ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הנטייה הטבעית של בני האדם היא לחוש מנותקים מהמאורע הזה. זה משתמע מהשאלות שמוצגות מפי ארבעת הבנים בהגדה של ליל הסדר. שאלת היסוד שלהם היא בעצם "איזו רלוונטיות יש לאירוע הזה, שהתרחש מזמן, לחיים שלי?" זאת עדיין שאלת היסוד בכל החיים היהודיים בכל הדורות.
המספר העצום של היהודים שמנותקים לגמרי מאמונתם ומעמם, ממולדתם בישראל ומן הערכים והמצוות של התורה מעיד על עוצמת הספקות ועל מידת הקושי שמעלה השאלה הזאת. אם יציאת מצרים לא מדברת אליי, גם לשאר היהדות אין חשיבות בעיניי.
זאת בעצם האמירה שמגולמת בשאלה של הבן הרשע בהגדה. הוא אומר, למעשה, שלכל מצוות הפסח, כמו שאר המצוות ביהדות, אין שום משמעות בעיניו מפני שאין לו שום קשר ליציאת מצרים או להיסטוריה היהודית בכלל. הנתק הזה הוא שאחראי להתבוללות ההולכת וגוברת ולקשר המתרופף בהתמדה לעבר שלנו ולייעוד של העם היהודי.
התשובה של ההגדה לחוסר הרלוונטיות, לכאורה, של יציאת מצרים לעולמנו היום, 3,326 שנים אחרי המאורע, היא תשובה שקשה לנו להבין. אנחנו אומרים לבן הרשע שאילו הוא היה חי בתקופת יציאת מצרים, הוא לא היה נגאל אלא מת בשעבוד מצרים.
המדרש מספר שרוב בני ישראל במצרים לא ניצלו, מבחינת רוחנית או גופנית, ולא השתתפו ביציאת מצרים. יש כאן מסר ברור: הכחשת יציאת מצרים פירושה השמדה רוחנית כשמדובר ביהודי הפרטי. כדי להיות מסוגל להשיג חירות – חירות פנימית ומתמשכת – כיהודי, יש צורך להרגיש מחובר לעם היהודי ולעברו ולהתחייב לעתידו.
המצוה והמנהג הם אחת השיטות הבדוקות ליצור חיבור כזה. כל טעימה מהמצות מקרב אותי לעם שלי ולמשימה הנצחית שלו בציוויליזציה ובעולם. אחד הנכדים שלי אמר לי פעם בליל הסדר, כשהיה ילד קטן, "סבא, תאמר לכולם להיות בשקט. אני רוצה לשמוע מה המצות אומרות לי." בדרכו החכמה והילדותית הוא תמצת לכולנו את המסר של חג הפסח.
אנחנו צריכים להקשיב למה שהמצות אומרות לנו. אם נעשה זאת, נתחבר ליציאת מצרים ואיתה גם לכל ההיסטוריה של העם היהודי ושל היהדות עצמה. אם לא נקשיב למצות, נתנתק מהעבר שלנו, וכל היהדות תיראה לנו לא רלוונטית.
חג הפסח מלמד אותנו הרבה לקחים חשובים על החיים בכלל ועל החיים היהודיים בפרט. הוא מלמד אותנו שאנחנו עם מיוחד ולכן יש לנו חובה להתנהג באופן מיוחד. הוא מלמד אותנו שהעבר צריך לחיות תמיד בהווה ושהזיכרון הוא המפתח לחוכמה ולקיום. הוא מלמד אותנו לא להתייאש, לעולם ולקוות ולהאמין תמיד שתבוא ישועה וימים טובים יותר. הוא מלמד אותנו על כוחו של הפרט – אפילו של אדם אחד, כמו משה רבנו – לשנות את פני ההיסטוריה האנושית כולה.
חג הפסח מזכיר לנו את הסכנה הבלתי נמנעת כמעט של היהודים שלא לחוש יהודים ולהתרחק מהעם שלהם ומהייעוד האישי שלהם. הוא מכריז על שלטון הקב"ה בעולם ועל נוכחותה של ידו החזקה, כביכול, שמכוונת את בני האדם בכל ענייניהם. פעמים רבות ההכוונה הזאת היא כוח בלתי נראה, אך לעתים, כמו במקרה של יציאת מצרים, ואולי אפילו בימינו, בתקומה הנסית של העם היהודי אחרי האירועים האיומים של המאה החולפת, ההכוונה של יד האל בהיסטוריה גלויה יותר.
לחג הפסח ולמצוות שלו יש הרבה מה לומר לנו אם רק נהיה מוכנים להטות אוזן ולהבין את המסר. מספרים שהרב נחמן מברסלב אמר "כל צעד שאני עושה מקרב אותי לירושלים". אנחנו יכולים לומר גם שכל טעימה שאנו טועמים מהמצה מקרב אותנו לחוויה של יציאת מצרים ולגאולה הגדולה של עם ישראל שעוד מחכה לנו.
הלכלוך הקדוש
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
עבודה שאין לה סוף
הנאה ממעשה שבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
למה ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
