ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
הקושי לשוב מעבירות שבין אדם לחבירו
אֲבָל מַה שֶּׁיִּהְיֶה מִן הָעֲוֹנוֹת לֵאלֹהִים וְלִבְנֵי אָדָם, יִקְשֶׁה עַל הָאָדָם הַתְּשׁוּבָה מֵהֶם לְכַמָּה פָנִים.
מֵהֶם, שֶׁלֹּא יִמְצָא הֶעָשׁוּק, אוֹ שֶׁיָּמוּת, אוֹ שֶׁמְּקוֹמוֹ רָחוֹק. וּמֵהֶם, שֶׁיֹּאבַד הַמָּמוֹן מִיַּד הָעוֹשֵׁק, וְאֵין לְאֵל יָדוֹ* לְהָשִׁיב הָעשֶׁק לִבְעָלָיו. וּמֵהֶם, שֶׁהֶעָשׁוּק שֶׁמָּא לֹא יִמְחַל לָעוֹשֵׁק מַה שֶּׁעֲשָׁקוֹ מֵהַזִּיקוֹ בְּגוּפוֹ וְסַפְּרוֹ בִּגְנוּתוֹ. וּמֵהֶם, שֶׁלֹּא יַכִּיר הָעוֹשֵׁק אֶת הֶעָשׁוּק, אוֹ שֶׁלֹּא יֵדַע סַךְ הַמָּמוֹן אֲשֶׁר עָשַׁק, כְּמוֹ שֶׁעָשַׁק אַנְשֵׁי קִרְיָה אוֹ אַנְשֵׁי מְדִינָה, וְלֹא הִכִּיר אוֹתָם, וְלֹא נִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ מִסְפַּר* הַמָּמוֹן שֶׁלָּקַח מֵהֶם בְּעָוֶל וּבְחָמָס. וּמֵהֶם, שֶׁנִּטְבַּע* הַמָּמוֹן הָאָסוּר בִּכְפָלָיו מִן הַמֻּתָּר*, וְאֵינוֹ קַל לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ אֶלָּא בְּהֶפְסֵד הַרְבֵּה חֲלָקִים מִן הַמֻּתָּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גִּיטִין נה, א): "גָּזַל מָרֵישׁ* וּבְנָאוֹ בְּבִירָה*, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְקַעְקֵעַ* כָּל הַבִּירָה כֻלָּהּ וּמַחֲזִיר מָרֵישׁ לִבְעָלָיו, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין לוֹ אֶלָּא דְמֵי מָרֵישׁ בִּלְבָד מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשָּׁבִים"*.
וּמִמַּה שֶּׁתִּקְשֶׁה עוֹד הַתְּשׁוּבָה מִמֶּנּוּ: מַה שֶּׁנָּהַג בּוֹ הָאָדָם עַד שֶׁשָּׁב לוֹ* הַמַּעֲשֶׂה הָרַע דָּבֵק* כְּהִדָּבֵק הַמַּעֲשִׂים הַטִּבְעִיִּים אֲשֶׁר לֹא יֵקַל לְהַנִּיחָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה ט, ד): "לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֵּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ", וְאָמַר (יִרְמְיָה יג, כג): "הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו".
דוגמאות לעבירות בין אדם לחבירו
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
125 - התשובה חלק ט"ו
126 - התשובה חלק ט"ז
127 - התשובה חלק י"ז
טען עוד
וּמֵהֶם עוֹד, מִי שֶׁגּוֹרֵם לְאַבֵּד מָמוֹן חֲבֵרוֹ בִּרְכִילוּתוֹ, אֵין עוֹלָה לוֹ תְשׁוּבָה עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, אִם בְּמָמוֹן אִם בְּפִיּוּס וּבִכְנִיעָה, לִמְחֹל לוֹ וְלִנְשׂא חֶטְאוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִיכָה ג, ג): "וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ".
___________________________________
וְאֵין לְאֵל יָדוֹ - אין בכוחו. מִסְפַּר - כמות. שֶׁנִּטְבַּע - נשקע. בִּכְפָלָיו מִן הַמֻּתָּר – בממון רב של ממון כשר. מָרֵישׁ - קורה. בְּבִירָה - דירה נאה. מְקַעְקֵעַ - מפרק. תַקָּנַת הַשָּׁבִים - תקנה שתיקנו חז"ל ע"מ להקל את החזרה בתשובה. שֶׁשָּׁב לוֹ - נהפך לו. דָּבֵק - הפך לטבע ולרגילות.
ביאורים
רבנו בחיי ממשיך לעסוק בשאלה האם התשובה על כל חטא אפשרית.
לאחר שהסברנו שבחטא שכולו בין האדם לבוראו, התשובה הנדרשת מצטמצמת אך ורק בתשובה בינו לבין הבורא, אנו עוברים לעסוק כאן בחטאים שגורמים גם נזק לחברו. רבנו בחיי מדגים כאן עד כמה התשובה בעניינים אלו קשה, דבר המחייב את האדם להיזהר בעניינים אלו זהירות יתירה שלא לחטוא.
אדם שחוטא בחטא שבין אדם למקום, הבורא מצוי לו תמיד, וקרוב אליו: "בכל קראנו אליו" [דברים ד, ז], ולכן תמיד אפשר לחזור בתשובה על חטא כלפיו. בנוסף, החוטא אינו יכול לגרום לו חיסרון כלשהו. לעומת זאת, בני האדם אינם מצויים לנו תמיד, וגם מי שמצוי אין לנו תמיד את היכולת להשיב לו את מה שהחסרנו ממנו או פגענו בו. בנוסף, גם אם נצליח להשיב ולמלא את החסר, לא תמיד האדם יסלח על החטא. לכן התשובה מחטא שבין אדם לחברו קשה יותר.
מסיבה זאת, על האדם להישמר מאוד מפגיעה בזולתו. הן מפגיעה ממונית שעלולה להביא למצב שה'עשוק' לא יהיה מצוי, או לא יהיה מוּכָּר ולא ניתן יהיה להשיב לו, או שהממון לא יהיה ביד ה'עושק' או שלא ידע כמה צריך להשיב. וכמובן מפגיעה בנפש חברו.
פגיעות אלו שיש להיזהר ולהתרחק מהן, עלולות להיות הן פגיעות פיזיות, והן על ידי דיבור של רכילות הגורם לחבירו פגיעה ממונית או אפילו עלולה להורגו.
בנוסף, מונה רבנו בחיי עוד נקודה אחת שקשה לשוב ממנה, אף על פי שלפעמים אינה נוגעת לזולתו, והיא עבירות שאליהן האדם התרגל מאוד, עד שהן הפכו לחלק ממנו ומאישיותו. גם מעבירות אלו יש להישמר מאוד, כדי שלא יקשה על האדם אחר כך לשוב מהן. כפי שנראה בפרק הבא, הדברים לא באו לייאש את מי שכבר עבר על עבירות אלה, אלא להשפיע על מי שלא עבר עליהן שלא יעבור. מי שעבר עליהן וירצה בכל ליבו לחזור בתשובה, יסייעו לו מהשמיים.
הרחבות
•כיצד ניתן להשיב את גזל הרבים?
שֶׁעָשַׁק אַנְשֵׁי קִרְיָה אוֹ אַנְשֵׁי מְדִינָה. הגמרא אומרת שאדם שגזל את הרבים ורוצה לתקן את מעשיו, צריך להשקיע את סכום הגניבה לתועלת הציבור: "גזל ואינו יודע למי גזל - יעשה בהם (בכספים שגנב) צרכי רבים. מאי נינהו (מה הם צרכי רבים)? אמר רב חסדא: בורות, שיחין ומערות (יחפור מקורות מים לצורך הרבים)" [ביצה כט.]. ופירש רש"י שדוגמה לגזל מסוג זה הוא אדם הגונב מאנשים רבים, ואין הגנב זוכר את כל האנשים שגנב מהם.
שואל על כך האלשיך: כיצד מועילה תקנה זו למחוק את חטא הגניבה, הרי לא בהכרח שהכסף יושב לכל הנגזלים, וממילא יישאר החטא? ועונה על כך האלשיך: "כי הנה דעו איפוא כי עוון עצמו גם הוא ימחק... כי הנה ידענו כי כל עוון אשמה אשר יעשה האדם יברא משחית לְחָבֵּל, והוא הַמְשָׁבֵּר ומדכא אותו בכל מיני ייסורין... והנה בשוב החוטא מאשר חטא על הנפש, הכוח הטמא ההוא אשר ברא כלה ונמחק עד תומו" [אלשיך ישעיהו א, כז]. כלומר, החטא יצר כוח שלילי בעולם הקרוי בפי חז"ל משחית. אולם כשאדם עושה תשובה ומשתדל בכל יכולתו לתקן את הנזקים שעשה, הוא מתקן את הכוח השלילי שיצר החטא. תשובה זו היא שלימה אף אם לא הצליח לתקן את כל הפשעים שעשה.
החידוש של האלשיך הוא שהתשובה אינה נמדדת לפי מבחן התוצאה – 'האם הצליח להחזיר את הכסף לכל הנגנבים', אלא על פי הדרך – 'התשובה וההשתדלות לתקן את הפגיעה בבני האדם'.
לעומת זאת מדברי רבנו בחיי בהמשך הפרק (ראה יום י"ח תשרי) נראה, שכדי לשוב בתשובה שלימה על פגמים מוחשיים בעולם - יש ערך גם "למבחן התוצאה". אלא שהקב"ה יעזור לגנב הרבים להשיב את הגניבה לכל הנגזלים.
לעילוי נשמת עליזה בת לונה ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
