ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הנטייה הטבעית של בני האדם היא לחוש מנותקים מהמאורע הזה. זה משתמע מהשאלות שמוצגות מפי ארבעת הבנים בהגדה של ליל הסדר. שאלת היסוד שלהם היא בעצם "איזו רלוונטיות יש לאירוע הזה, שהתרחש מזמן, לחיים שלי?" זאת עדיין שאלת היסוד בכל החיים היהודיים בכל הדורות.
המספר העצום של היהודים שמנותקים לגמרי מאמונתם ומעמם, ממולדתם בישראל ומן הערכים והמצוות של התורה מעיד על עוצמת הספקות ועל מידת הקושי שמעלה השאלה הזאת. אם יציאת מצרים לא מדברת אליי, גם לשאר היהדות אין חשיבות בעיניי.
זאת בעצם האמירה שמגולמת בשאלה של הבן הרשע בהגדה. הוא אומר, למעשה, שלכל מצוות הפסח, כמו שאר המצוות ביהדות, אין שום משמעות בעיניו מפני שאין לו שום קשר ליציאת מצרים או להיסטוריה היהודית בכלל. הנתק הזה הוא שאחראי להתבוללות ההולכת וגוברת ולקשר המתרופף בהתמדה לעבר שלנו ולייעוד של העם היהודי.
התשובה של ההגדה לחוסר הרלוונטיות, לכאורה, של יציאת מצרים לעולמנו היום, 3,326 שנים אחרי המאורע, היא תשובה שקשה לנו להבין. אנחנו אומרים לבן הרשע שאילו הוא היה חי בתקופת יציאת מצרים, הוא לא היה נגאל אלא מת בשעבוד מצרים.
המדרש מספר שרוב בני ישראל במצרים לא ניצלו, מבחינת רוחנית או גופנית, ולא השתתפו ביציאת מצרים. יש כאן מסר ברור: הכחשת יציאת מצרים פירושה השמדה רוחנית כשמדובר ביהודי הפרטי. כדי להיות מסוגל להשיג חירות – חירות פנימית ומתמשכת – כיהודי, יש צורך להרגיש מחובר לעם היהודי ולעברו ולהתחייב לעתידו.
המצוה והמנהג הם אחת השיטות הבדוקות ליצור חיבור כזה. כל טעימה מהמצות מקרב אותי לעם שלי ולמשימה הנצחית שלו בציוויליזציה ובעולם. אחד הנכדים שלי אמר לי פעם בליל הסדר, כשהיה ילד קטן, "סבא, תאמר לכולם להיות בשקט. אני רוצה לשמוע מה המצות אומרות לי." בדרכו החכמה והילדותית הוא תמצת לכולנו את המסר של חג הפסח.
אנחנו צריכים להקשיב למה שהמצות אומרות לנו. אם נעשה זאת, נתחבר ליציאת מצרים ואיתה גם לכל ההיסטוריה של העם היהודי ושל היהדות עצמה. אם לא נקשיב למצות, נתנתק מהעבר שלנו, וכל היהדות תיראה לנו לא רלוונטית.
חג הפסח מלמד אותנו הרבה לקחים חשובים על החיים בכלל ועל החיים היהודיים בפרט. הוא מלמד אותנו שאנחנו עם מיוחד ולכן יש לנו חובה להתנהג באופן מיוחד. הוא מלמד אותנו שהעבר צריך לחיות תמיד בהווה ושהזיכרון הוא המפתח לחוכמה ולקיום. הוא מלמד אותנו לא להתייאש, לעולם ולקוות ולהאמין תמיד שתבוא ישועה וימים טובים יותר. הוא מלמד אותנו על כוחו של הפרט – אפילו של אדם אחד, כמו משה רבנו – לשנות את פני ההיסטוריה האנושית כולה.
חג הפסח מזכיר לנו את הסכנה הבלתי נמנעת כמעט של היהודים שלא לחוש יהודים ולהתרחק מהעם שלהם ומהייעוד האישי שלהם. הוא מכריז על שלטון הקב"ה בעולם ועל נוכחותה של ידו החזקה, כביכול, שמכוונת את בני האדם בכל ענייניהם. פעמים רבות ההכוונה הזאת היא כוח בלתי נראה, אך לעתים, כמו במקרה של יציאת מצרים, ואולי אפילו בימינו, בתקומה הנסית של העם היהודי אחרי האירועים האיומים של המאה החולפת, ההכוונה של יד האל בהיסטוריה גלויה יותר.
לחג הפסח ולמצוות שלו יש הרבה מה לומר לנו אם רק נהיה מוכנים להטות אוזן ולהבין את המסר. מספרים שהרב נחמן מברסלב אמר "כל צעד שאני עושה מקרב אותי לירושלים". אנחנו יכולים לומר גם שכל טעימה שאנו טועמים מהמצה מקרב אותנו לחוויה של יציאת מצרים ולגאולה הגדולה של עם ישראל שעוד מחכה לנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
