוֹל, עַד שֶׁמִּתְדַּמֶּה לְרַבִּים שֶׁזֹּאת הִיא הֲבָנַת הַדָּת. אָמְנָם אִם כִּי לִתְמִימִים פְּשׁוּטִים, אֲנָשִׁים שֶׁאֶת הָאוֹר הַמַּדָּעִי כְּמוֹ שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַחִיצוֹנִי לֹא יָדְעוּ, לֹא תַזִּיק לָהֶם הֲבָנָתָם• הַגְּרוּעָה לְמַעֲמַד רוּחָם הַכְּלָלִי, אֶלָּא תַּנִּיחֵם עַל מַצָּבָם הַנָּמוּךְ וּבִלְתִּי נַעֲלֶה הַרְבֵּה בַּמּוּסָר, שֶׁזֶּה• וַדַּאי תָּלוּי לְפִי הָעֶרֶךְ שֶׁל בֵּרוּר הַמֻּשָּׂגִים הַדָּתִיִּים וְהָאוֹרָה הָרוּחָנִית בִּכְלָל, אֲבָל לְבֵינוֹנִים וּפִקְחִים בַּמַּדָּעִים הַכּוֹלְלִים• הִזִּיק הַדָּבָר עַד הַיְסוֹד.
וְזֶה הָיָה נָהוּג מֵעוֹלָם: קֹדֶם שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁל שְׁלִילַת הַהַגְשָׁמָה, לְמָשָׁל, עִם כָּל סְעִיפֶיהָ הַמַּדָּעִיִּים נִתְפַּשְּׁטָה יָפֶה בָּעָם, הָיְתָה הַעֲלָמָה זֹאת לְאֶבֶן נֶגֶף לְרַבִּים שֶׁנֶּהֱנוּ• מִזִּיו חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר הֵעִידוּ עַל זֶה גְּדוֹלֵי הָרִאשׁוֹנִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַד שֶׁטָּרְחוּ וּבֵאֲרוּ וּפִרְסְמוּ לְהֶהָמוֹן כְּפִי הַיְכֹלֶת אֶת מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נוֹדָע• וְגָלוּי לְחַכְמֵי לֵב.
חיוב לימוד האמונה
וְתַמְצִית הַדְּבָרִים הִיא: שֶׁהַמֻּשָּׂג• הָעוֹלֶה מֵהַחָכְמָה הַבְּרוּרָה הַמִּתְבּוֹנֶנֶת כְּפִי טֶבַע הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי הַטָּהוֹר הַמְעֻטָּר בְּהוֹד הַמּוּסָר הַזַּךְ וְהָעֶלְיוֹן, מִתְאַחֵד• הוּא עִם הַיְדִיעָה הַדָּתִית הָעֶלְיוֹנָה• הַנְּכוֹנָה וְהָאֲמִתִּית. דֻּגְמַת דָּבָר זֶה נִמְצָא בְּדוֹרֵנוּ גַּם כֵּן בִּסְעִיפִים וּפְרָטִים רַבִּים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לְלָמְדָם, לְהַסְבִּיר אֶת מַה שֶּׁהוּא מֻסְבָּר וּפָשׁוּט לְכָל דּוֹרֵשׁ – אֲבָל גַּם נֶעֱלָם מֵהָמוֹן רַב, גַּם מֵאוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לִתְבֹּעַ מֵהֶם כִּשְׁרוֹן שֶׁל הַשְׁפָּעָה – שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּלָל• שֶׁיִּהְיֶה חַיִץ וְקִיר מַבְדִּיל בֵּין הַתְּבוּנָה הַבְּרוּרָה שֶׁל הַהֲבָנָה הַמַּדָּעִית לְבֵין יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה. וְדָבָר זֶה שֶׁרַבִּים חוֹשְׁבִים שֶׁהִיא• מְלָאכָה יְשָׁנָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה כְּבָר לָנוּ, הִיא עַכְשָׁו עֲבוֹדָה שֶׁחִיּוּבָהּ נִתְחַזֵּק לִמְאֹד, וְחָזְרָה וְנֵעוֹרָה כְּבִימֵי הַפִילוֹסוֹפְיָה הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁל זְמַן הָרַסַ"ג וְהָרַמְבָּ"ם, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָהּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת וּפְרָטִים שׁוֹנִים, כְּפִי הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּמַעֲמַד הָעוֹלָם וְהָאֻמָּה.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
26 - משבר האמונה חלק ג'
27 - משבר האמונה חלק ד'
28 - משבר האמונה חלק ה'
טען עוד
___________________________________
הַמַּכְשֵׁלוֹת – של הכפירה. בְּעֶרְכֵי – היסודות העיקרים. הֲבָנָתָם – האמונות. שֶׁזֶּה – המצב המוסרי. בַּמַּדָּעִים הַכּוֹלְלִים – השכלה מדעית. לְרַבִּים שֶׁנֶּהֱנוּ – אנשים שהתוודעו להשכלה הפילוסופית השוללת את ההגשמה, ידיעתם גרמה להם להתרחק מתורה, כי בהבנה שטחית קיימת בתורה הגשמה. מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נוֹדָע – שלילת ההגשמה. הַמֻּשָּׂג – ההבנות והידיעות. מִתְאַחֵד – מתאים. הַיְדִיעָה הַדָּתִית הָעֶלְיוֹנָה – התפיסה האמונית העמוקה והישרה. שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּלָל וכו' – לא תתכן סתירה בין התורה למדע ובין יסודות האמונה להבנה השכלית. שֶׁהִיא – התאמת המדע והתורה.
ביאורים
כפי שכבר למדנו, הסיבה השורשית שהולידה את הכפירה היא ההבנה השטחית והשגויה של מושגי האמונה. לסיבה הזו יש שני שותפים: האחת היא ההבנה וההסברה של עניני האמונה. השנייה היא הדרישה של ההמון הרחב לחשיבה הגיונית ומעמיקה. הדרישה הזו נובעת מהתמורות שחלו בעולם במאות השנים האחרונות בעקבות הרנסנס ותנועת ההשכלה. בעבר, החשיבה הביקורתית וההיגיון היו מאפיינים של יחידי סגולה בכל דור. אולם כעת, הן הפכו לנחלת הכלל. האנושות התרגלה להטיל ספק בכל עמדה מדעית או רוחנית. היא כבר אינה מקבלת כמובן מאליו, ולא סומכת על שיקול דעתם של אחרים, אלא דורשת לברר וללמוד בעצמה כל נושא, כדי שתוכל להחליט. אמנם גם כיום, יש עדיין אנשים שמתאפיינים בחיים של תמימות ופשטות, ואינם מרגישים צורך להגיע למסקנה שכלית בכל דבר. בקרב האנשים הללו, הכפירה לא התפשטה כל כך, כי הם מוכנים לקבל בשויון נפש את האמונה בה' כמות שהיא, על כל החסרונות שבה. אולם לאנשים שהתרגלו לעמוד על ההיגיון והשיטתיות שבכל תחום, אי אפשר למכור אמונה שלא עומדת במבחן האינטליגנציה. התופעה הזו היתה קיימת גם בעבר, ביחס לענין ה'הגשמה'. בימי קדם, גם בקרב עם ישראל היה מקובל לחשוב שהאל הוא בעל גוף ותכונות אנושיות כמו בני האדם. אולם היו אנשים משכילים שלא יכלו לקבל את התפיסה הזו, ולכן זנחו את האמונה היהודית, ופנו לתורות הפילוסופיה היונית. גדולי הראשונים, כמו הרס"ג והרמב"ם, לחמו מלחמת חורמה כנגד תפיסת ההגשמה. הם הוכיחו באותות ובמופתים שהאל הוא מופשט לגמרי, ואין בו שום נגיעה גשמית, ובכך מיתנו את הנהירה אל הפילוסופיה על חשבון המסורת היהודית. כיום, תפיסת ההגשמה כמעט ועברה מהעולם. אין צורך לקדש עליה מלחמה, אולם יש צורך לחדש את המאבק הרוחני הזה כנגד הסילופים והעיוותים הקיימים היום בנושא האמונה. גם בתבונה האנושית יש מימד אלוהי, כי שכל האדם עצמו הוא צלם אלוהים. השכל האנושי הביא לכפירה, לא מפני שהשכל עומד בסתירה לאמונה, אלא בדיוק להיפך. ההשגה השכלית זהה לאמונה האותנטית, ולכן היא מבטלת את האמונה הסובלת מזיוף ומקטנות.
הרחבות
*איך מתקנים את התפיסה האמונית השטחית?
הַסִּבָּה הָאַחַת הִיא הַהֲבָנָה הַשִּׁטְחִית וְהַמּוּעֶטֶת בְּעֶרְכֵי הַתּוֹרָה. המחשבה שהאמונה אינה מסתדרת עם המדע נובעת מתפיסה אמונית בוסרית. אנשים שנחשפו למדעים הכלליים, כמו היסטוריה וגיאולוגיה למשל, חשו שיש בממצאיהם סתירה לתורה ולאמונה הפשוטה שקיבלו בביתם, והדבר גרם להם לבלבול ביחס לאמונה. הרב קוק כותב שאם הם היו מתעמקים, הם היו מבינים שאין בהכרח סתירה בין האמונה למדע. דרך התיקון לדבר, כותב הרב קוק באדר היקר , היא לחזק את הלימוד בספרי האמונה: "כל אותם הספרים הנפלאים מלאי הענין, שכל כך התעמקו בהם גדולי הדורות בחבורם והפצתם, הם מונחים בקרן זוית, או נחשבים לספרי טיול, שמעיינים בהם בדרך ארעי, ועיון כזה איננו מביא כלל את תועלת המבוקש הכללי, להתכנסות המחשבות, לקישורן, התילדותן, ובנינן. אותם שהתפתחות המחשבה הכללית (=אנשים שנחשפו לחכמות החול) הביאתם למדה זו להיות גם הם צמאי רעיון ותאבי דברים חדשים וחיים, באין להם מן המוכן על אדמת ישראל מזון, מעדן ומבריא, מחובר מענפים שונים, מתוקן מפועלים החיים אתנו ומקובל על לב הדור החי (= יש בספרי האמונה תשובות מן המוכן לשאלות שמטרידות אותם. ולמרות זאת, במקום ללמוד-), הנם מתרחקים, מתדלדלים ומתנודדים לכל רוח, שהמחשבה של האומה השולטת, שהם יושבים בקרבה, הולכת שמה, וההשפעה החוזרת מזה בקרבנו פנימה מביאה דאבון לב וחלישות חיל" [מעט צרי, טו]. בגלל חוסר הלימוד בספרי האמונה, הבלבול מתפשט בישראל. הסיבה לכך שלא לומדים מספיק בספרי האמונה היא הפחד שהבירור יביא לכפירה, שהשאלה תביא לפריקת עול. כך כותב הרב קוק בהמשך דבריו: "וכל זאת באתנו מפני היראה הנפרזה מכל עיון ומחשבה, בחלקי התורה הנוגעים ללב המרגיש ולמח החושב, שצוחו עליה גדולי הדורות, ביחוד המקובלים" [שם].
שאלות לדיון
נראה לפעמים שדווקא בקרב המאמינים התמימים רגשות המוסר חזקים יותר. מדוע הרב מגדיר את רמת המוסר שלהם כ"נמוך ובלתי נעלה"?
"שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּלָל שֶׁיִּהְיֶה חַיִץ וְקִיר מַבְדִּיל בֵּין הַתְּבוּנָה הַבְּרוּרָה שֶׁל הַהֲבָנָה הַמַּדָּעִית לְבֵין יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה". האם ניתן להסיק מכך שיש מקום ללמוד את התורה על פי כלי המחקר האקדמיים שיש בידינו כיום?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
איך עושים קידוש?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר לפנות למקובלים?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
