ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כט. במשנה עד ל. ברבע העליון)
ארבע פרשיות של חודש אדר
שקלים – לפני ר"ח אדר
כאן בדרך כלל יש הפסקה
זכור – לפני פורים
פרה – אחרי פורים
החודש – לפני ר"ח ניסן
א. הקדמה –
A. מה משתנה באותן פרשיות?
המשנה אומרת שאחרי ד' הפרשיות "חוזרין לכסדרן". מה בדיוק השתנה מהסדר?
ר' אמי – במקום הפרשה קוראים את הפרשייה.
ר' ירמיה – הפרשה רגילה, ורק משנים את המפטיר וההפטרה.
ב. פרשת שקלים
A. הזמן: דווקא לפני אדר, כי במשנה בשקלים - "באחד באדר משמיעים על השקלים", וקריאת הפרשייה היא חלק (או זכר) מאותה השמעה.
למה דווקא באדר?
ר' טבי - "זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (במדבר כח, יד) -
a. רש"י ביומא (סה:) – יש לחדש את הקרבנות מתרומה חדשה, בראש חודש.
b. דווקא בניסן, גזירה שווה ל"החודש הזה לכם ראש חודשים".
c. את ההשמעה עושים 30 יום לפני כן.
לרבנן שעוסקים בהלכות החג 30 יום לפני – מובן,
וגם לרשב"ג שרק שבועיים לפני – גם כאן זה שבועיים לפני זה שבט"ו באדר העמידו שולחנים בערים כדי לגבות את השקלים (רמב"ם) או לפרוט כסף כדי שיהיה לאנשים שקלים (רש"י, רא"ש).
(כט: שורה רחבה 1)
B. מה קוראים?
| רב – | שמואל – | |
| סברא | אמנם לא מוזכרים שם השקלים, אך כאמור ר' טבי דרש משם (פסוק יד) שצריך להביא שקלים בשביל הקרבנות, לכן זה כן מדבר על השקלים! | מפורש שם עניין מחצית השקל, |
| קושיות על רב: 1. כשראש חודש אדר חל בשבת, המשנה אמרה שקוראים בו את פרשיית שקלים | קשה - תשובה: | מובן - מוציאים |
| 2. למה מפטירים ב"יהוידע הכהן" שבו מסופר על יהואש המלך ויהוידע הכהן שמשפצים את המקדש. | קשה, | מובן, |
| 3. ברייתא שעוסקת במצב שבו פרשת שקלים יוצאת סמוך לפרשייה שאותה קוראים. | קשה, תשובה – הברייתא עוסקת בארץ ישראל, שם החלוקה היא תלת שנתית. | מובן, |
| ראיה מברייתא | ברייתא מפורשת כשמואל. |
C. נספח – עוד שתי מימרות של ר' יצחק נפחא –
א. בשבת ר"ח טבת גם מוציאים שלושה ספרי תורה.
מה הצריכותא לומר גם לגבי טבת וגם לגבי אדר?
- לגבי אדר יש צריכותא – כדי שנדע שסובר כשמואל ולא כרב.
- לגבי טבת אכן אין צריכותא – והוא באמת לא אמר את זה, אלא אמרו את זה על בסיס מה שאמר באדר.
ב. ר"ח טבת שחל בחול קוראים את של חנוכה ושל ר"ח, מה קוראים ראשון?
רי"צ נפחא (רבה, וכן ההלכה) – קודם ר"ח ואז חנוכה
ר"ח העיקר, תדיר ושאינו תדיר,
רב דימי מחיפה (ורב יוסף) – קודם חנוכה ואז ר"ח
חנוכה העיקר, שהרי ר"ח גרם לכך שיש עלייה רביעית.
D. לפי שיטת שמואל, איך קוראים את שקלים בפרשות הבאות:
[תזכורת – סדר הפרשיות: תצוה, כי תישא, ויקהל].
1. חל שקלים בפרשת תצוה(אחד לפני כי תישא) -
ר' יצחק נפחא – כרגיל: ששה בפרשת השבוע, והאחרון את כי תישא
אביי – זה בעיה, כי זה נראה כאילו פשוט המשיך את הפרשה לתוך כי תישא,
לכן כדי שיהיה ניכר, קוראים ששה את תצוה + שקלים, והאחרון שוב את שקלים.
קשה על רי"צ – חל לפניה או אחריה – כופלים אותה, לכאורה הכוונה שקוראים פעמיים.
תשובה – הכוונה שקוראים שבוע אחרי שבוע.
2. חל שקלים בפרשת חל כי תישא -
אביי (וברייתא) – כרגיל – קוראים שישה עד הסוף, והאחרון קורא את ההתחלה לשקלים.
ר' יצחק נפחא – לא פעמיים, אלא הראשון מתחיל אחרי הפרשייה של שקלים.
דוחה אביי – זה (נראה כ)קריאה למפרע.
[1] בדף כג. ראינו מחלוקת האם המפטיר הוא ה7 או ה8, כאן הגמרא סוברת שהוא ה7.

מגילה גדרי אנוס במצוות - גדרי החיוב של קריאת המגילה
מסכת מגילה: דפים ב' ע"א, יז' ע"א, יח' ע"א, יט' ע"ב

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












