ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
הזהיר צריך שתי התבוננויות
הִנֵּה הָרוֹצֶה לְפַקֵּחַ עַל עַצְמוֹ, שְׁתַּיִם הֵנָּה הַהַשְׁקָפוֹת הַצְּרִיכוֹת לוֹ. הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁיִּתְבּוֹנֵן מַהוּ הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁיִּבְחַר בּוֹ הָאָדָם וְהָרָע הָאֲמִתִּי שֶׁיָּנוּס מִמֶּנּוּ, וְהַשְּׁנִיָּה, עַל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה לִרְאוֹת אִם הֵם מִכְּלַל הַטּוֹב אוֹ מִכְּלַל הָרָע.
וְזֶה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שׁוּם מַעֲשֶׂה מִבְּלִי שֶׁיִּשְׁקֹל אוֹתוֹ בְּמֹאזְנֵי זֹאת הַיְדִיעָה, וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, שֶׁיַּעֲלֶה לְפָנָיו זִכְרוֹן כְּלַל מַעֲשָׂיו וְיִשְׁקֹל אוֹתָם כְּמוֹ כֵן בְּמֹאזְנֵי הַמִּשְׁקָל הַזֶּה לִרְאוֹת מַה יֵּשׁ בָּם מֵהָרָע לְמַעַן יִדְחֶה אוֹתוֹ וּמַה מִן הַטּוֹב לְהַתְמִיד בּוֹ וּלְהִתְחַזֵּק בּוֹ, וְאִם יִמְצָא בָּהֶם מִן הָרָע אָז יִתְבּוֹנֵן וְיַחְקֹר בְּשִׂכְלוֹ אֵיזֶה תַּחְבּוּלָה יַעֲשֶׂה לָסוּר מִן הָרָע הַהוּא וְלִטָּהֵר מִמֶּנּוּ.
שני שלבים בבדיקת המעשים
וְדָבָר זֶה הוֹדִיעוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאָמְרָם (עירובין יג ע"ב), "נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא, וְעַכְשָׁו שֶׁנִּבְרָא – יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְאִיכָּא דְאָמְרֵי,* יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו". וְתִרְאֶה שֶׁשְּׁנֵי הַלְּשׁוֹנוֹת הֵם שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת טוֹבוֹת וּמוֹעִילוֹת מְאֹד, כִּי הִנֵּה הַפִּשְׁפּוּשׁ בַּמַעֲשִׂים הוּא לַחְקֹר עַל כְּלַל הַמַּעֲשִׂים וּלְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ, הֲנִמְצָא בָּהֶם מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ, אֲשֶׁר אֵינָם הוֹלְכִים עַל פִּי מִצְווֹת ה' וְחֻקָּיו, כִּי כָל אֲשֶׁר יִמָּצֵא מֵאֵלֶּה יְבַעֲרֵם מִן הָעוֹלָם, אַךְ הַמִּשְׁמוּשׁ הוּא הַחֲקִירָה אֲפִלּוּ בַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים עַצְמָם, לַחְקֹר וְלִרְאוֹת הֲיֵשׁ בְּעִנְיָנָם אֵיזֶה פְּנִיָּה אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה, אוֹ אֵיזֶה חֵלֶק רָע שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַהֲסִירוֹ וּלְבַעֲרוֹ, וַהֲרֵי זֶה כַּמְמַשְׁמֵשׁ בְּבֶגֶד – לִבְחֹן הֲטוֹב וְחָזָק הוּא, אוֹ חַלָּשׁ וּבָלוּי, כֵּן יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו – לִבְחֹן תְּכוּנָתָם בְּתַכְלִית הַהַבְחָנָה עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר זַךְ וְנָקִי.
סיכום היקף ה'זהירות'
כְּלַל הַדָּבָר, יִהְיֶה הָאָדָם מְעַיֵּן עַל מַעֲשָׂיו כֻּלָּם וּמְפַקֵּחַ עַל כָּל דְּרָכָיו שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ לְעַצְמוֹ הֶרְגֵּל רָע וּמִדָּה רָעָה, כָּל שֶׁכֵּן עֲבֵרָה וָפֶשַׁע. וְהִנְנִי רוֹאֶה צֹרֶךְ לָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה מְדַקְדֵּק וְשׁוֹקֵל דְּרָכָיו דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כַּסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר יְפַלְּסוּ* תָּמִיד כָּל עִסְקֵיהֶם לְמַעַן לֹא יִתְקַלְקְלוּ, וְיִקְבַּע עִתִּים וְשָׁעוֹת לָזֶה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִשְׁקָלוֹ עֲרַאי אֶלָּא בִּקְבִיעוּת גָּדוֹל, כִּי רַב הַתּוֹלָדָה* הוּא.
הוראת חז"ל: לחשב דרכינו בעולם
וַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוֹרוּנוּ בְּפֵרוּשׁ צֹרֶךְ הַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה, וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זֶה לְשׁוֹנָם (בבא בתרא עח ע"ב), "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן" (במדבר כא, כז), "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם בּוֹאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ" וְכוּ'. וְזֶה כִּי הָעֵצָה הָאֲמִתִּית הַזֹּאת לֹא יוּכְלוּ לָתֵת אוֹתָהּוְלֹא לִרְאוֹת אֲמִתָּהּ אֶלָּא אוֹתָם שֶׁכְּבָר יָצְאוּ מִתַּחַת יַד יִצְרָם וּמָשְׁלוּ בּוֹ, כִּי מִי שֶׁהוּא עֲדַיִן חָבוּשׁ בְּמַאֲסַר יִצְרוֹ אֵין עֵינָיו רוֹאוֹת הָאֱמֶת הַזֹּאת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכִּירָהּ, כִּי הַיֵּצֶר מְסַמֵּא אֶת עֵינָיו מַמָּשׁ וְהִנֵּה הוּא כְּהוֹלֵךְ בַּחֹשֶׁךְ שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו מִכְשׁוֹלוֹת וְאֵין עֵינָיו רוֹאוֹת אוֹתָם.
_____________________________________
וְאִיכָּא דְאָמְרֵי – ויש שאמרו. יְפַלְּסוּ – ישקלו. רַב הַתּוֹלָדָה – תוצאותיו רבות וגדולות.
ביאורים
שלושה שלבים בזהירות:
השלב הראשון הוא לדעת מהי הדרך הטובה ומהי הדרך הרעה . לא מדובר על טוב זמני אלא על הטוב האמיתי, הנצחי ולא על רע מזדמן אלא על רע אמיתי וקבוע. לעתים קרובות המושגים מתהפכים וזה מקשה על בחירת הדרך. למשל, אם מציעים לאדם שזקוק לכסף לעבוד בשבת, הוא צריך לדעת מהו הטוב האמיתי לעומת הטוב הזמני. ייתכן שאני ארוויח הרבה כסף ויהיה לי טוב, אך הטוב הזה אינו טוב אמיתי אלא טוב רגעי וחולף. הדבר הופך לקשה יותר כאשר הדילמה היא עדינה ודקה יותר. למשל, להשתתף ביום חול בתוכנית שמוקרנת בשבת. ייתכן שאומר שם דברי תורה ורוממות הנפש. והרי ממילא משהו אחר ישודר שם אז לפחות אָזכה כך את הרבים. יכולים להיות נימוקים וסיבות רבים למה לעשות זאת, אך כל זה הוא לא הטוב האמיתי, הקבוע והנצחי.
לאחר שביררנו מהי הדרך הטובה והתחלנו לצעוד בנתיבה מגיע השלב הבא: לבחון את המעשים הטובים בעצמם. בתוך המעשים הטובים ישנם המון סיגים. ייתכן שאדם עושה מעשה טוב אך מעורבבים בו מניעים שאינם טהורים. הוא נותן צדקה כדי לשדרג את המעמד החברתי שלו או כדי לזכות בתשומת לב, לקצור מחמאות ולהעלות את קרנו בעיני אנשים. ייתכן שהוא עושה זאת גם כדי להשקיט את מצפונו המוסרי. כל אלו מניעים שאינם נובעים מתוך רצון טהור לעשות את רצון ה' ולדבוק בו. גם זה דורש זיכוך וניקוי.
השלב הבא הוא כבר שלב מעשי. בתחבולות תעשה לך מלחמה. גם אם השגנו את טהרת הדרך והמעשים לא נגמרה המלחמה. היצר הרע, הנטיות החומריות אשר מקוננות בקרבנו, לא שוקטות ומנסות למשוך אותנו בכל עת לסור מדרך המלך. לא מספיקה המלחמה החזיתית והמאבקים ביצר הרע שמושך אותנו לעשות עברות. דרושה כאן חכמה מיוחדת. הרופא הכי טוב הוא זה שאומר לאנשי עירו איך להימנע ממחלות, מה שמכונה 'רפואה מונעת'. לפני שמגיעים למצב שבו אפשר ליפול – צריך להתחמק מהעניין ולא להיכנס למלחמה שהיא לעתים קשה מאוד ומועדת לנפילה. למשל, אדם מסוים גורם לך לכעוס – נסה כמה שיותר שלא להיפגש עימו. נכנס מישהו מבני המין השני לחדר – צא מיד כדי שלא להיכשל בייחוד. וכן על זה הדרך.
זוהי האסטרטגיה שהרמח"ל משרטט לנו כדי שנזכה בניצחון במלחמה.
הרחבות
•הסרת הסיגים מהמעשים הטובים
וְלִרְאוֹת הֲיֵשׁ בְּעִנְיָנָם אֵיזֶה פְּנִיָּה אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה. הרמח"ל מדגיש שגם בתוך המעשים הטובים יש לפשפש ולבדוק אם בפרטי הפרטים יש נטייה שלילית. החפץ חיים דן בעניינה של השלמות החסירה לפעמים בקיום מצוות הבורא: "והנה ידוע הוא דבענין הזכיות שיש ביד האדם, אף אם כחול ירבון, אם הקדוש ברוך הוא יתנהג עמו במדת הדין הגמורה, לא ישארו בידו, כי אם מעט מזעיר, כי כמה וכמה מהן לא השלים לעשות אותן בכל פרטיהן ואפניהן הנאותין לאותה מצוה, ואפלו אותן שהשלימן כדין, לא היו באהבה וביראה ובשמחה הראוי לעשית המצוה. כללו של דבר, אם ידקדק הקדוש ברוך הוא, חס ושלום, אחר עשית מצוותיו, ימצאו רובן בעלי מומין, והמצוות שישארו לו יהיו מעוטא דמעוטא נגד העונות שיש לו, ויקרא על האדם עבור זה שם רשע לעולם. אבל אם הקדוש ברוך הוא יתנהג עמו במדת הרחמים ויחפש עליו זכות בכל עניניו, ישארו זכיותיו על מכונן". החפץ חיים ממשיך ומסביר שדרך ההנהגה שינהגו משמים עם האדם, תלויה בהנהגת האדם עצמו: "והנה כל זה תלוי לפי ההנהגה שהנהיג את עצמו בימי חייו עם הבריות. אם דרכו היתה לדון אותם לכף זכות, דנין אותו גם כן לזכות, כדאיתא בשבת קכ"ז. ואם דרכו היתה ללמד חובה על הבריות ולדבר עליהם רע, גם מלאכי השרת מדברים עליו רע למעלה, כדאיתא במדרש משלי. על כן צריך שידע האדם בנפשו בעודו בחיים, כי בעת שהוא דן את חברו, בין לטוב בין למוטב, אז בדבוריו ממש הוא מסדר דין לעצמו" [שמירת הלשון, שער התבונה, ד].
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למטר השמיים
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לאן נעלמה האמת?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר להתקלח ביום טוב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
