ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
פֶּרֶק רִאשׁוֹן
אַךְ מַהוּת הַבִּטָּחוֹן הִיא מְנוּחַת נֶפֶשׁ* הַבּוֹטֵחַ, וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ סָמוּךְ עַל מִי שֶׁבָּטַח עָלָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַנָּכוֹן לוֹ בָּעִנְיָן* אֲשֶׁר יִבְטַח עָלָיו, כְּפִי יְכָלְתּוֹ וְדַעְתּוֹ בְּמַה שֶּׁמֵּפִיק* טוֹבָתוֹ. אֲבָל הָעִקָּר, אֲשֶׁר בַּעֲבוּרוֹ יִהְיֶה הַבִּטָּחוֹן מִן הַבּוֹטֵחַ, וְאִם יִפָּקֵד* לֹא יִמָּצֵא הַבִּטָּחוֹן, הוּא, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בָּטוּחַ בְּמִי שֶׁיִּבְטַח בּוֹ שֶׁיְּקַיֵּם מַה שֶּׁאָמַר, וְיַעֲשֶׂה מַה שֶּׁעָרַב*, וְיַחְשֹׁב עָלָיו הַטּוֹב בְּמַה שֶּׁלֹּא הִתְנָה לוֹ וְלֹא עָרַב עֲשׂוֹהוּ, שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ נְדָבָה וָחֶסֶד.
___________________________________
מְנוּחַת נֶפֶשׁ - מן הדאגות. בָּעִנְיָן – בדבר, בנושא. שֶּׁמֵּפִיק - שגורם. יִפָּקֵד – יחסר. שֶּׁעָרַב - שהתחייב לעשות.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
65 - לימוד שבועי באמונה י"ב- י"ח אלול תשע"ד
66 - הביטחון חלק ו'
67 - הכניעה חלק א'
טען עוד
במילים ספורות, אך יסודיות מאד, רבנו בחיי משרטט את 'מהות הביטחון'. לאחר שלמדנו עד כמה הביטחון הכרחי ומשמעותי בחיי האדם, חשוב להבין את משמעותו של המושג 'ביטחון', באופן כללי, ועל גבי זה להבין בצורה מפורטת את משמעותה של מידת הביטחון.
כל אדם מקפיד לשמור על היקר לו, על ממונו, על חפצים יקרי ערך, ומעל לכל – על עצמו. בכל דבר הנוגע לחייו של האדם, או לעניינים המשפיעים השפעה מכרעת על חייו, הוא מקפיד לשמור מכל משמר. כדי לעשות זאת, במקרים רבים האדם משתדל לעשות בעצמו מה שהוא יכול, ולא לסמוך על אחרים שידאגו לו וישמרו עליו. אולם לעיתים האדם נזקק לעזרת הזולת ולאחריותו, ואז הוא מקפיד להיעזר דווקא במי שהוא יכול לסמוך על יכולותיו ועל רצונו הטוב. לדוגמה, מי שצריך לעבור ניתוח, עמֶל רבות למצוא את הרופא והמרדים הטובים והאמינים ביותר, ומי שרוצה לטוס במטוס בוחר דווקא חברה אמינה ומקצועית וכדומה. על מנת שייתן האדם את אמונו באדם אחר עליו להיות משוכנע שאדם זה יקיים את הבטחותיו, ואם יהיה צורך, הוא יעשה עבורו מרצונו הטוב גם דברים שלא הבטיח.
בפרקים הבאים (שלא ילמדו במסגרת הלימוד היומי) מבאר רבנו בחיי, שתנאי זה מתקיים בשלמות במידת הביטחון בה' , מאחר והוא מרחם ומטיב לברואיו, ואין דבר שיכול לעמוד כנגד רצונו והוא היחיד היודע מהי טובתו האמיתית של האדם.
נראה שמידת הביטחון נושאת בקרבה מהפך מהותי. הבנה והפנמה שניהול חיינו בצורה הטובה ביותר והשמירה עליהם מסורים בידי הבורא, ושזהו הדבר הטוב ביותר עבורנו. מי שהפנים את הדברים הללו, מתרגל לכך שכל המתרחש אצלו ומסביבו הוא חלק ממערכת שאין ספק שהיא טובה ומתאימה לו. הוא משתחרר מהשעבוד לעולם החומרי, מהצורך לרדוף כל חייו אחרי דרכים לשרוד ולהצליח בהם ומסיר מעליו את החשש שמא יפול כתוצאה מאי אילו מקרים.
הרחבות
•למי מועיל הביטחון בה'?
מַהוּת הַבִּטָּחוֹן הִיא מְנוּחַת נֶפֶשׁ הַבּוֹטֵחַ. למי מועיל הביטחון בה'? הרב קוק אומר כי הבוטח יזכה לטוב תמידי כאשר יבין שגם דברים הנראים בעיניו כרעים אינם אלא רצון ה' ואינם באמת רע: "אמנם הסבה המביאה את האדם לבא למדה העליונה והצרופה של הביטחון השלם היא גבורת הנפש שעל פי חשבון ודעת אין לו לאדם להתירא משום דבר גם הדברים שנראים שהם רעים בעיניו, כי הלא לא יֵעשה דבר אם ד' לא צוה. על כן משום ש'נכון לבו בטוח בה'' [תהלים קיב, ז], שאפילו אם יאונה חלילה דבר הנראה רע אינו רע באמת, על כן 'משמועה רעה לא ירא'. ומזה יבא למדה זו שבאמת אין לו לירא משמועה רעה, מפני שהוא ראוי שיהיה נשמר מכל אסון ופגע, 'ורגלי חסידיו ישמֹר'" [עין איה, ברכות ט, קעג].
החפץ חיים מביא מחלוקת לגבי אדם שאינו הגון ובוטח בה' האם "כֹח הביטחון מגן עליו ומתחסד עמו השם יתברך", לדעת רבנו בחיי [להלן פרק ה] אין הביטחון מועיל לו ולדעת הגר"א – מועיל. החפץ חיים מסייע לדעת הגר"א משני פסוקים: "רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו" [תהלים לב, י], ו"עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב" [תהלים לג, יח-יט] ומדייק שההצלה היא לשנים, מחד ליראיו, אבל גם כל המיחלים לחסדו זוכים להצלה זו אפילו אם אינם יראים מקודם לכן. [שם עולם, קונטרס נפוצות ישראל, ח].
לעילוי נשמת נפתלי הערץ בן מנחם מנדל לעזער ז"ל
לעילוי נשמת דוד בן לובה ז"ל
אנחנו קודש למענך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הכל מתחיל בפנים
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
קילוף פירות וירקות בשבת
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תיקון ימי השובבי"ם
מה זה בכלל אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
