ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ג: 1- עד ה. 1+)
עשה דוחה לא תעשה
שלב א - המקור משני פסוקים סמוכים לגבי שעטנז וציצית (דברים כב) –
(יא) לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו,
(יב) גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ,
וכאילו נאמר – "צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ".
שלב ב - לגבי דרשות מ"סמוכים" –
א. ר' אלעזר - רמז – "סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר" (תהלים קיא).
ב. ר' אלעזר – עוד לימוד מסמוכים -
שאינה חייבת להתייבם למוכה שחין (דברים כה) -
(ד) לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ:
(ה) כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו... יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ:
אל תחסום את טענות האישה כשאינה רוצה להתייבם לו.
ג. המקור נכון גם לר"י, שאפילו הוא דורש סמוכים בספר דברים -
- בשאר התורה אינו דורש סמוכים –
מניין שמכשפה בסקילה?
בן עזאי – מהסמיכות לשוכב עם בהמה (שמות פרק כב: יז – מכשפה, יח – שוכב),
ר"י – "וכי מפני שסמכו ענין לו, נוציא זה לסקילה?" אלא מאוב וידעוני (ויקרא כ, כז).
- בספר דברים דורש –
נושא אדם אנוסת ומפותת בנו (אינה אשתו).
האם נושא את אנוסת ומפותת אביו?
ר"י – אסור, ולמד מסמוכים -
סוף דברים כב – אונס נערה מאורשה/בתולה,
תחילת כג – "לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו" – גם אנוסתו.
רבנן – מותר, שם זה לא ממש סמוך, כי תחילת הפסוק זה על אישתו ממש,
(אלא זה מלמד על הבא על שומרת יבם של אביו).
- ולמה בספר דברים דורש? (ד. 4-)
הסיבות להלן שייכות בכל הסמוכים שדורשים בספר דברים. - מוכח –אינו במקומו בתורה –
באנוסת אביו – כי היה צריך להיות בפרשיית העריות (ויקרא יח).
בציצית שעטנז – "כי גדילים תעשה" שייך לפרשיית ציצית בפרשת ציצית (שלח).
- מופנה– הפסוק מיותר לדרשה -
באנוסת אביו – שהרי כבר נאמר בתחילת הפסוק שאשת אביו אסורה.
בציצית שעטנז -
- יש שני פסוקים –
ויקרא יט, יט - "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ",
דברים כב, יא – "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו. גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ... ".
דחייה – יש צריכותא –
"לא תלבש" – דווקא כשיש הנאה,
"לא יעלה" – גם העלאה כדרך המוכרים.
- "צמר ופשתים יחדיו" מיותר לדרשת סמוכים,
שהרי לתנא דבי רי"ש בגד = צמר או פשתים, וממילא כבר בשעטנז בויקרא ברור שזה צמר ופשתים.
[תנא דברי"ש - למדנו שבגד זה צמר או פשתים מויקרא (יג, מז) – "וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים"].
ניסיון לדחות – נצרך, כי לולי זה היינו חושבים שבלבישה (בניגוד להעלאה) נאסרו לא רק צמר ופשתים.
תשובה – יש גזירה שווה בין הפסוקים, כך שודאי שזה רק צמר ופשתים.
שלב ג – לתנא דבי רי"ש – למה צריך את סמוכים?
הרי גם בפרשת שלח כתוב שצריך תכלת (=צמר) על בגד (צמר או פשתים), כלומר שעטנז!
תשובה – היינו חושבים שצריך תכלת רק על בגד צמר, קמ"ל שאפשר שעטנז.
[את ההו"א הגמרא מדמה לדעת רבא:
לרבא צריך ציצית על כל סוגי הבגדים,
אלא שציציות צמר או פשתים טובים לכל סוגי הבדים,
בשאר מינים צריך שהציציות והבגד יהיו מאותו המין].

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













