ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
הרבנים ממשיכים וכותבים: "קביעתם של בעלי התוספות חשובה ביותר כי היא אפשרה את שינוי הגישה ומערכת היחסים בין ישראל לנוצרים". אני מצטרף להערכתם שאי הבנת דברי התוספות היא שגרמה לשינוי הגישה, אך לא הוכח בדברי הרבנים שאכן חלו שינויי גישה אצל הנוצרים או אצל אנשי התלמוד כלפיהם. לדעתי לא חלו שינויים בדתות ולא נשתנה יחסם ליהודים, בניגוד למה שכתבו הרבנים: "הנוצרים האוונגליסטים תומכים בעם היהודי" שתנועה זו "מאמינה שעם ישראל צריך לשמור על דתו שלו".
להפך, אני קורא בכתבי האוונגליסטים בדו"ח לוזאן מוועידתם בשנת 1980. דו"ח זה פורסם על ידי הרב רבינוביץ, רב חיל האוויר (ומי שרוצה לקרוא קטעים ממנו בעברית ובאנגלית ימצאם באתר ישיבת ההסדר קריית שמונה). מסיונריות בעם היהודי והבשורה של ישו כמשיח העולם וגואלו - זהו כל תוכנו של דו"ח לוזאן. מבוארים בו דרכי הידידות שיחזירו את היהודים אל אותו האיש. הדו"ח מוכיח שנאה לקיומנו כעם וכדת שאינה מכירה במשיחם. הבשורה ממלאת את לב האוונגליסטים. החדרת האמונה בישו היא גם בראש מעייניה של השגרירות הנוצרית בירושלים.
איסור קבלת כספים מהקרן לידידות מקורו במסכת בבא בתרא י' ע"ב, שם כתוב שאסור לקבל מגוי או משר גוי כספים לצדקה או לתורה. כל המעיין ברמב"ם (הלכות מתנות עניים פרק ט' הלכה ח', דפוס פרנקל או דפוס קושטא), ובשו"ע (יו"ד סימן רנ"ד הוצאת קרקא בשנת של"ח) ובש"ס ללא צנזור (בבלי בבא בתרא דף י', דפוס פפד"מ) ייווכח שלא מוזכרת שם הבחנה אם הגוי הוא מעובדי עבודה זרה. לכן השאלה אם הנצרות היא עבודה זרה אינה רלוונטית. לפיכך, כל הטועים בעניין זה נפלו קורבן לצנזורה הנוצרית לשולחן ערוך. כספי קרן הידידות באים מהאוונגליסטים כדי לבשר את בשורת המשיח לעם היהודי, וכך גם מודים האוונגליסטים בשיחה עמהם, שכל היהודים יאמינו שהישועה תלויה בישו. לא במעשינו הטובים ולא במשיח בן דוד שיביא את התורה והמצוות לכל העמים.
לכן ברור שכאשר עם ישראל מקבל מהם תרומות הוא מחזק את התגברות הנצרות בעולם ואת פריחתה המחודשת של הבשורה האוונגליסטית הסבורה שגבורת ישראל מזרזת את בוא משיחם, כי הנה דברי הנביאים מתקיימים: הנוצרים נוטעים בהר אפרים, ואת פירות שותפותם בגאולה תורמים ההמונים לכיס הכנסייה בכל העולם.
הלובי הנוצרי בכנסת מסייע לכל פעילות נוצרית ומשיחית בישראל, כולל העברת נכסי לאום לידיהם. כך מתאפשרת התיישבות מסיונרים בישראל בפעילות משיחית חזקה. "בזכותם" כל ילד יהודי וכל נצרך ברווחה יודע שהנוצרים אוהבים אותנו, ועלינו להחזיר להם אהבה על אהבתם. בזכותם היהודים המשיחיים הקימו בתל אביב ובירושלים מרכזים גדולים שמארחים מאות משיחיים מהעולם כולו. כמו כן הם הקימו תאים פעילים בערי ישראל: בקצרין, באריאל ובאזור באר שבע, ואפילו אצלנו בגליל העליון מתקיימים חוגי לימוד ליהודים המשיחיים. המסיונרים מפוריה סובבים בשווקים ומחלקים חומר מסיונרי דרך דואר ישראל ואין עוצר. האינכם רואים?
ברכת המינים נתחברה על ידי רבן גמליאל כדי לעצור את פעולתם של הנוצרים בכל הדורות עד הגאולה במהרה בימינו. הנוצרים שיבשו את הברכה ושינו אותה, כדי לטשטש את התייחסותנו אליהם כאויבים ולהתקרב אליהם.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













