ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ". כָּאן, בְּפָרָשָׁה קְטַנָּה זוֹ, כָּל סוֹד הַחִנּוּךְ הוּא מוּנָח. הִנְנוּ לְמֵדִים שֶׁגַּם לְנַעַר בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל הַחִנּוּךְ כְּבָר יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת, דֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ*. וְאִם יֵשׁ לוֹ דַּרְכּוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ, אֵין סָפֵק שֶׁאֲנַחְנוּ הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר כְּבָר הִתְרַחַקְנוּ מֵאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַנַּעַר, הַיָּמִים וְשֶׁטֶף הַחַיִּים נָשָׂא אוֹתָנוּ הָלְאָה, הִנְנוּ חַיָּבִים בְּבוֹאֵנוּ לְחַנֵּךְ אֶת הַנַּעַר שֶׁלָּנוּ לָשׁוּב וּלְהִסְתַּכֵּל בְּנִשְׁמַת הַנַּעַר לְהָבִין אֶת דַּרְכּוֹ כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְחַנְּכוֹ עַל פִּי דַּרְכּוֹ, וְאָז - רַק אָז - בְּטוּחִים נִהְיֶה שֶׁהַתּוֹצָאָה שֶׁל חִנּוּךְ כָּזֶה תִּהְיֶה אוֹתָהּ הַשְּׁאִיפָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹרְגִים, כִּי "גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה".
(הַסְכָּמוֹת הָרְאִיָּ"ה עמ' 107)
ביאורים
יש הבדל גדול בין חינוך לאילוף. אילוף מטרתו להגיע להישג חיצוני שאפשר לכמת במעשים. דרך זו מתאימה רק לבעלי חיים. באשר לאנשים – מלמד אותנו שלמה המלך שהחינוך מוכרח להיות מותאם אישית לכל אחד ואחד 'על פי דרכו'. ההתאמה האישית אינה סתם לוקסוס, אלא האופן היחיד שבו יפנים הנער את אותו החינוך. ההסבר לצורך המיוחד בחינוך מותאם-אישית נובע מההבנה שלכל אדם ישנה נשמה מיוחדת, אישית, ואותה נשמה דורשת דרישות רוחניות מסוימות. כדי לספק לנשמה את שדרוש לה, אנו מלמדים את הנער ומסבירים לו את אותם דברים שנוגעים בנפשו בצורה הטובה ביותר. דרכים רבות יש לחינוך: בנתינת דגש על רמה גבוהה וחכמת חיים, או לחלופין בהיכרות נפשית עם עולמות של אמנות, אמונות ומחשבות שונות.
בין היתר צריך לשים לב שהחינוך תואם את התקופה ואת השלב הנוכחי בחיים של הנער. הורים של תינוקות מדברים אליהם בדיבור מיוחד לאותו הגיל, וכך יש לעשות גם עם נערים בוגרים יותר. מובן שגם עם אנשים בוגרים יש לדבר בשפתם הם, כל אחד במקום שבו הוא נמצא. אחד המחסומים הכי גדולים בין עולמם של המבוגרים לעולמם של הנערים הוא צורת החיים והתרבות החדשה, מפני שהנערים מתעדכנים כל הזמן – ומי שאינו חי סביב אותם תחומי עיסוק, לא יוכל לתקשר עִמם היטב. ניקח לדוגמה הבדל אחד בצורת החיים: חיי הנעורים הם תוססים ומלאי הרפתקאות ושאיפה לנשגב, ולעומתם מחפשים המבוגרים שלווה ומנוחת הנפש, ובכך למלא את שאיפותיהם. המרחק הרב שבין שני העולמות מחייב את המחנך במאמץ מיוחד שיאפשר לו להבין את הנער, ורק אז יוכל החינוך לפעול את פעולתו. לאחר הבנת מקומו של הנער, הבנת הסוגיות שנפשו עוסקת בהן והבנת הסביבה העוטפת אותו – צריך להצליח להעביר את התכנים בשפה ובדוגמאות מהחיים המתאימים לאותו הנער. אם נצליח במטרות הנזכרות, נוכל לקוות שהחינוך שלנו אכן יהיה חינוך ולא אילוף. נצליח לגדל את הנער בהתאם לנשמתו המיוחדת.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
141 - לימוד שבועי באמונה טו-כא תמוז תשע"ז
142 - חינוך חלק ג'
143 - חינוך חלק ד'
טען עוד
הרחבות
דרך מיוחדת כבר מגיל חינוך
שֶׁגַּם לְנַעַר בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל הַחִנּוּךְ כְּבָר יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת, דֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ. הרב קוק מזהיר את המחנכים להתבונן באופיו של הנער לפני שהם באים לחנך אותו, מפני שכבר מגיל חינוך יש לו אופי מיוחד. באורות הקודש הרב קוק מרחיב עניין זה: "...באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח, וכיוון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה" [אורות הקודש ג, עמ' קמ]. לפי דברי הרב קוק, לכל אדם יש אישיות מיוחדת, 'אני' ייחודי. אפשר לחשוף מעט מה'אני' בעזרת התבוננות בכישרונות, ברצונות ובשאיפות של הנער. מחנך שיתעלם מאופי מיוחד זה – יחטא למטרתו.
במקום אחר הרב קוק מלמדנו שגם ביחס ללימוד התורה יש לכל אדם דרך מיוחדת: "ישנם שיצאו לתרבות רעה, מפני שבדרך למודם והשלמתם הרוחנית בגדו בתכונתם האישית המיוחדת. הרי שאחד מוכשר לדברי אגדה, וענייני ההלכה אינם לפי תכונתו להיות עסוק בהם בקביעות, ומתוך שאינו מכיר להעריך את כשרונו המיוחד הוא משתקע בענייני הלכה, כפי מנהג המורגל, והוא מרגיש בנפשו נגוד לאלה העניינים שהוא עוסק בהם, מתוך שההשתקעות בהם אינה לפי טבע כשרונו העצמי. אבל אם היה מוצא את תפקידו וממלאו, לעסוק בקביעות באותו המקצוע שבתורה, המתאים לתכונת נפשו, אז היה מכיר מיד שהרגשת הנגוד שבאה לו בעסקו בענייני ההלכה לא באה מצד איזה חסרון בעצמם של הלמודים הקדושים והנחוצים הללו, אלא מפני שנפשו מבקשת מקצוע אחר לקביעותה בתורה, ואז הי' נשאר נאמן באופן נעלה לקדושת התורה, ועושה חיל בתורה במקצוע השייך לו, וגם עוזר על יד אותם שידם גוברת בהלכה, להטעימם מנעם האגדה" [אורות התורה ט, ו]. כשאדם לומד דברים שאינם מתאימים לטבעו הפנימי, נפשו לא שקטה בלימוד, וממילא הוא מרגיש שלימוד תורה זה 'לא בשבילו'. אם הוא ילמד דברים שיותר 'מתאימים' לו – התורה תשמח ותספק אותו.
להצלחת בני ואורה שמאי וכל יוצאי חלציהם הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
