ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
הרמב"ם (גירושין יג, כד) כותב שלא חוששים לשני אנשים בני אותו שם, ומשמע מדבריו שבכל מקרה כך הוא הדין, ובכל מקרה לא חוששים לשני שמות בשם דומה. אמנם, הראב"ד פוסק שרק במקום שלא הוחזקו שני אנשים בשם זה ניתן להתיר אשה על פי עדות שמישהו בשם זה מת, אבל במקום שהוחזקו שני אנשים באותו השם חוששים שהאדם שמת הוא לא בעלה של האשה, שאותה רוצים להתיר. המגיד משנה כותב שלדעת ראב"ד גם אם הוחזקו שני אנשים באותו שם, אם ידוע שהשני חי, משיאין אשתו של הראשון, ואם לא ידוע לא תנשא, ויתירה מכך גם אם נשאת – תצא. וכתב שגם הרמב"ם מודה לזה. תוס' אומרים (שם) שמדובר כאן במקרה שמצד אחד לא הוחזקו שני אנשים בשם זה, אבל מצד שני שכיחות שיירות שהולכות מקורטובא לאספמיא, ולכן גם כשמישהו מאספמיא מעיד שאדם בשם זה מת, )יתכן שזה אדם אחר, ומחלוקת רבא ואביי כאן היא מחלוקת רבה ור' זירא בגיטין (לאחד הפירושים שם) אם חוששים לשני יוסף בן שמעון באופן כזה.
לדברי התוספות קשים פסקי הרי"ף, משום שכאן פסק לקולא שלא חוששים לשניים באותו (ה)שם, ובגיטין פסק לחומרא שחוששים לשניים באותו השם. הריטב"א (ד"ה אבל רבינו אלפס) מסביר ששני הפסקים מדברים על מקרים שונים קצת מבחינת המקרה (אם השיירות מצויות, ואם הוחזקו שני אנשים בשם הזה), ואילו הרא"ש (גיטין ג, ג) הסביר אותו שבגלל שבגט יכולים לתת עוד גט הוא החמיר שם, ואילו בעגונה לא בטוח שיהיה ניתן להתיר את האשה (עם )על סמך עדות אחרת, ולכן משום עיגונא הקילו. שו"ע (אבן העזר סימן יז, סעיף יח) פוסק כרמב"ם וכהשגת ראב"ד ומגיד משנה שגם כשהחוזקו שני אנשים באותו שם ואחד מהם חי ניתן להתיר את האשה.
הרא"ש (נא, א) בתשובה שבמקרה שהעיד מישהו שמכלוף בן מלול שליד עירו פאס מת, והכירו עפ"י סימנים, ובאה אשתו, ושואלת אם ניתן להתירה, הוא כותב שההלכה היא כרבא שלא חוששים לשני אנשים באותו השם, אלא אם כן גם הוחזקו, וגם שכיחות שיירות, ולכן כאן האשה מותרת. אמנם, ריב"ש (תקח) חולק על הרא"ש וסובר שאם העד שהעיד להתיר את אשתו, הזכיר את שם הנפטר ולא ידע את שם העיר שהוא גר בה, אשתו אסורה, כי אולי יש אדם אחר מעיר אחרת שיש לו שם דומה.
בבדק הבית כתב שיתכן שהרא"ש לא חולק על הריב"ש, כי גם לדעת הרא"ש אפילו שלא העידו במפורש על שם העיר, כיון שהעד הזכיר שהוא נהרג ליד פאס הרי לא חוששים למישהו אחר שנהרג שם. כך כתב גם החלקת מחוקק (לח) ,רמ"א (דרכ"מ כג) כתב שאם הזכיר שמו ושם עירו, ואין אדם אחר בעיר בשם זה, אז למרות שלא הזכיר את שם אביו, משיאים לאשתו. הגר"א (עב) מבאר (עפ"י הרמב"ן בסוגייתנו) שהסיבה שכאן לא חוששים לשני אנשים באותו שם, היא בגלל שיש עדות שהאיש הזה הגיע לכאן, וחזקה, שכמו שהוא היה שם, הוא נשאר.
סיכום: ישנה מחלוקת בגמרא מהו הדין במקרה שבו היתה עדות שאדם בשם מסוים מת, האם עדות זו מועילה או שיש לחשוש לכך שיש אדם נוסף בשם הזה, למעשה פסקו רוב הפוסקים כרבא שאין לחשוש לכך שיש אדם אחר בשם זהה. הרי"ף פסק באופן שונה בהלכות גיטין ובהלכות עגונות, ובפועל אם העיד עד על כך שאדם בשם זה מת, יש לוודא שאין אדם אחר באותו השם, אלא אם כן ידוע שאותו אדם יצא מעיר מסוימת או גר בעיר מסוימת, ובאותה העיר אין אדם נוסף באותו השם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
