ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הענה פערל בת משולם יהודה ע"ה
הַסִּבּוֹת גּוֹרְמֵי הַמַּכְשֵׁלוֹת• הִנָּן רַבּוֹת, אָמְנָם בִּכְלָלוּתָן שְׁתַּיִם הֵמָּה, הַסִּבָּה הָאַחַת הִיא הַהֲבָנָה הַשִּׁטְחִית וְהַמּוּעֶטֶת בְּעֶרְכֵי• הַתּוֹרָה*, כֵּיוָן שֶׁהַהֲבָנָה הַמֻּטְעֵית כּוֹבֶשֶׁת מָקוֹם גָּדוֹל, עַד שֶׁמִּתְדַּמֶּה לְרַבִּים שֶׁזֹּאת הִיא הֲבָנַת הַדָּת. אָמְנָם אִם כִּי לִתְמִימִים פְּשׁוּטִים, אֲנָשִׁים שֶׁאֶת הָאוֹר הַמַּדָּעִי כְּמוֹ שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַחִיצוֹנִי לֹא יָדְעוּ, לֹא תַזִּיק לָהֶם הֲבָנָתָם• הַגְּרוּעָה לְמַעֲמַד רוּחָם הַכְּלָלִי, אֶלָּא תַּנִּיחֵם עַל מַצָּבָם הַנָּמוּךְ וּבִלְתִּי נַעֲלֶה הַרְבֵּה בַּמּוּסָר, שֶׁזֶּה• וַדַּאי תָּלוּי לְפִי הָעֶרֶךְ שֶׁל בֵּרוּר הַמֻּשָּׂגִים הַדָּתִיִּים וְהָאוֹרָה הָרוּחָנִית בִּכְלָל, אֲבָל לְבֵינוֹנִים וּפִקְחִים בַּמַּדָּעִים הַכּוֹלְלִים• הִזִּיק הַדָּבָר עַד הַיְסוֹד.
וְזֶה הָיָה נָהוּג מֵעוֹלָם: קֹדֶם שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁל שְׁלִילַת הַהַגְשָׁמָה, לְמָשָׁל, עִם כָּל סְעִיפֶיהָ הַמַּדָּעִיִּים נִתְפַּשְּׁטָה יָפֶה בָּעָם, הָיְתָה הַעֲלָמָה זֹאת לְאֶבֶן נֶגֶף לְרַבִּים שֶׁנֶּהֱנוּ• מִזִּיו חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר הֵעִידוּ עַל זֶה גְּדוֹלֵי הָרִאשׁוֹנִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַד שֶׁטָּרְחוּ וּבֵאֲרוּ וּפִרְסְמוּ לְהֶהָמוֹן כְּפִי הַיְכֹלֶת אֶת מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נוֹדָע• וְגָלוּי לְחַכְמֵי לֵב.
חיוב לימוד האמונה
וְתַמְצִית הַדְּבָרִים הִיא: שֶׁהַמֻּשָּׂג• הָעוֹלֶה מֵהַחָכְמָה הַבְּרוּרָה הַמִּתְבּוֹנֶנֶת כְּפִי טֶבַע הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי הַטָּהוֹר הַמְעֻטָּר בְּהוֹד הַמּוּסָר הַזַּךְ וְהָעֶלְיוֹן, מִתְאַחֵד• הוּא עִם הַיְדִיעָה הַדָּתִית הָעֶלְיוֹנָה• הַנְּכוֹנָה וְהָאֲמִתִּית. דֻּגְמַת דָּבָר זֶה נִמְצָא בְּדוֹרֵנוּ גַּם כֵּן בִּסְעִיפִים וּפְרָטִים רַבִּים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לְלָמְדָם, לְהַסְבִּיר אֶת מַה שֶּׁהוּא מֻסְבָּר וּפָשׁוּט לְכָל דּוֹרֵשׁ – אֲבָל גַּם נֶעֱלָם מֵהָמוֹן רַב, גַּם מֵאוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לִתְבֹּעַ מֵהֶם כִּשְׁרוֹן שֶׁל הַשְׁפָּעָה – שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּלָל• שֶׁיִּהְיֶה חַיִץ וְקִיר מַבְדִּיל בֵּין הַתְּבוּנָה הַבְּרוּרָה שֶׁל הַהֲבָנָה הַמַּדָּעִית לְבֵין יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה. וְדָבָר זֶה שֶׁרַבִּים חוֹשְׁבִים שֶׁהִיא• מְלָאכָה יְשָׁנָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה כְּבָר לָנוּ, הִיא עַכְשָׁו עֲבוֹדָה שֶׁחִיּוּבָהּ נִתְחַזֵּק לִמְאֹד, וְחָזְרָה וְנֵעוֹרָה כְּבִימֵי הַפִילוֹסוֹפְיָה הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁל זְמַן הָרַסַ"ג וְהָרַמְבָּ"ם, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָהּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת וּפְרָטִים שׁוֹנִים, כְּפִי הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּמַעֲמַד הָעוֹלָם וְהָאֻמָּה.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
26 - משבר האמונה חלק ג'
27 - משבר האמונה חלק ד'
28 - משבר האמונה חלק ה'
טען עוד
___________________________________
הַמַּכְשֵׁלוֹת – של הכפירה. בְּעֶרְכֵי – היסודות העיקרים. הֲבָנָתָם – האמונות. שֶׁזֶּה – המצב המוסרי. בַּמַּדָּעִים הַכּוֹלְלִים – השכלה מדעית. לְרַבִּים שֶׁנֶּהֱנוּ – אנשים שהתוודעו להשכלה הפילוסופית השוללת את ההגשמה, ידיעתם גרמה להם להתרחק מתורה, כי בהבנה שטחית קיימת בתורה הגשמה. מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נוֹדָע – שלילת ההגשמה. הַמֻּשָּׂג – ההבנות והידיעות. מִתְאַחֵד – מתאים. הַיְדִיעָה הַדָּתִית הָעֶלְיוֹנָה – התפיסה האמונית העמוקה והישרה. שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּלָל וכו' – לא תתכן סתירה בין התורה למדע ובין יסודות האמונה להבנה השכלית. שֶׁהִיא – התאמת המדע והתורה.
ביאורים
כפי שכבר למדנו, הסיבה השורשית שהולידה את הכפירה היא ההבנה השטחית והשגויה של מושגי האמונה. לסיבה הזו יש שני שותפים: האחת היא ההבנה וההסברה של עניני האמונה. השנייה היא הדרישה של ההמון הרחב לחשיבה הגיונית ומעמיקה. הדרישה הזו נובעת מהתמורות שחלו בעולם במאות השנים האחרונות בעקבות הרנסנס ותנועת ההשכלה. בעבר, החשיבה הביקורתית וההיגיון היו מאפיינים של יחידי סגולה בכל דור. אולם כעת, הן הפכו לנחלת הכלל. האנושות התרגלה להטיל ספק בכל עמדה מדעית או רוחנית. היא כבר אינה מקבלת כמובן מאליו, ולא סומכת על שיקול דעתם של אחרים, אלא דורשת לברר וללמוד בעצמה כל נושא, כדי שתוכל להחליט. אמנם גם כיום, יש עדיין אנשים שמתאפיינים בחיים של תמימות ופשטות, ואינם מרגישים צורך להגיע למסקנה שכלית בכל דבר. בקרב האנשים הללו, הכפירה לא התפשטה כל כך, כי הם מוכנים לקבל בשויון נפש את האמונה בה' כמות שהיא, על כל החסרונות שבה. אולם לאנשים שהתרגלו לעמוד על ההיגיון והשיטתיות שבכל תחום, אי אפשר למכור אמונה שלא עומדת במבחן האינטליגנציה. התופעה הזו היתה קיימת גם בעבר, ביחס לענין ה'הגשמה'. בימי קדם, גם בקרב עם ישראל היה מקובל לחשוב שהאל הוא בעל גוף ותכונות אנושיות כמו בני האדם. אולם היו אנשים משכילים שלא יכלו לקבל את התפיסה הזו, ולכן זנחו את האמונה היהודית, ופנו לתורות הפילוסופיה היונית. גדולי הראשונים, כמו הרס"ג והרמב"ם, לחמו מלחמת חורמה כנגד תפיסת ההגשמה. הם הוכיחו באותות ובמופתים שהאל הוא מופשט לגמרי, ואין בו שום נגיעה גשמית, ובכך מיתנו את הנהירה אל הפילוסופיה על חשבון המסורת היהודית. כיום, תפיסת ההגשמה כמעט ועברה מהעולם. אין צורך לקדש עליה מלחמה, אולם יש צורך לחדש את המאבק הרוחני הזה כנגד הסילופים והעיוותים הקיימים היום בנושא האמונה. גם בתבונה האנושית יש מימד אלוהי, כי שכל האדם עצמו הוא צלם אלוהים. השכל האנושי הביא לכפירה, לא מפני שהשכל עומד בסתירה לאמונה, אלא בדיוק להיפך. ההשגה השכלית זהה לאמונה האותנטית, ולכן היא מבטלת את האמונה הסובלת מזיוף ומקטנות.
הרחבות
*איך מתקנים את התפיסה האמונית השטחית?
הַסִּבָּה הָאַחַת הִיא הַהֲבָנָה הַשִּׁטְחִית וְהַמּוּעֶטֶת בְּעֶרְכֵי הַתּוֹרָה. המחשבה שהאמונה אינה מסתדרת עם המדע נובעת מתפיסה אמונית בוסרית. אנשים שנחשפו למדעים הכלליים, כמו היסטוריה וגיאולוגיה למשל, חשו שיש בממצאיהם סתירה לתורה ולאמונה הפשוטה שקיבלו בביתם, והדבר גרם להם לבלבול ביחס לאמונה. הרב קוק כותב שאם הם היו מתעמקים, הם היו מבינים שאין בהכרח סתירה בין האמונה למדע. דרך התיקון לדבר, כותב הרב קוק באדר היקר , היא לחזק את הלימוד בספרי האמונה: "כל אותם הספרים הנפלאים מלאי הענין, שכל כך התעמקו בהם גדולי הדורות בחבורם והפצתם, הם מונחים בקרן זוית, או נחשבים לספרי טיול, שמעיינים בהם בדרך ארעי, ועיון כזה איננו מביא כלל את תועלת המבוקש הכללי, להתכנסות המחשבות, לקישורן, התילדותן, ובנינן. אותם שהתפתחות המחשבה הכללית (=אנשים שנחשפו לחכמות החול) הביאתם למדה זו להיות גם הם צמאי רעיון ותאבי דברים חדשים וחיים, באין להם מן המוכן על אדמת ישראל מזון, מעדן ומבריא, מחובר מענפים שונים, מתוקן מפועלים החיים אתנו ומקובל על לב הדור החי (= יש בספרי האמונה תשובות מן המוכן לשאלות שמטרידות אותם. ולמרות זאת, במקום ללמוד-), הנם מתרחקים, מתדלדלים ומתנודדים לכל רוח, שהמחשבה של האומה השולטת, שהם יושבים בקרבה, הולכת שמה, וההשפעה החוזרת מזה בקרבנו פנימה מביאה דאבון לב וחלישות חיל" [מעט צרי, טו]. בגלל חוסר הלימוד בספרי האמונה, הבלבול מתפשט בישראל. הסיבה לכך שלא לומדים מספיק בספרי האמונה היא הפחד שהבירור יביא לכפירה, שהשאלה תביא לפריקת עול. כך כותב הרב קוק בהמשך דבריו: "וכל זאת באתנו מפני היראה הנפרזה מכל עיון ומחשבה, בחלקי התורה הנוגעים ללב המרגיש ולמח החושב, שצוחו עליה גדולי הדורות, ביחוד המקובלים" [שם].
שאלות לדיון
נראה לפעמים שדווקא בקרב המאמינים התמימים רגשות המוסר חזקים יותר. מדוע הרב מגדיר את רמת המוסר שלהם כ"נמוך ובלתי נעלה"?
"שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּלָל שֶׁיִּהְיֶה חַיִץ וְקִיר מַבְדִּיל בֵּין הַתְּבוּנָה הַבְּרוּרָה שֶׁל הַהֲבָנָה הַמַּדָּעִית לְבֵין יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה". האם ניתן להסיק מכך שיש מקום ללמוד את התורה על פי כלי המחקר האקדמיים שיש בידינו כיום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
