(ג. מתחת לאמצע עד ג: 1-)

חלק א – ניסוח המשנה

א.      למה לא כתוב שהן אוסרות את צרותיהן?

[הקדמה – האיסור של הצרות על שמעון אינו איסור נוסף שנובע מהערווה, אלא שכיון שאין מצוות ייבום, חוזר האיסור המקורי של אשת אח, וממילא אם זה שלא במסגרת ייבום אז ערווה של שמעון אינה אוסרת את צרותיה].

1. כי לגבי חליצה אין איסור לחלוץ שלא לצורך.

תשובה – יש איסור, שלא יחשבו שהיא זקוקה ליבום ויטעו וייבמו.

1. כדי שלא יחשבו שיש איסור חדש על הצרות, ושאוסרת אותן גם שלא במסגרת ייבום.

ב.      למה לא כתוב רק ייבום?

כדי שנדע שאם אין ייבום – גם אין חליצה.

ג.       למה לא כתוב קודם ייבום (העיקר), או רק חליצה?

כדי שנדע שעדיף לחלוץ (כשיטת אבא שאול).

חלק ב – מאילו מקרים המשנה באה לאפוקי?

כשאמרה "15 נשים פוטרות... הרי אלו פוטרות..." התכוונה שיש לפחות שתי נשים אחרות שאמנם אסורות על שמעון, אך אינן אוסרות את צרותיהן.

1. סוטה


2. איילונית


3. ממאנת (נישאה לראובן ילדה, ולאחר שנפטר מיאנה בשמעון)


4. אם ראובן החזיר גרושתו.


5. סוטה ואיילונית לרב ורב אבי כן פוטרות את צרותיהן.


6. לרב ורב אסי, למה המשנה לא הזכירה את סוטה ואיילונית?

הערות:

לא הוזכר כיון שאסורות על כל האחים ואין מצב של "צרות צרותיהן".

חלק ג – המקור

שלב א – ברייתא עם מקורות

1. שלא מייבם את אחות אשתו –
   "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ" (ויקרא יח, יח) –
   גם בייבום כתוב "יבמה יבוא עליה", מכאן לומדים שאחות אשתו אסורה גם בייבום.


2. גם הצרות -
   "לצור" – אוסרת צרותיה, "לצרור" – גם צרות צרותיה (בדף יג לומד את זה מסברא).


3. שאר עריות – בניין אב מאחות אשתו (תוס' – יש גם היקש בדף ח).


4. מניין שכשזה לא במסגרת ייבום – הערווה אינה אוסרת את צרותיה של שמעון?

כי זה דווקא בדומה לאחות אשתו שאסורה רק על שמעון ולא על שאר האחים,

אך בעריות חמורות שאסורות על כל האחים, אם ערווה של שמעון התחתנה עם זר (משה),

אם משה מת, אינה אוסרת את צרותיה על שמעון.

1. עונש – בסוף הפרק (ויקרא יח) נאמר "ונכרתו" על כל העריות שם.

שלב ב – הצורך במקור שאסור לייבם איסורי עריות

למה צריך מקור, הרי זה אסור?

            תשובה – כי עשה דוחה לא תעשה.

קשה – הרי כאן זה לא תעשה עם כרת?
[תשובת תוס' – כל ייבום זה עשה דוחה לא תעשה עם כרת (אשת אחיו)! דחייה – שם זה גופא המצווה!].

וכאן הגמרא משאירה אותנו במתח עד דף ז...